מטרת ההנחיה להתוות לרשויות התביעה סדרי עדיפויות ולוחות זמנים עד להגשת כתב האישום, כמו גם ליצור מערכת של דיווח ובקרה על התמשכות ההליכים עד להגשת כתב האישום.

ההנחיה גובשה לאחר עבודת מטה שנערכה בשיתוף גורמי הפרקליטות, המשטרה ומחלקת ייעוץ וחקיקה הנוגעים בדבר.

ההנחיה קובעת את פרקי הזמן המקסימאליים להגשת כתב אישום, מרגע שהגיע חומר החקירה לתביעה. בהקשר זה קובעת ההנחיה:

א.  פרקי זמן לטיפול התביעה: ההנחיה קובעת כי ככלל יפעל התובע האחראי על החלטה בתיק חקירה מסוים בהקדם האפשרי ובמסגרת פרקי הזמן המרביים הקבועים בהנחיה:

(א)          בעבירות מסוג חטא יש לפעול לסיום הטיפול בתיק בתוך חצי שנה.

(ב)          בעבירות מסוג עוון יש לפעול לסיום הטיפול בתיק בתוך 12 חודשים.

(ג)            בעבירות מסוג פשע שדינן עד עשר שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון, שהוגדרו בנספח להנחיה, יש לפעול לסיום הטיפול בתיק בתוך 18 חודשים.

(ד)          בעבירות מסוג פשע שדינן עשר שנות מאסר ומעלה יש לפעול לסיום הטיפול בתיק בתוך 24 חודשים 

ב.  מניין פרק הזמן לטיפול התביעה בתיקים עם מספר חשודים או מספר עבירות: התקופה למתן החלטת התובע תימנה לפי פרק הזמן הקבוע ביחס העבירה החמורה יותר.

ג.  הארכת משך זמן טיפול התביעה – עילות שאינן נובעות מהתנהלות רשות התביעה: ההנחיה כוללת רשימת מקרים המצדיקים את הארכת פרק הזמן לטיפול, לדוגמא מקרה בו החשוד או עד מרכזי שוהה מחוץ לישראל.

ד. סולם עדיפויות: ההנחיה מפרטת שורה של נסיבות המצדיקות מתן עדיפות לתיק על פני תיק אחר, מאחר ושיהוי באותם מקרים עלול לגרום נזק גדול יותר. בין אותם מקרים נמנים: מעצרו של החשוד; כאשר החשוד קטין; כאשר יש מקום להניח כי הפרקליטות תבקש השלמת חקירה; במקרה של אפשרות סבירה שפרקליט המחוז יעביר את התיק להמשך טיפול על-ידי התביעה המשטרתית; קיום הודאת החשוד; נסיבות מיוחדות הנוגעות לחשוד; נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד; חשש לנזק לניהול המשפט; עניין ציבורי מיוחד.

במקביל, קבועה בהנחיה הפרוצדורה לאישור חריגה מפרקי הזמן הקבועים בהנחיה. בהקשר זה, ראוי לציין כי אחת ממטרות ההנחיה, ליצור מערכת מסודרת של בקרה ומעכב אחר משך הטיפול עד להגשת כתב האישום.

בכדי לאפשר למערכות השונות להיערך כנדרש ליישום האמור, תיכנס ההנחיה לתוקף שנה מיום פרסומה.

5.9.10