כזכור, נוכח חומרת הארועים, רגישותם ותוצאותיהם הטרגיות, החליט בשעתו היועץ המשפטי לממשלה על קיום בדיקה חוזרת, אף שלא הוגש ערר בענין, וזאת על-ידי צוות פרקליטים בכיר בראשות המשנה לפרקליט המדינה, מר שי ניצן.
ההחלטה שלא להתערב בהחלטת מח"ש, התקבלה על יסוד בחינה יסודית של החומר הרב וחוות-דעת מקיפות ביותר [המחזיקות כ- 500 עמ'] שהוכנו על-ידי הצוות, ולאחר השלמות חקירה שונות ודיונים רבים שקיים היועץ המשפטי בחודשים האחרונים עם הגורמים השונים שעסקו בענין.
בסיום החלטתו כתב היועץ המשפטי לממשלה: "אכן התוצאה לפיה נהרגו באירועים אלה 13 אנשים, היא תוצאה קשה ומטרידה. עם זאת, המשפט הפלילי הוא אחד, ויש לו כללים ברורים ונוקשים באשר לאחריות פלילית והעמדה לדין. לפיכך, משנבחנו פרטיהם של האירועים וחומר הראיות שנאסף בחקירת ועדת אור ובחקירת מח"ש, לרבות בהשלמות החקירה שנערכו במסגרת הבדיקה הנוספת, ולא נמצאה תשתית ראייתית לביסוס אחריות פלילית של מי מן המעורבים באירועים אלה, לא היה מנוס מסגירת התיק".
ההחלטה וחוות-הדעת של הצוות נמסרו לעיון ארגון עדאלה כבאי-כוח משפחות ההרוגים.
להלן מספר קטעים מתוך החלטת היועץ המשפטי לממשלה בענין שבנדון. הנוסח המלא של החלטת היועץ המשפטי לממשלה [15 עמודים] מועבר אליכם בקובץ מצורף, וכך גם הנוסח המלא של חוות הדעת והמלצות צוות הפרקליטות [כ- 500 עמודים]:
"
§ ביום 29 בספטמבר 2000 החלו במקומות שונים ברחבי הארץ, בעיקר באזור הצפון, אירועים אלימים המוניים, חסרי תקדים בהיקפם ובחומרתם, כמו גם באמצעים החריגים בהם נעשה שימוש, במשך הזמן שנמשכו ובעוצמת האלימות שליוותה אותם. וכך סוכמו אירועים קשים אלה בדו"ח ועדת אור (בעמ' 762-761) -
"באירועי אוקטובר 2000 רעדה הארץ. המהומות שהתרחשו בחודש זה היו חסרות תקדים. האירועים היו חריגים ויוצאי-דופן מכמה בחינות. נטלו בהם חלק אלפים, במקומות רבים בעת ובעונה אחת. עוצמת האלימות והתוקפנות שבאה לידי ביטוי באירועים הייתה גבוהה ביותר. נגד אזרחים ואנשי כוחות הביטחון נעשה שימוש באמצעי תקיפה מגוונים, אשר כללו יידוי בקבוקי תבערה, שימוש בגולות מתכת שיודו בקלע במהירות גבוהה, יידוי אבנים באמצעים שונים, גלגול צמיגים בוערים ובמקרים בודדים גם ירי של אש חיה. יהודים הותקפו בדרכים בשל היותם יהודים, ורכושם הושחת. במספר מקרים אך כפסע היה בינם לבין מוות בידי המון מתפרע, ואכן במקרה אחד נהרג אזרח יהודי עובר אורח. נעשו נסיונות לעלות לעבר ישובים יהודיים ולאיים עליהם. צירי תנועה ראשיים נחסמו לפרקי זמן ממושכים, והתנועה לישובים יהודיים שונים שובשה קשות, ולעתים אף נותקה לפרקי זמן ארוכים. התוקפנות והאלימות אופיינו בנחישות רבה, נמשכו פרקי זמן ארוכים, והתמידו גם כאשר נעשו נסיונות לבלמם תוך שימוש באמצעים שונים לפיזור המון..."
