התחום הפלילי

הפרקליטות מהווה חלק ממערך אכיפת החוק והמלחמה בפשע. היא אחראית על הכנת כתבי אישום, על הגשתם, על הופעה בתיקים ועל הגשת ערעורים מטעם המדינה במקרים הראויים. סמכויות הפרקליטות ומעמדה בתחום הפלילי קבועים בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. על פי חוק זה, לפרקליטות סמכויות בייצוג המדינה בפני ערכאות השיפוט הדנות בדיני עונשין, הנגזרות מסמכויות היועץ המשפטי לממשלה העומד בראש התביעה הכללית. ואלו הן הסמכויות המרכזיות: הכרעה בשאלת ההעמדה לדין על יסוד החומר אשר בתיק חקירה; החלטה בערר על סגירת תיק חקירה; החזרה מאישום; עיכוב הליכים.

ככלל, כל תיק הנחקר במשטרה, העוסק בעבירה שהיא פשע שהחקירה הושלמה בו, מועבר לפרקליט מחוז והוא, או אחד מהפרקליטים הכפופים לו שהוסמך לכך, בוחן האם יש בתיק די ראיות להעמדה לדין, ואם כן - האם יש עניין לציבור בניהול התיק. אם התשובה לשתי שאלות אלו היא חיובית - מוגש כתב אישום. אם אין בתיק די ראיות או שיש ראיות אך אין עניין לציבור בניהול ההליך - ייגנז התיק.

לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי, על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין, רשאי המתלונן לערור בפני היועץ המשפטי לממשלה, או מי שהוסמך לכך.

לאחר הגשת כתב האישום, אחראי הפרקליט המטפל מפרקליטות המחוז (המכונה ה"תובע") על ניהול התיק. במקרים הראויים מתבקש מעצר הנאשם עד תום ההליכים. התובע מכין את התיק, מראיין עדי תביעה, מזמינם להעיד בבית המשפט, חוקר בבית המשפט את העדים ואת הנאשמים, ומייצג את המדינה במהלך הדיון בבית המשפט. המשפט מסתיים בהכרעת דין ואם מורשע הנאשם, בגזר דין. לפרקליטות סמכות לערער על פסק הדין.

בערעור על פסק דין של בית משפט השלום, הנדון בבית משפט מחוזי, מופיע בדרך כלל פרקליט מפרקליטות המחוז, ובערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי, הנדון בבית המשפט העליון, מופיע בדרך כלל פרקליט מהלשכה הראשית של פרקליטות המדינה.

גם נאשם שהורשע בבית המשפט רשאי לערער על ההרשעה או על חומרת העונש לערכאה גבוהה יותר. הפרקליטות מייצגת את המדינה גם בתיקים אלה. הפרקליטים מכינים את תיק הערעור, מנהלים התיק, ומייצגים את המדינה בבית המשפט שלערעור. ככלל בערכאה הראשונה מובאות ראיות, נשמעים עדים, ונקבעים הממצאים העובדתיים. ערכאת הערעור מתערבת בדרך כלל רק בשאלות משפטיות.

בסמכות היועץ המשפטי לממשלה לעכב את הליכי המשפט בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני הכרעת הדין. סמכות עיכוב ההליכים ניתנה ליועץ המשפטי לממשלה בסעיף 231) א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982. סעיף 231 (ב) לאותו החוק מאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לאצול את סמכותו לעכב הליכי משפט, בעבירה שאינה פשע, למשנהו.

הסמכות לעכב הליכים מופעלת באופן חריג בלבד, ותינתן רק על יסוד טעמים יוצאי דופן, הנובעים מנסיבות מיוחדות של העבירה או מנימוקים אישיים מיוחדים של הנאשם. הבקשה מוגשת ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות הגוף התובע, שהגיש את כתב האישום, המחווה דעתו בנדון. כל תיק מטופל ע"י פרקליט בפרקליטות המדינה המחווה דעתו וממליץ על אופן הטיפול בתיק לבעל הסמכות.

בכל שנה מוגשות בממוצע כ-2,000 בקשות, כולל בקשות חוזרות.

למחלקה הפלילית

התחום האזרחי

תחום זה מטופל במחלקה האזרחית בלשכה הראשית בפרקליטות המדינה ופרקליטויות המחוז.

התחום הכלכלי-פיסיקאלי

התחום הכלכלי-פיסיקאלי כולל תיקים פליליים של עבירות כלכליות סבוכות ושל עבירות מס. ככלל, הטיפול בתיקים אלה דורש מומחיות וידע ייחודי. על כן רובם מטופלים על ידי המחלקה הכלכלית והמחלקה הפיסיקאלית בלשכה הראשית של פרקליטות המדינה וכן על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) המתמחות בסוגי עבירות אלה.

תחום דיני העבודה 

בתחום זה עוסקת המחלקה לסכסוכי עבודה בלשכה הראשית של פרקליטות המדינה.

התחום הבינלאומי

בתחום זה עוסקת המחלקה הבינלאומית בלשכה הראשית של פרקליטות המדינה.