כללי

אמנת ה-PCT, העוסקת בהגשת בקשות בינלאומיות לפטנטים, נחתמה בשנת 1970 בוושינגטון, במטרה ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנט במספר מדינות, על סמך בקשה בינלאומית אחת. זאת בעיקר, על מנת להתגבר על בעיית אי האחידות בתנאי הפרוצדורה הקיימים במדינות העולם השונות. האמנה מנוהלת על ידי האו"ם בידי המשרד הבינלאומי של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) שמרכזו בג'נבה http://www.wipo.int/pct/en/index.html. עד סוף 2007 הצטרפו לאמנה 138מדינות.

מדינת ישראל הצטרפה לאמנת ה-PCT ביוני 1996. בשנה זו אף הוקמה באגף הפטנטים מחלקה מיוחדת לקבלה וטיפול בבקשות לרישום פטנטים על פי האמנה (מחלקת ה-PCT) עם צוות של ארבעה בוחנים בלבד.

מתאריך זה תושב ו/או אזרח ישראל יכול להגיש בקשת פטנט בינלאומית, שמשמעותה בקשת פטנט מקומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה. תושב חוץ, בבקשת פטנט בינלאומית, מייעד את כל המדינות החברות באמנה ומשמעות היעוד היא שרואים בקשת פטנט בינלאומית זו כאילו הוגשה על ידו בישראל.

בראש המחלקה המונה כיום צוות של שמונה עובדים עומד ד"ר מיכאל ברט.

בעולם כולו ובישראל בפרט, נרשמה בשנים האחרונות עלייה דרמטית ברישום בקשות ה-PCT. כיום משרד הפטנטים הישראלי הוא בין המובילים בעולם בטיפול בבקשות פטנט בינלאומיות המוגשות בישראל (מקום 15 מבחינת מספר הבקשות בשנת 2006 ומקום רביעי ביחס לגודל האוכלוסייה). מדינת ישראל מקדימה בתחום זה מדינות מפותחות רבות. ישראלים רבים בוחרים לרשום פטנט בחו"ל באמצעות הגשת בקשה בינלאומית לפטנט במשרד הפטנטים הישראלי. משנת 1996 ועד סוף 2006 הוגשו מעל ל 10,000 בקשות פטנט בינלאומיות ע"י ממציאים ישראלים. בשנת 1996 הוגשו 197 בקשות ואילו בשנת 2006 הוגשו 1513 בקשות, דהיינו, מדובר בעלייה של פי 7.67 במספר הבקשות תוך עשור.

מוסדות ה-PCT

מוסדות ה- PCT הם:

I.          המשרד הבינלאומי (בג'נבה, שוויץ)

תפקידי המשרד הבינלאומי :

·         ניהול הוראות האמנה, מעקב ופיקוח על המוסדות האחרים.

·         איסוף בקשות בינלאומיות ומסמכים הנוגעים להם מכל העולם, בדיקה פורמאלית ואחסונם.

·         איסוף דו"חות החיפוש ממוסדות החיפוש.

·         איסוף דו"חות הבחינה ממוסדות הבחינה.

·         תרגום תקצירים ודו"חות חיפוש ובחינה.

·         פרסום בקשות בינלאומיות.

·         הפצת בקשות בינלאומיות, דו"חות חיפוש, דו"חות בחינה, מסמכי בכורה ומסמכים אחרים למשרדי היעד.

·         ייעוץ משפטי למשרדים ולמשתמשים.

 II.                 משרדים מקבלים

בדרך כלל משרדים אלה ממוקמים בלשכות הפטנטים הלאומיות, המוסמכות לקבל בקשות בינלאומיות מתושבי ואזרחי אותה מדינה. בנוסף, ישנם משרדים מקבלים אזוריים, כגון המשרד המקבל באירופה, המקבלים בקשות מתושבי ואזרחי אותו אזור והמשרד המקבל בג'נבה, המוסמך לקבל בקשות מתושבי ואזרחי כל המדינות החברות באמנה.

תושב או אזרח ישראל רשאי להגיש בקשה בינלאומית למשרד המקבל בלשכת הפטנטים הישראלית בירושלים או במשרד הבינלאומי בג'נבה.

פעילויות עיקריות של מחלקת ה PCT ברשות הפטנטים:

-          פועלת כמשרד מקבל של בקשות הבינלאומיות בהתאם לנהלים של אמנת ה-PCT.

-          פועלת כמחלקת בחינה פורמאלית של בקשות ה-PCT המוגשות בישראל והנכנסות לשלב הלאומי/

-          מעניקה הארכות מועד ל:                     • תביעת דין קדימה

• הוספת דין קדימה

• כניסה לשלב הלאומי

• הכרה מחודשת בזכות דין קדימה

פעילויות של מחלקת ה PCT:

-          מספקת מידע, ייעוץ וסיוע למגישי PCT וסוכניהם בקשר לבקשות PCT.