§ ביום 1.9.03, לאחר הליך חקירה מדוקדק וממושך, הגישה ועדת אור לממשלה דו"ח מפורט. הדו"ח כלל, לצד ממצאים מפורטים, גם מסקנות והמלצות אישיות כלפי השר לביטחון הפנים, מפכ"ל המשטרה, מפקד מחוז הצפון, מפקד מרחב העמקים וקציני משטרה נוספים. ראוי לציין עם זאת, כי כבר בסמוך לאחר האירועים ותחילת עבודת הוועדה סיימו את כהונתם השר לבט"פ, המפכ"ל ומפקד המחוז, ובשלב מאוחר יותר, לאחר המלצות הוועדה - סיים את כהונתו גם מפקד המרחב, בהתאם להמלצת הוועדה כי ישוחרר משירותו במשטרה.
§ לצד ההמלצות האישיות והמערכתיות כאמור, המליצה הועדה כי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) תבצע חקירה פלילית לגבי שורה של אירועים שנבדקו על ידי הוועדה "על מנת שהרשויות המוסמכות יחליטו אם יש מקום לנקוט הליכים פליליים או אחרים כנגד מאן דהוא בגין מעורבותו באותם אירועים" (עמ' 766 לדו"ח). ...עם סיום ביצוע החקירות ובחינת חומר הראיות, פרסמה מח"ש, ביום 18.9.05, את ממצאיה והחלטותיה באשר לאירועים האמורים (להלן - דו"ח מח"ש). מח"ש קבעה בהחלטותיה, כי החקירה לא העלתה תשתית ראייתית שתאפשר העמדה לדין פלילי של מי מהשוטרים שהיו מעורבים באירועים אלה.
§ בסמוך לאחר פרסום החלטות מח"ש, הודעתי, כי לאור חריגותם ורגישותם הרבה של הארועים ותוצאותיהם הטרגיות, ובהתחשב בפניות וטענות שהועלו בענין זה, תיערך בחינה מקצועית נוספת של ההחלטות שהתקבלו - בהליך של ערר לפי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשכ"ה-1965 - וזאת גם בהעדר הגשת ערר על-ידי משפחות ההרוגים או מטעמם.
עם קבלת החומר הרב שנאסף על-ידי מח"ש, לרבות החומרים של ועדת אור, החל צוות הפרקליטים בראשות מר שי ניצן את עבודתו. במסגרת עבודת הצוות נבחן חומר הראיות, הכולל כאמור אלפי עדויות, מוצגים ומסמכים, נלמדו דו"ח ועדת אור והפרוטוקולים שנערכו בוועדה וכן נבחן דו"ח מח"ש. לאחר לימוד החומר ובחינתו ולאחר דיונים רבים שקיים הצוות הוכנו טיוטות ראשונות של חוות-דעת מפורטות לגבי כל אחד ואחד מ-13 הארועים.
ביום 15.10.06, למעלה משנה לאחר שהוחלט על הבדיקה הנוספת בהליך של ערר, וכאשר הצוות כבר עסק בגיבוש סופי של המלצותיו, פורסם דו"ח מטעם ארגון עדאלה... בצד פרסום הדו"ח פנה הארגון ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להעמיד לדין באופן מיידי את השוטרים האחראים להריגתם ופציעתם של אזרחים ערבים באירועי אוקטובר 2000. במכתבו מיום 25.10.06 השיב מר נזרי לארגון עדאלה, כי אף שחלפה כשנה מפניית לשכתנו לארגון על מנת להיוודע אם בדעתם להגיש ערר, לא נתקבל מהם כל מענה ותחת זאת בחר הארגון לפרסם דו"ח מפרי עטו. למרות זאת, ציין מר ניזרי, כי פניית הארגון, בצירוף הדו"ח, הועברה לבחינת צוות הבדיקה... לאור דו"ח זה נבחנו מחדש חוות-הדעת שהוכנו על-ידי הצוות, ובכל חוות הדעת הרלוונטיות הוספו התייחסויות קונקרטיות להערות ולטענות עדאלה.
