הסניגוריה הציבורית היא יחידה במשרד המשפטים, אשר החלה לפעול בשנת 1996, מכוח חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו – 1995.

לסניגוריה הציבורית תפקיד חוקתי ראשון במעלה בשמירה על קיומו של ההליך ההוגן בתחום המשפט הפלילי. בשיטת המשפט האדוורסרית, המבוססת על שוויון בין הצדדים, מהווה הזכות לייצוג בכלל ולייצוג הולם בפרט, ערובה מרכזית לעשיית צדק. במהלך 12 שנות קיומה שינתה הסניגוריה הציבורית כליל את פני המשפט הפלילי במדינת ישראל, בכל הנוגע להרחבת הזכות לייצוג ולהעלאת רמתו ואיכותו.

טרם הקמת הסנגוריה הציבורית, רוב רובם של הנאשמים במשפטים פליליים בבתי-המשפט ברחבי הארץ עמדו לדין ללא ייצוג משפטי. מרבית הקטינים, אשר עמדו לדין פלילי בבתי-המשפט לנוער לא היו מיוצגים, וכך גם מרבית העצורים, אשר הובאו להארכת מעצר בבתי-משפט השלום. רק אחד מתוך חמישים עצורים זכה לביקור של עורך דין בעת מעצרו בתחנת המשטרה. בתיקים בהם יוצגו נאשמים על-ידי סנגור ממונה, לא תמיד הייתה איכות הייצוג נאותה.

הסניגוריה הציבורית, אשר הוקמה כדי להעניק סיוע משפטי איכותי ומקצועי לנאשמים ולעצורים דלי אמצעים החליפה את שיטת הסיוע המשפטי הישנה, שבה שופטים ומזכירים בבתי המשפט בחרו עורכי-דין לייצוג נזקקים, מבלי שהייתה לאותם גורמים יכולת לפקח על רמתם המקצועית של עורכי-הדין. המחוקק בחר בשיטה זו על מנת ליצור גוף ציבורי, בעל מבנה ארגוני ארצי, שתהיה בידיו היכולת ליתן תמיכה לסנגורים הפועלים מטעמו, וכן יהא בעל הסמכות לפקח על רמת הייצוג שניתן על-ידם.

חזון הסנגוריה הציבורית הוא העלאת איכות עשיית הצדק בהליכים פליליים ולבר-פליליים במדינת ישראל. זאת, באמצעות מתן ייצוג משפטי מקצועי ואיכותי ללקוחות הסניגוריה הציבורית, ודאגה לקידום האינטרסים ושמירת הזכויות של ציבור החשודים, הנאשמים והנידונים כולו.

הסניגוריה הציבורית מעניקה ייצוג משפטי בכל שלבי ההליך הפלילי, החל ממתן ייעוץ לחשודים במהלך החקירה המשטרתית, דרך ייצוגם באולמות המעצרים, לרבות במסגרת בקשות למעצר עד תום ההליכים, עובר לייצוגם בשלבי בירור האשמה והטיעון לעונש בתיקים הפליליים, ולהגשת ערעורים, בקשות רשות ערעור, בקשות לדיון נוסף ובקשות למשפט חוזר בעניינם, וכלה בייצוג אסירים בפני ועדות השחרורים ובייצוג חולי נפש המאושפזים בכפייה בפני ועדות פסיכיאטריות.

העילות למינוי סניגור ציבורי מנויות בחוק הסניגוריה הציבורית ומבוססות על מספר רציונלים. אדם זכאי לייצוג ע"י סניגור ציבורי כאשר כתוצאה מההליך המשפטי עלולות להיגרם תוצאות חמורות והרות גורל מבחינתו (לדוגמא, מעצר ממושך עד תום ההליכים; עונש מאסר בפועל; אשפוז פסיכיאטרי; הסגרה); אדם זכאי להיות מיוצג ע"י סניגור ציבורי כאשר הוא סובל ממגבלות אישיות הפוגעות ביכולתו הבסיסית להתגונן (לדוגמא, נאשם שהוא אילם, עיוור או חרש; חשש למחלת נפש או לליקוי בכושר השכלי; קטינות); אדם זכאי להיות מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית כאשר נוקטים במשפט, כללי סדר דין פלילי וראיות חריגים (לדוגמא: דיון מקדמי, עדות בוידאו, עדות שמיעה באמצעות חוקר מיוחד וכדומה); אדם זכאי לייצוג ע"י סניגור ציבורי כאשר הוא אינו מסוגל לשכור שרותיו של סניגור באופן פרטי, מפאת נזקקות כלכלית; כמו כן, אדם זכאי להיות מיוצג ע"י סניגור ציבורי כאשר הדבר דרוש להבטחת הליך הוגן ולמניעת עיוות דין.

