עם קבלת הבקשה לסיוע משפטי נעשית בדיקה ראשונית של תנאי הזכאות לסיוע משפטי, הן מבחינת הזכאות הכלכלית (כפי שעולה מהבקשה) והן מבחינת הנושא בו מבוקש הסיוע.
מבקש שעומד בתנאי סף אלו יוזמן לראיון עם עו"ד בלשכה אליה פנה. בצפון ובדרום הארץ מגיעים עורכי דין מהלשכות לראיין פונים גם בערים אחרות, והפונה יוזמן לעיר הסמוכה ביותר למקום מגוריו. זאת כדי שפונים המתגוררים בערים מרוחקות לא ייאלצו להגיע לירושלים או לחיפה.
בעת הראיון עם עוה"ד נבדקת שאלת זכאותו הכלכלית של הפונה לקבלת סיוע משפטי, הנושא בו מבוקש הסיוע והסיכוי המשפטי לבקשה. בשאלת הסיכוי המשפטי נבדק האם יש לבקשה בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות והראיות. יובהר כי החלטת הלשכה שיש לפיה יש סיכוי משפטי לבקשה, אין משמעותה כי הפונה יזכה בהליך המשפטי אותו הוא מבקש לנהל. משמעות החלטה זו היא רק כי הבקשה אינה חסרת סיכוי משפטי לחלוטין.
לאור הראיון ולאחר שהפונה ממציא את המסמכים אותם הוא נדרש להמציא, מחליטה הלשכה האם יוענק לפונה סיוע משפטי, אם לאו, ובאילו הליכים בדיוק יוענק הסיוע.
כאשר ההחלטה היא שלא להעניק הסיוע נשלח אל הפונה מכתב הסבר, בו מפורטות הסיבות לסירוב להעניק סיוע משפטי. מכתב ההסבר מצורף למכתב סירוב רשמי.
על החלטה שלא להעניק סיוע משפטי רשאי הפונה לערער בבית המשפט המחוזי הסמוך למקום מגוריו.
הסיוע המשפטי יכול להיות מוענק בשתי דרכים: בדרך של ייעוץ והדרכה, או בדרך של מינוי עו"ד לייצג בהליכים המשפטיים.
אם מחליט ראש הלשכה להעניק סיוע משפטי בדרך של ייצוג ממנה ראש הלשכה עו"ד לייצג הפונה בהליכים המשפטיים הנדרשים. בדרך כלל ימונה לייצג את הפונה עו"ד העובד במשרד פרטי, ואשר שכר טרחתו ישולם לו על ידי אוצר המדינה.
סיוע בדרך של ייעוץ והדרכה יינתן באותם מקרים בהם, לאחר שנבחנו הדברים היטב, הגיעה הלשכה למסקנה כי הפונה יוכל לפעול בכוחות עצמו ואין צורך כי ימונה עו"ד לייצגו. במקרים אלה יישלח לפונה מכתב בו יפורט מה בדיוק עליו לעשות וכיצד עליו לפעול.
במקרים דחופים (כגון מועד דיון קרוב, פקודת מאסר שהוצאה כנגד הפונה, בקשה דחופה להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ או צו הגנה מכח חוק למניעת אלימות במשפחה וכד') ייעשה נסיון לפעול בדחיפות כדי שהפונה יקבל הסיוע הנדרש במהירות האפשרית.