בתום גיבוש המלצות הצוות, העביר אלי הצוות טיוטות של חוות-דעת שהכין בנוגע לכל אחד מ- 13 האירועים שנבדקו, הכוללות את ממצאיו והמלצותיו לגבי כל אירוע. חוות-הדעת משתרעות, במצטבר, על פני כ- 500 עמודים.
§ עם קבלת טיוטות חוות הדעת קיימתי סדרה ארוכה של דיונים ממושכים עם הצוות, לגבי כל אחד מהאירועים שנבחנו. בדיונים השתתפו גם גורמים נוספים, מהפרקליטות וממשרד המשפטים, וכן נשמעו בדיונים ההתייחסויות של מח"ש לדברים.
במהלך דיונים אלה, נבחנו חוות הדעת, באופן יסודי ופרטני, אחת לאחת. חברי הצוות הציגו את הממצאים וההמלצות שלהם, והתקיים דיון מקיף בכל אחת מחוות הדעת, במסגרתו נבחנו ונדונו שאלות שונות שעלו מתוך חוות-הדעת ומהערות משתתפי הדיונים. בסיומו של כל דיון סוכם על תיקונים שיש לערוך בחוות הדעת שנדונה, וכן ניתנו הנחיות על השלמות חקירה נדרשות לגבי חלק מהאירועים שנדונו...
השלמות החקירה כללו, בין היתר, פעולות של איתור ותפיסת כלי נשק שטרם נתפסו, ביצוע בדיקות בליסטיות שטרם בוצעו, איתור וחקירת עדים, לרבות עדות מומחה, שטרם נחקרו במח"ש, תפיסת ראיות חפציות שטרם נתפסו, ועוד. למרבה הצער, השלמות החקירה שבוצעו לא הביאו לפריצת דרך.
§ אחר כל הדברים האלה, ולאחר שממצאי השלמות החקירה השונות נבחנו על-ידי הצוות ובדיונים שקיימתי, ולאחר שההערות והתיקונים שסוכמו בדיונים אלה הוטמעו בחוות הדעת של הצוות, החלטתי לאמץ את המלצות הצוות - כמפורט בחוות-הדעת המצורפות - לפיהן אין מקום להתערב בהחלטות מח"ש, שהגיעה למסקנה שאין בחומר החקירה תשתית ראייתית מספקת, המאפשרת הגשת כתבי אישום נגד מי מן החשודים, בהתאם לחוק ולפסיקת בית המשפט העליון לענין זה ("אפשרות סבירה להרשעה").
חוות הדעת כוללות, כאמור, פירוט רחב ומלא של העובדות, העדויות, ממצאי החקירה והמסקנות והנימוקים לעמדה שהתגבשה בדיוני הצוות ובדיונים המסכמים בלשכתי, בנוגע לכל אירוע בנפרד, לאחר בחינה של מכלול החומר העצום שנאסף בפרשה זו.
להלן אעמוד, בתמצית, על מספר נקודות והיבטים כלליים בנוגע לחקירה, לחוות-הדעת ולהחלטות בפרשה זו:
§ בפרשה כאובה זו, נתקלה חקירת מח"ש, מתחילת הדרך, בקשיים אובייקטיביים רבים ומהותיים, אשר פגעו, בחלק מן האירועים, באפשרות לקיים חקירה אפקטיבית ולהגיע לחקר האמת. אעמוד להלן על עיקרי הקשיים [לפירוט מלא ראו סעיף 13 להחלטת היועץ]:
א. כמובא בראשית הדברים מתוך דו"ח ועדת אור, בארועים הנדונים, נטלו חלק אלפי מפגינים ומתפרעים. עוצמת האלימות והתוקפנות שבאה לידי ביטוי באירועים הייתה גבוהה ביותר. נגד אזרחים ואנשי כוחות הביטחון נעשה שימוש באמצעי תקיפה מגוונים, אשר כללו יידוי בקבוקי תבערה, שימוש בגולות מתכת (שיודו בקלע דוד שמסוכנותו רבה), השלכת בקבוקי תבערה וברזלים, יידוי אבנים, גלגול צמיגים בוערים ובמקרים בודדים גם ירי של אש חיה. היכולת לבצע חקירה אפקטיבית ולהגיע לחקר האמת באירועים המוניים וקשים מסוג זה, מוגבלת מאוד מעצם טיבה. חקירה אפקטיבית באירוע מעין זה תלויה במידה רבה במידת האפשרות המעשית לבצע פעילות חקירתית בזמן אמת; חקירה כזו מחייבת סגירת זירת האירוע על אתר, איסוף ראיות וממצאים בשטח בטרם חלו בו שינויים, איתור מיידי של עדים וחשודים וחקירתם מוקדם ככל האפשר. מדובר בכלים חקירתיים ראשונים במעלה לצורך בניית חקירה פלילית מקצועית.