מגוון התיקים עימם מתמודדים הסניגורים הציבוריים הוא עצום ומצריך התמחות בקשת רחבה של תחומים. לצד התיקים "השגרתיים" שעניינם עבירות רכוש, עבירות סמים, עבירות מין, עבירות אלימות, עבירות המתה וכיו"ב, מייצגת הסניגוריה בתיקים רבים מן הסוגים הבאים: תיקים "ביטחוניים" – ריגול ופעולות טרור; תיקי "פשע מאורגן"; תיקי "צווארון לבן" – עבירות מיסוי וכלכלה ועבירות מרמה; תיקי עבריינות נוער; תיקי "פסיכיאטריה" – שעיקרם שאלת הכשירות הנפשית והשכלית של הנאשם; תיקי "רשלנות" – הכרוכים בקבלת חוות-דעת של מומחים ובלימוד חומר ראיות בהיקף אדיר.

הסניגוריה הציבורית פועלת מול פרקליטויות המחוזות השונים, לרבות פרקליטות מיסוי וכלכלה, והמחלקות בפרקליטות המדינה – המחלקה הפלילית, המחלקה לעניינים בינלאומיים והמחלקה הכלכלית; מול מדורי התביעות של משטרת ישראל ומול עשרות יחידות החקירה המשטרתיות; מול יחידות התביעה של מע"מ, מס הכנסה והמכס; מול גופי תביעה של רשויות מקומיות בעניינים של תכנון ובנייה, רישוי עסקים וכדומה; מול שירות בתי הסוהר; מול בתי החולים לחולי נפש; מול גורמי טיפול בקהילה, כגון: שירות המבחן, מעונות חסות הנוער, מוסדות לגמילה מסמים ומאלכוהול, גופים העוסקים בטיפול באלימות במשפחה, לשכות רווחה ושירותים סוציאליים ברשויות המקומיות, הרשות לשיקום האסיר ועוד.

מעבר לעבודתה השוטפת בייצוג לקוחותיה, עוסקת הסניגוריה הציבורית גם בהגנה על עניינם של כלל הנאשמים והחשודים, באמצעות מעורבות אינטנסיבית בתהליכי חקיקה בפורומים שונים ובאמצעות הגשת חוות דעת משפטיות במסגרת "ידיד בית משפט". הסניגוריה נקראת להציג את עמדתה המוסדית, כמי שאמונה על הגנתם של חשודים ושל נאשמים ובעלת מומחיות בתחום זה, בתהליכי חקיקה ובשאלות משפטיות, שעניינם משפט פלילי מהותי, סדר דין פלילי, דיני ראיות, מניעה וענישה, בתי-סוהר ועבודת רשויות אכיפת החוק. בתחום זה פועלת הסניגוריה מול מחלקת ייעוץ וחקיקה שבמשרד המשפטים; מול ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת; מול בתי המשפט; מול המשרד לבטחון פנים; מול לשכת עורכי הדין ומול ארגוני זכויות אדם.

מבחינה מנהלית מהווה הסניגוריה הציבורית חלק בלתי נפרד ממשרד המשפטים, אך מבחינה מקצועית היא גוף עצמאי ובלתי תלוי, שנאמנותו נתונה ללקוחותיו, וכך אף נקבע במפורש בחוק. פעילות הסניגוריה הציבורית מפוקחת, עפ"י החוק, ע"י "ועדת הסניגוריה הציבורית", שהרכבה כדלקמן: שר המשפטים (יו"ר), שופט בית-המשפט העליון בדימוס, מומחה במשפט פלילי, עורך-דין שנבחר בידי המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין ועורך-דין המתמנה על-ידי שר המשפטים, בהסכמת ראש לשכת עורכי הדין.