-          מנחה בוחני פטנטים ברשות הפטנטים הישראלי בעניינים הנוגעים לאמנת PCT.

-          מיישבת סוגיות הנוגעות בבקשות PCT המתעוררות בשלב הבינלאומי והלאומי.

-          מעדכנת רשימת דיוור של משתמשי PCT כדי להודיע על עדכונים וסטטיסטיקות.

-          מספקת מידע וסיוע על בסיס יומי על הליכי ה-PCT לציבור.

III.                 רשויות בינלאומיות לחיפוש

קיימות מספר רשויות בינלאומיות לחיפוש, הממוקמות במשרדי הפטנטים הגדולים ביותר, אשר מעסיקות צוותים גדולים של מחפשים מומחים וברשותם מאגרים גדולים ביותר של ספרות טכנית וספריית פטנטים.

כל בקשה לרישום פטנט עוברת חיפוש, שמטרתו לגלות האם היא עומדת בתנאים לקבלת פטנט. דו"ח החיפוש מתפרסם, בדרך כלל עם פרסום מלא של הבקשה, 18 חודשים לאחר תאריך הבכורה.

תושבי ואזרחי ישראל לשם ביצוע החיפוש, יכולים לבחור בין משרד הפטנטים האירופאי (EPO) או משרד הפטנטים בארה"ב (USPTO), שהוכרו כמרכזי חיפוש בינלאומיים.

IV.        רשויות בינלאומיות לבחינה מוקדמת

קיימות מספר רשויות בינלאומיות לבחינה מוקדמת של פטנטים, הממוקמות במשרדי הפטנטים הגדולים ביותר. במשרדים אלה מועסקים צוותים גדולים של בוחנים מומחים.

תושבי ואזרחי ישראל המעוניינים בבחינה מוקדמת, יכולים לבחור בין משרד הפטנטים האירופאי או משרד הפטנטים בארה"ב.

הליך ה-PCT

בקשה בינלאומית היא בקשת פטנט שרואים אותה כבקשת פטנט לאומית, שהוגשה ביום הגשת הבקשה הבינלאומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה, בכפוף לתשלום האגרות הלאומיות המקומיות וביצוע פעולות אחרות במועדים הקבועים, הדרושות לכניסה של הבקשה לשלב הלאומי.

בקשה בינלאומית תכלול את החלקים הבאים, מסודרים בסדר הבא:

(א) עתירה (Request) ערוכה על טופס

(ב) תיאור

(ג) תביעה או תביעות

(ד) תקציר

(ה) שרטוט או שרטוטים, לפי הצורך, להבנת האמצאה

יש להדגיש, כי היום לא קיים "פטנט בינלאומי" ומדובר בבקשה בינלאומית, שבשלב מאוחר יותר, לאחר שיערך חיפוש ובחינה במידה ונתבקשה, הבקשה תועבר למדינות המיועדות. כל מדינה מיועדת תתייחס לבקשה הבינלאומית כאילו מדובר בבקשה מקומית ותעניק פטנט לאומי לפי החוק הקיים באותה מדינה. היתרונות של הליך ה- PCT טמונים בריכוזיות הפעולות בשלב הבינלאומי ובאפשרות לדחות לתקופה מסוימת את ההוצאות הכספיות של המבקש הכרוכות בטיפול בבקשה בשלב הלאומי בכל מדינה.

ישנם אפוא שני שלבים בהליך ה-PCT - השלב הבינלאומי והשלב הלאומי.

ההליך של ה-PCT מתחיל בשלב הבינלאומי.

השלב הבינלאומי

בשלב זה מגיש המבקש, בקשה בינלאומית למשרד המקבל המוסמך, בהתאם למושב או האזרחות שלו. ניתן להגיש בקשה בינלאומית תוך 12 חודשים ממועד ההגשה של בקשת הבכורה. את בקשת הבכורה ניתן להגיש בכל אחת מהמדינות החברות באמנת פריס או ארגון הסחר העולמי (WTO) ולדרוש את דין הקדימה בהתאם. דהיינו, יראו את הבקשה המאוחרת כאילו הוגשה במועד המוקדם יותר.

בקשה בינלאומית תוגש לפי הוראות אמנת ה-PCT , שמטרתן לקבוע אחידות בדרך הגשת הבקשות, ללא תלות במקום ההגשה. כל משרד מקבל פועל כמו סניף של המשרד הבינלאומי ותחת פיקוחו. הבקשה הבינלאומית מייעדת באופן אוטומטי את כל המדינות החברות באמנה עבור כל סוגי ההגנה הקיימים. בזמן הגשת הבקשה, או תוך זמן קבוע לאחר מכן, על המבקש לשלם את האגרות הקבועות (אגרת מסירה, אגרת הגשה הבינלאומית, אגרת חיפוש ואגרה עבור מסמך בכורה).

במשרד המקבל הלאומי הבקשה נבדקת באופן פורמאלי בלבד ועותקים ממנה נשלחים למשרד הבינלאומי ולמוסד החיפוש הבינלאומי.

