נציבות תלונות הציבור על שופטים מוסמכת לטפל בתלונות הנוגעות להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו, לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו. במסגרת זו מטפלת הנציבות גם בתלונות על עיכובים במתן החלטות ופסקי דין. הנציבות מוסמכת לטפל הן בתלונות על שופטים ורשמים ממערכת המשפט הכללית, לרבות בתי הדין לעבודה, והן בתלונות על שופטים ממערכת בתי הדין הדתיים, הכוללת את בתי הדין הרבניים, השרעיים, הדרוזיים והנוצריים. כמו כן הנציבות מוסמכת לטפל בתלונות על שופטים צבאיים-משפטאים של בתי הדין הצבאיים.

קבלת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב  - 2002, הייתה כרוכה בדיונים ממושכים בועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, שבמהלכם הוצגו נתונים על הטיפול בתלונות נגד שופטים ועל מספר התלונות המוגשות מדי שנה לגופים שונים – ובהם מנהל בתי-המשפט, נציב תלונות ציבור במשרד מבקר המדינה וגורמים נוספים. טרם הקמת הנציבות לא היה קיים בישראל גוף שפעל מכוח חוק וריכז את הטיפול בתלונות הציבור על שופטים. החוק הקים גוף כזה הנותן בידי מתלוננים פוטנציאליים כתובת אחת לפניותיהם ומבטיח טיפול יומיומי, מקצועי וניטרלי בתלונות. מאז הקמת הנציבות מועברות אליה תלונות המגיעות לגורמים שונים מחוצה לה.

לאחר סיום בירור התלונה, ובהתאם לתוצאות הבירור, רשאי הנציב להמליץ בפני שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון על הגשת קובלנה לבית – הדין המשמעתי לשופטים. כמו כן, מוסמך הנציב להמליץ לועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט. כמו כן ניתנה לנציב סמכות להצביע על הדרכים הראויות לתיקונו של ליקוי שנתגלה תוך כדי בירור של תלונה ספציפית. אם הבירור מעלה חשש למעשה פלילי, מביא הנציב את העניין בפני היועץ המשפטי לממשלה ובפני שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון.

בחוק נקבעו מספר מנגנונים כדי להבטיח כי הנציבות תוכל למלא את תפקידיה באופן עצמאי וללא תלות, כמו בחירת הנציב בידי הועדה לבחירת שופטים, הכפפתם של הנציב ושל עובדי הנציבות למרותו של הדין בלבד ועוד.

הנציבות חותרת ליצירתה של מדיניות אחידה בתחום זה ומאמצת ראייה מערכתית של הליקויים המתגלים תוך כדי הטיפול בתלונות.