2.         ישראל חברה באמנת פריס להגנת רכוש תעשייתי, אמנת מדריד למניעת ציוני מוצא כוזבים, אמנת ניצה לסווג הבינלאומי  של מוצרים והשרותים, ואמנת ליסבון להגנת כינויי מקור, כולם כפי שתוקנו בשטוקהולם ב- 1967.

3.         כל אחד הטוען שהוא בעל סימן מסחר או סימן שרות הנמצא בשימוש בישראל או שיש כוונה להשתמש בו בישראל, רשאי להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל.

4.         בעל הסימן יכול להגיש את הבקשה בעצמו או בעזרת סוכן שיגישה מטעמו. הסוכן, דהיינו, עורך פטנטים או עורך דין שלו משרד בישראל, צריך לקבל יפוי כח בכתב מאת בעל הסימן. אין צורך באשרור (לגליזציה) של יפוי הכח.

            מבקשים חייבים להמציא כתובת למסירת הודעות בישראל. כל עו"ד מקומי ו/או עורך פטנטים מקומי יכול לשמש כסוכן לצורך הגשת בקשות וככתובת למסירת הודעות לעניינן.

5.         בקשה לרישום סימן מסחר צריכה להיות ערוכה בטופס המתאים (בעותק אחד). במסגרת בקשה אחת ניתן להגן על סימן מסחר אחד בלבד, אולם ניתן לבקש את ההגנה לסימן ביחס למספר סוגי טובין או שירותים, בהתאם לסוגי הטובין/שרותים המפורטים בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר. יש לפרט בטופס, במקום המיועד לכך, את סוגי הסחורות המבוקשים ולפרט ליד כל ציון סוג סחורות את הפרטי הסחורות/שרותים השייכים אליו.

6.         אגרת ההגשה לבקשה לרישום סימן מסחר, תחושב לפי מספר סוגי הסחורות לגביהם מתבקש הרישום (כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות סימני המסחר).  אגרה בגובה מסויים עבור הסוג הראשון ואגרה מופחתת ביחס לשאר הסוגים הנכללים באותה בקשה.

7.         הבקשה נבחנת ועל מנת לקבוע אם לסימן המסחר המוצע אופי מבחין והאם הוא ניתן לרישום בהתאם להוראות פקודת סימני המסחר. להלן דוגמאות של סוגי סימנים עיקריים שאינם ניתנים לרישום על פי הוראות הפקודה (ראו נא הסעיפים המתאימים בדף מספר 3):

            א.         סימן שאינו בעל אופי מבחין [8(א)].

ב.         סימן הנוגע במישרין אל מהות או איכות הטובין או השרותים שלסימונם   הוא    נהוג במסחר לתאור הטובין או שרותים כנ"ל[11(10)].

            ג.          סימן הזהה או דומה לסימן רשום אחר לגבי אותם טובין או טובין דומה     [11(9)].

            ד.         סימן העלול להטעות את הציבור - למשל בדבר מקום מוצאם של הטובין או          איכותם [11(6)].

            ה.         סימן שמשמעותו הרגילה שם משפחה או שם גיאוגרפי [11(11)].

8.         הוגשו שתי בקשות מקבילות לרישום אותו סימן או סימן דומה, יופעל לגביהן סעיף 29 לפקודה, הקובע כי על המבקשים לבוא בדברים ביניהם על מנת להגיע להסכם בדבר השימוש בסימן, הסכם שעליו צריך לבוא אישור הרשם.

9.         אם תוצאת הבחינה הנה כי הסימן ניתן לרישום, יפורסמו פרטי הבקשה ביומן סימני המסחר. כל אדם הרוצה להתנגד לרישום יכול להודיע על כוונתו במשך שלשה חדשים מיום הפרסום, תוך תשלום האגרה הקבועה. ההודעה צריכה לפרט את נימוקי ההתנגדות והכתובת של המתנגד למסירת הודעות בישראל. הליך ההתנגדות כולו מוסדר בסעיפים 37 עד 40  לפקודת סימני המסחר. בתום המצאת הראיות ישמע הרשם את הצדדים.

10.       אם לא הוגשה התנגדות הסימן ירשם בפנקס סימני המסחר לתקופה של עשר (10) שנים ותעודת הרישום תשלח לבעל הסימן או למיופה כוחו. אחרי עשר שנים ניתן לחדש את הסימן לתקופה של עשר (10) שנים בכל פעם.

11.        לפני הגשת הבקשה לרישום סימן מסחר ניתן לבצע חיפוש במאגר הנתונים של הלשכה כדי לברר האם רשום כבר סימן זהה או דומה או שהוגשה בקשה לרישום סימן דומה או זהה. את החיפוש ניתן לבצע באחת משלוש דרכים:

א.         להגיש בקשה באמצעות הטופס המצורף, על פי תקנה 78 לחיפוש ע"י בוחני הלשכה, בצרוף העתק הקבלה המקורית המעיד על תשלום האגרה הקבועה לכל סוג.

ב.         עיון עצמי (ללא תשלום), בקובץ הנתונים הממוחשב הפתוח לעיון הקהל בלשכה.

III.             לחפש )ללא תשלום) במאגר הנתונים של הלשכה המופיע בכתובת כדלקמן: http://www.patents.gov.il  ,שם לבחור מאגר סימני המסחר הישראלים.

12.       בהתאם לאמנת פריס, אדם שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה החתומה על האמנה, יש לו זכות לבקש תאריך בכורה לבקשה אותה הוא מגיש בישראל ביחס לאותו סימן ולאותם הטובין. בקשה הטוענת לתאריך בכורה כנ"ל צריך שתוגש תוך ששה חדשים מתאריך הבקשה הראשונה בארץ אגוד כלשהי.

13. על פי התיקון לתקנה 22 לתקנות סימני המסחר, התשמ"ג- 1983, קיימת במקרים מיוחדים אפשרות לבחינה על אתר של בקשות, אולם לשם כך יש להגיש בקשה מנומקת בצירוף תצהיר המפרט את הנסיבות המיוחדות המצדיקות בחינה כנ"ל ולצרף האגרה  הקבועה. נימוק המצדיק בחינה כנ"ל הוא למשל שימוש (אותו יש להוכיח) בסימן המבוקש על ידי גוף אחר.
14. ישראל חברה החל מ- 1.9.2010 באמנת מדריד לרישום סימני מסחר בינלאומיים. מי שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, או שהוא בעלים של סימן מסחר רשום בישראל, יכול להתבסס עליהם ובאמצעות מילוי טופס יחיד של בקשה בינלאומית לבקש את רישום הסימן בכל יתר המדינות החברות באותה אמנה. דברי הסבר בנוגע להגשת בקשה בינלאומית – בנפרד, ובאתר האינטרנט של מחלקת סימני המסחר אליו מגיעים מהכתובת:  http://www.patents.gov.il

את התשלומים ניתן לשלם לחשבון בנק הדואר 0-24145-2 באמצעות שובר תשלום שניתן להשיג ממזכירות הלשכה או באמצעות שרת התשלומים של משרדי הממשלה בכתובת http://e.gov.il/patents . בכל מקרה יש לצרף העתק קבלה/שובר עם החומר המועבר ללשכה.

הכתובת למכתבים היא:

רשם סימני המסחר

רחוב אגודת ספורט הפועל 1,

הגן הטכנולוגי 96951 ירושלים.

פקס: 02 6467026  טלפון: 02 5651627