כלים בסיסיים אלה נשללו מחוקרי מח"ש נוכח הנסיבות החריגות שנוצרו במהומות אירועי אוקטובר. נוכח החשש לחשיפתם לסכנת חיים, לא ניתן היה לשגר לזירות האירועים צוותי חקירה וצוותים מקצועיים, כגון מעבדות זיהוי פלילי, מה גם שנוכח אופיים האלים של האירועים, הסיכויים למצוא בזירות האירוע ממצאים כלשהם או לגבות באופן מיידי עדויותיהם של עדי ראיה ומעורבים - היו קלושים ביותר.
ב. שלא כמו בחקירות של אירועי ירי פליליים "שגרתיים", בהם בדרך כלל ניתן לבודד את כלי הנשק ממנו בוצע הירי ולערוך לגביו בדיקה בליסטית שתאפשר לקשור הנשק היורה לקליע שגרם את הפגיעה, הרי שבאירועים דנן חלק מההרוגים נפגעו מירי של קליעי גומי, אשר נורו על ידי השוטרים במהלך האירועים. קליעי גומי אינם מאפשרים בדיקת השוואה בליסטית. בחלק אחר של האירועים נראה היה שהמנוחים נפגעו מירי של קליעים חיים, אולם בהעדר אפשרות לתפוס את הקליע (עקב התנגדות המשפחות לנתיחת הגופות, או עקב יציאת הקליע מגוף המנוח ואי איתורו), לא ניתן היה לאתר את היורה, או לשלול אפשרות שהפגיעה נגרמה מירי של כדור גומי.
ג. גם באשר לאירועים בהם נראה היה כי המנוחים נפגעו מקליעי ירי חי, הרי שברוב המקרים שבהם התבקשו המשפחות להסכים לניתוח הגופות לפני קבורתן, ובכל המקרים שבהם התבקשו לאחר הקבורה להסכים להוצאת גופות יקיריהן מהקבר לצורך נתיחה, הן סירבו. עקב כך לא נתאפשר ברוב המקרים ביצוע נתיחת הגופות והוצאת קליעי הירי מהם (במידה שנשארו קליעים), לשם בחינת טיב הקליעים, ולשם השוואתם לכלי הנשק שנשאו שוטרים מעורבים באירועים השונים. עובדה זו יצרה, כאמור לעיל, מכשול ראייתי מקדמי ובלתי עביר בדרך לקביעת ממצא בתיקים בהם לא בוצעה נתיחה, כאשר ביצוע נתיחת הגופה היה דרוש לקידום החקירה.
ד. על כל האמור יש להוסיף, כי בשל האופי הדינמי והאינטנסיבי של האירועים ובשל העדר תיעוד ורישום, וכן בשל הזמן הרב שחלף ממועד האירועים, נוצר קושי אובייקטיבי ממשי במיפוי ומיקום מדויק של הכוחות ושל כל אחד ואחד מן השוטרים שאחזו בנשק ונכחו בכל אחד ואחד מהארועים. קושי גדול אף יותר היה כרוך במיפוי כלי הנשק שנשא כל אחד מהשוטרים בכל אחד מהאירועים הרלבנטיים, בין היתר נוכח העובדה שמדובר היה בפעילות חירום, והכוחות היו במצב של ניוד ותנועה.
