בין מדינת ישראל לבין מדינות חוץ רבות (כ- 50 מדינות) קיימת "אמנה של ועידת האו"ם בדבר חיובי מזונות" משנת 1956 (להלן- "אמנת ניו-יורק"). על פי אמנה זו, מקבלים ילדים הזכאים למזונות בישראל סיוע בגביית מזונות מחייבים במזונות במדינות חוץ החתומות על האמנה. באופן הדדי מדינת ישראל מסייעת, באמצעות האגף לסיוע משפטי ("הרשות המרכזית" על פי האמנה), בגביית מזונות מחייבים במזונות בישראל לטובת ילדים הזכאים במזונות במדינות חוץ החתומות על האמנה.

משמעות הדברים היא, כי כל מדינה אשר מתבקשת לאכוף פסק דין ממדינה אחרת פועלת לאכיפת פסק הדין בהתאם לדין המקומי של אותה המדינה (סעיף 6 לאמנה). כך למשל, במידה ואנגליה מבקשת לאכוף בישראל פסק דין אנגלי לטובת זוכה אנגלי, תפעל מדינת ישראל על פי הדין המקומי, כלומר בהתאם לאמור בחוק לאכיפת פסק חוץ, תשי"ח-1958 (להלן – "חוק אכיפת פסקי חוץ") ו/או בהתאם לאמור בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967.

בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ,יש לבדוק האם פסק הדין הזר ניתן בתקופה של פחות מ- 5 שנים, האם כתבי הטענות הזרים הומצאו כדין לנתבע בישראל, האם ניתן לאכוף את פסק הדין בישראל וכן האם אכיפתו אינה מנוגדת לתקנות הציבור. כך למשל, ייתכן ולא ניתן יהיה לאכוף פסק דין למזונות ילדים אשר הפכו בגירים בזמן שניתן פסק הדין הזר. כמו-כן, לא ניתן יהיה לאכוף בישראל פסק דין זר אשר ניתן במעמד צד אחד ובו מודגש, כי כתב התביעה לא הומצא לצד שכנגד.

כאשר מתקבלת בקשה רשמית מהמדינה השנייה לאכיפת פסק הדין הזר ולאחר בדיקה, כי הבקשה עומדת בתנאי החוק לאכיפת פסקי חוץ, ימונה עו"ד חיצוני מטעם האגף לסיוע משפטי אשר יגיש בשם הפונה הזר בקשה רשמית לאכיפת פסק דין הזר בפני בית המשפט לענייני משפחה בישראל.

לשם הגשת בקשה לאכיפת פסק חוץ, על המבקש להגיע ללשכה לסיוע משפטי הסמוכה למקום המגורים ולהגיש בקשה בכתב על גבי טופס בקשה רשמי.

אם בקשתכם הועברה זה מכבר ללשכה והוזמנתם לפגישה מומלץ להכין העתקים מן המסמכים הבאים:

v     בבקשה לאכיפת פסק דין קיים – עותק מפסק דין (עותק מקורי ו/או מאושר או מאומת).

v     ייפוי כוח של הפונה עם אפשרות להמחאת ייפוי כוח לעו"ד חיצוני.

v     תעודת נישואין ו/או גירושין מקוריים עם תרגום מאושר.

v     תעודת לידה של הילדים בגינם מוגשת הבקשה.

v    פרטים מזהים רבים ככל הניתן אודות החייב (תעודת זהות ו/או דרכון, כתובת מגורים, חשבונות בנק, נכסים וכיו"ב). 

על רקע הקשרים ההדוקים בין מדינת ישראל לבין מדינת ארה"ב שהינה יעד מועדף להגירה, חייבי מזונות ילדים רבים מהגרים מישראל לארה"ב לצורך התחמקות מתשלום מזונות ילדיהם. כמו כן, חייבי מזונות ילדים מארה"ב עולים או חוזרים לישראל על מנת להתחמק מתשלום מזונות הילדים. מן האמור, הואיל ומדינת ארצות הברית אינה חתומה על אמנת ניו יורק, ביום 5.2.2009 חתמו שר המשפטים והקונסול הכללי של ארה"ב בישראל על מזכר הבנות בין ישראל לבין ארה"ב, לשיתוף פעולה באכיפת תשלום מזונות ילדים (להלן: "מזכר ההבנות"). 

בהתאם למזכר ההבנות, ארה"ב וישראל אחראיות לשיתוף פעולה לאכיפת תשלום מזונות ילדים מהורה שמתגורר בתחום מדינתן עבור הילדים שבמדינה האחרת, זאת, הן במסגרת אכיפת פסק דין למזונות, הן באמצעות סיוע להגשת תביעה חדשה למזונות (אמצעי אשר אינו קיים במסגרת אמנת ניו יורק), והן באמצעים נוספים כמוסכם על פי המדינות (כמפורט מטה). כך למשל, כאשר ניתן פסק דין מזונות לטובת ילדים בישראל וההורה החייב במזונות מתגורר בארה"ב, ניתן יהיה לפנות בבקשה לאגף לסיוע משפטי (הוא "הרשות המרכזית" האמונה על ביצוע מזכר ההבנות) על מנת לאכוף את פסק הדין בארה"ב ולגבות את המזונות מאותו הורה. כל מדינה נושאת בכל הוצאות ההליכים בבתי המשפט ובהוצאה לפועל בתחומה.

בדומה לאמנת ניו יורק, לשכות הסיוע המשפטי מפנות את הבקשה אל הרשות המרכזית של ארה"ב לצורך ביצוע ההליך, דוגמת איתור ההורה החייב, הגשת תביעה כנגדו, אכיפת פסק מזונות קיים, וכן הפעלת אמצעי גבייה ואכיפה למיניהם הניתנים לביצוע על פי דין המדינה בה מתגורר החייב בארצות הברית, כגון: ניכוי מהשכר במקור, ניכוי מחשבונות בנק, עיקול החזרי מס או תשלומי ביטוח לאומי, ביטול רישיון נהיגה, רישיון עיסוק, מכירת רכוש ואף מאסר. במקביל, גם הרשות המרכזית של ארה"ב פונה אל האגף לסיוע משפטי בישראל, על מנת שיפעל באופן דומה לגביית מזונות של חייבים הנמצאים בישראל.

לשם הגשת בקשה לנקיטת הליך מכוח מזכר ההבנות, על המבקש להגיש בקשה בכתב על גבי טופס בקשה רשמי ללשכה לסיוע משפטי הסמוכה לאזור מגוריו, לאחר מכן, יזומן המבקש אל הלשכה.

לפני הפגישה בלשכת הסיוע המשפטי, מומלץ להצטייד במסמכים הבאים:

v      כל מידע רלוונטי אחר.