הסניגוריה הציבורית פועלת במודל מעורב: הייצוג המשפטי ניתן הן באמצעות עורכי-דין עובדי מדינה (להלן: הצוות הפנימי) והן באמצעות עורכי-דין בעלי משרדים פרטיים (להלן: הצוות החיצוני). למעשה, מדובר בשירות מופרט, הניתן לציבור בשיטה של "מיקור חוץ", כאשר האחריות הניהולית והפיקוח המקצועי נותרים בידי המדינה.

בראש הסניגוריה הציבורית עומדת הסניגורית הציבורית הארצית, אשר ממונה הן על הסניגורים הציבוריים המחוזיים, המנהלים את הלשכות המחוזיות, והן על יחידת הסניגוריה הארצית.

הסניגוריה הארצית כוללת את לשכת הסניגורית הארצית, מחלקה אדמיניסטרטיבית ומחלקת תיקי בית-משפט עליון. בנוסף, מרכזת הסניגוריה הארצית נושאי-רוחב שונים, ובהם: נוער, מעצרים, ועדות שחרורים, פסיכיאטריה, מערכות מידע וכיו"ב.

בסניגוריה הציבורית 5 מחוזות: מחוז תל-אביב – מרכז, מחוז ירושלים, מחוז הדרום, מחוז חיפה ומחוז הצפון. בראש כל מחוז מכהן סניגור ציבורי מחוזי, המנהל את לשכת הסניגוריה במחוז והאחראי לייצוג המשפטי הניתן במחוזו. מסייעים לו בתפקידו צוות משפטי וצוות מנהלי. הצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית מונה כ-220 עובדים.

לעורכי הדין של הצוות הפנימי מספר תפקידים: פיקוח מקצועי שוטף על הייצוג הניתן ע"י עורכי הדין החיצוניים כמו גם ריכוז וניהול של תחומים מסוימים בעבודת הסניגוריה במחוז (כגון: מעצרים, ייצוג קטינים, ייצוג חולי נפש, ייצוג אסירים, ערעורים, הדרכה והשתלמויות, אישור שכר-טרחה ועוד), כל אלה בצד ייצוג לקוחותיהם בבתי המשפט השונים. 

הצוות החיצוני של הסניגוריה הציבורית כולל כ- 700 עורכי-דין, המועסקים בדרכים מגוונות:

תשלום עפ"י פעולה משפטית; תשלום קבוע לתיק; תשלום קבוע ליום הופעות; תשלום עפ"י שעות תורנות בבית המשפט; תשלום לפי שעות עבודה.

הסניגוריה הציבורית נמצאת באופן מתמיד, מיום הקמתה, במגמת גידול בהיקף עבודתה. נתוני שנת 2006 מצביעים על גידול מצטבר של למעלה מ-50% בהשוואה לנתוני הייצוג של שנת 2001.

לשם קבלת תמונה על היקף עבודתה של הסניגוריה הציבורית, לא רק במספרים מוחלטים, אלא גם במונחים יחסיים, מן הראוי לציין מספר עובדות: הסניגוריה הציבורית מייצגת את הנאשמים בכ-2/3 מהתיקים הפליליים המוגשים ע"י פרקליטויות המחוז והמתנהלים בבתי-המשפט המחוזיים. כן היא מייצגת כ- 3/4 מהקטינים המועמדים לדין בבתי-המשפט לנוער. בבתי-משפט השלום מיוצגים ע"י הסניגוריה הציבורית קרוב ל-1/2 מהנאשמים בתיקים המוגשים ע"י מדורי התביעות של משטרת ישראל (כאשר כ- 1/4 מהם מיוצגים ע"י השוק הפרטי וכ- 1/4 מהם אינם מיוצגים כלל). כן מיוצגים ע"י הסניגוריה הציבורית כ- 2/3 מן העצורים המובאים להארכת מעצרם טרם הגשת כתב אישום, וכ-3/4 מן הנאשמים שהתבקש מעצרם עד תום ההליכים.

הצפי לשנים הבאות הוא, כי היקף עבודתה של הסניגוריה הציבורית ימשיך ויגדל, בהתחשב בכך שאחוזים ניכרים מהנאשמים בבתי-משפט השלום נדונים כיום כשהם אינם מיוצגים ושרוב האסירים שענינם מובא בפני וועדות השחרורים אינם מיוצגים.