ה. כן ראוי להדגיש, כי בחלק מהמקרים, לאור תמונת האירועים שעלתה מחומר הראיות, לא ניתן היה לשלול את הטענה, או את האפשרות, ברמה הנדרשת לצורך הרשעה בפלילים, שהכוחות הפועלים אכן נקלעו, בעת פעילותם למצוקה קשה, ופעלו בתנאי סכנה לחיים או לגוף בנסיבות בהן חלים סייגים שונים לאחריות פלילית.
ו. אדגיש לבסוף, כי בחלק מהמקרים סברנו כי לא ניתן לשלול את האפשרות, כי אמנם נפלו טעויות בקבלת החלטות מבצעיות ובהוראות ופקודות שניתנו במהלכם ובעיצומם של האירועים. אך מכאן ועד למסקנה כי נתגבשה אצל מי מהם גם אחריות פלילית לאלה, וכי ניתן או ראוי לנקוט נגדם בהליך פלילי בגין טעות שבשיקול דעת מקצועי, שנפלה במהלך פעילות מבצעית, ארוכה הדרך.
בתוך כך, בעת שקילת האפשרות להגיש אישום פלילי באירועים אלה, חייבים היינו להביא בחשבון, בין היתר, שמדובר בסיטואציה של הפעלת שיקול דעת מבצעי במצבי חירום, בנסיבות שבהן על פי פסיקת בית המשפט העליון, אין מקום והצדקה, על פי רוב, להטלת אחריות פלילית (להבדיל מנקיטת הליכים פיקודיים במקרים מתאימים).
§ כאן המקום להדגיש נקודה חשובה: ועדת אור, ככל ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, דנה וקבעה את ממצאיה בהתאם לדיני הראיות החלים בהליכים מינהליים, וזאת בניגוד, מהותי, לחקירת מח"ש הכפופה לדיני הראיות החלים בהליכים פליליים. לפיכך, העובדה שקיימים פערים מסוימים בחלק מהמקרים בין מסקנות ועדת אור למסקנות חקירת מח"ש ולמסקנות בהליך בדיקה נוסף זה, אין פירושה שתוצאות חקירת מח"ש או תוצאות הערר סותרות בהכרח את מסקנות ועדת החקירה. תשתית ראייתית העשויה להיות מספקת לצורך קביעת ממצאים והמלצות של ועדת חקירה, אינה בהכרח מספקת לשם ביסוס כתב אישום פלילי. מדובר בשני הליכים שונים במהותם, הכפופים כל אחד למשטר משפטי-ראייתי שונה.
הבחנות יסודיות אלה ראוי שיהיו לנגד עיניו של כל מי שמבקש לערוך השוואה בין המלצות ועדת אור לבין מסקנות החקירה הפלילית. בהקשר זה ראוי להביא מדברי הועדה עצמה:
"באירועים אליהם נתייחס ניסינו כמיטב יכולתנו להגיע, על סמך החומר שבפנינו, למסקנות בדבר הגורמים לפציעתם של אזרחים ובמקרים מסוימים אף למותם. עם זאת, לא ראינו לנכון לגלוש לעיסוק פרטני של גביית ראיות טכניות רבות... בכל אותם מקרים בהם ניתן אולי להגיע לחקר האמת על ידי בדיקות כאלה, יעשה הדבר, אם טרם נעשה, על ידי גורמי החקירה במח"ש או במשטרה."
§ סיכומם של דברים -
ועדת אור המליצה לערוך חקירה פלילית לגבי אירועים שונים בהם התעורר חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי שוטרים שנטלו חלק בטיפול במהומות אוקטובר 2000, וזאת "על מנת שהרשויות המוסמכות יחליטו אם יש מקום לנקוט הליכים פליליים או אחרים כנגד מאן דהוא בגין מעורבותו באותם אירועים".