מוסד החיפוש מבצע את החיפוש ומעביר את דו"ח החיפוש יחד עם חוות דעת כתובה לגבי הפטנט, למבקש ולמשרד הבינלאומי. בדרך כלל החיפוש יבוצע תוך 16 חודש מתאריך דין הקדימה אבל לא יאוחר מתשע חודשים מתאריך הגשת הבקשה הבינלאומית, המאוחר מביניהם. המשרד הבינלאומי מפרסם את הבקשה בצירוף דו"ח החיפוש (ללא חוות הדעת הכתובה) בתום 18 חודשים מתאריך ההגשה הבינלאומית או מתאריך דין הקדימה, אם יש.

על המבקש להחליט תוך 22 חודשים מתאריך דין קדימה אם לבקש בחינה מוקדמת בינלאומית או להיכנס לשלב הלאומי.

ברוב מדינות ניתן להיכנס לשלב הלאומי תוך 30 חודשים גם ללא הגשת הבקשה לבחינה בינלאומית.

ביחס למדינות מסוימות בלבד (כיום 4 מדינות), על המבקש להחליט תוך 19 חודש מתאריך דין קדימה, אם (1) להיכנס ישר לשלב הלאומי תוך 20 חודשים או (2) לבקש בחינה מוקדמת בינלאומית. הגשת הבקשה לבחינה בינלאומית במדינות האלה מאפשרת לדחות את הכניסה לשלב הלאומי עד 30 חודשים מתאריך דין קדימה.

בכל מקרה, אם המבקש יחליט על בחינה בינלאומית עליו לפנות ישירות למוסד המתאים ולשלם את האגרה הנדרשת. טפסים לצורך זה ומידע על האגרות אפשר לקבל מלשכת הפטנטים, מחלקת ה-PCT. 

השלב הלאומי

במידה שהמבקש מחליט להיכנס לשלב הלאומי, עליו לעשות כן במועד שנקבע (ראה הוראות בעניין השלב הבינלאומי). כניסה לשלב הלאומי כרוכה בתשלום האגרה הלאומית במשרד הפטנטים של כל מדינת ייעוד או אזור ייעוד, בגובה ובמטבע שנקבע ובהגשת תרגום לשפה הנקבעת על ידי אותו משרד, אם קיים צורך בכך. למרבית המדינות יש טופס מיוחד לשלב זה.

בשלב הלאומי כל משרד מיועד יתייחס לבקשה הבינלאומית כמו לבקשה לאומית, היא תבחן ויינתן עליה פטנט בהתאם לחוק באותה מדינה.

משרד הפטנטים האירופאי יתייחס לבקשה כבקשה אירופאית ויעניק פטנט, שמשמעותו מתן הגנה בכל מדינה אירופאית שהמבקש ייעד בשלב הלאומי, בהתאם לאמנה האירופאית לפטנטים.

בשלב הלאומי המבקש יצטרך להתכתב עם כל משרד לאומי בעצמו ובדרך כלל הוא יזדקק לכתובת ולנציג מקצועי בכל מדינה.

יתרונות וחסרונות של הליך ה-PCT

יתרונות:

         א.         אפשרות לדחות את מועד הכניסה לשלב הלאומי בכל מדינה. המשמעות העיקרית – דחיית ההוצאות    הכבדות הכרוכות בכך.

          ב.         אפשרות לקבל דו"חות חיפוש ובחינה, שמהם ניתן לשער את הסיכוי לקבל פטנט, לפני הכניסה לשלב הלאומי, ובהתאם לכך להחליט האם להמשיך להשקיע בפטנט או לא.

          ג.          אפשרות להגיש בישראל עד ליום האחרון של תקופת הבכורה (12 חודשים), בקשה אחת שתחול בכל המדינות ולשלם את האגרה בש"ח.

          ד.         אפשרות להבטיח מילוי הדרישות הפורמאליות ביסודיות.

החסרונות:

אגרות בינלאומיות, שהן נוספות על האגרות הלאומיות. אך יש לציין כי חלק מהם עשויות לעמוד לזכות המבקש בעתיד כשהוא יכנס לשלב הלאומי.

סיכום

הגשת בקשות לפטנט בדרך של הגשת בקשה בינלאומית הפכה בשנים האחרונות ל"להיט" בארץ ובחו"ל בקרב מגישי הבקשות לפטנט, עקב היתרונות הרבים שפורטו לעיל. אמנם לא קיים "פטנט בינלאומי", אך הגשת הבקשה הבינלאומית נותנת אינדיקציה לבעל האמצאה לגבי סיכויו לקבל פטנט, חוסכת זמן בהתכתבויות רבות וגם חוסכת בהוצאות כספיות רבות בשלבים הלאומיים, במידה והבקשה עוברת את שלבי החיפוש והבחינה הבינלאומית בהצלחה.