הוועדה לא קבעה אפוא קיומה של תשתית ראייתית פלילית להגשת כתבי אישום, אלא הצביעה על חשדות וחשודים, באירועים שונים, כפי שעלה מחקירתה, והמליצה כאמור כי תיערך חקירה פלילית לבחינתם של חשדות אלה.
ואכן, מח"ש למדה ביסודיות את כל החומר הרב שנאסף על ידי הועדה, וערכה חקירה מקיפה (אך מוגבלת באפשרויותיה ובסיכוייה כפי שהוסבר לעיל) בכל מקום בו מצאה אפשרות וטעם לכך. בתום החקירות ובחינת הדברים הגיעה מח"ש לכלל מסקנה, כי אין מנוס מגניזת כל התיקים, ופירטה בהחלטתה את הממצאים ואת הנימוקים לכך.
לאור חריגותם וחומרתם של הארועים ותוצאותיהם הטרגיות, החלטתי לקיים בחינה נוספת של כל האירועים, במסגרת הליך של ערר על החלטת מח"ש, אף שערר כזה לא הוגש. הבדיקה הנוספת הייתה חריגה בהיקפה וביסודיותה. צוות של חמישה פרקליטים בכירים, בראשות המשנה לפרקליט המדינה, הקדיש אלפי שעות עבודה לבחינה פרטנית ומדוקדקת של חומר הראיות העצום בהיקפו, שנאסף על-ידי ועדת אור ומח"ש. נערכו כאמור גם השלמות חקירה רבות במסגרת הליכי הבדיקה הנוספת. התוצרים של הליך רב-היקף זה נבחנו בסדרה ארוכה של דיונים שקיימתי בלשכתי, בהשתתפות חברי הצוות ומשתתפים נוספים מפרקליטות המדינה ומשרד המשפטים, והתוצרים של עבודה מקיפה זו באו לידי ביטוי בחוות הדעת המקיפות, לגבי כל אחד מהאירועים בנפרד, ובהחלטה זו.
בסופו של דבר, לאחר הליך ארוך ומורכב זה הגענו כולנו לכלל מסקנה, כי אכן לא קיימת תשתית ראייתית מספקת להגשת כתבי אישום פליליים באירועים השונים שנחקרו. אמנם, לא בכל נקודה ונקודה הסכמנו עם עמדות מח"ש, והדברים פורטו בחוות הדעת השונות. אך בסופו של דבר לא נמצאה עילה לשנות מההחלטה שלא להגיש כתבי אישום בפרשה זו.
§ לא אוכל לסיים החלטה זו מבלי להביע צער כן על מותם של שלושה עשר ההרוגים באירועי אוקטובר 2000, ולהביע תנחומים והשתתפות בצערן ובאבלן של המשפחות על יקיריהן.
כפי שציינה ועדת אור, בדבריה שהובאו בפתח הדברים, "באירועי אוקטובר 2000 רעדה הארץ." המהומות שהתרחשו בחודש זה היו חסרות תקדים, והאירועים היו חריגים ויוצאי-דופן, שלא היה כדוגמתם מאז קום המדינה. העובדה כי אזרחים נהרגו במהלך אירועים אלה, חייבה השקעת כל מאמץ לחקירת האירועים בנסיון להגיע לחקר האמת. ואכן האירועים נחקרו תחילה על-ידי ועדת חקירה ממלכתית, ולאחר מכן על-ידי מח"ש. גם לאחר סיום חקירת מח"ש ופרסום תוצאותיה, החלטתי כאמור, בשל חריגות האירועים ותוצאתם הטרגית, על קיום בדיקה נוספת, יזומה, על מנת להבטיח שאכן מוצו עד תום כל אפשרויות החקירה. בהתאם לכך נערכה בדיקה יסודית ומעמיקה, בהיקף חסר תקדים, אשר תוצאותיה ומסקנותיה היו כמפורט לעיל ובחוות-הדעת המפורטות המצורפות להחלטה זו."
(עד כאן ציטוט הקטעים מהחלטת היועמ"ש)
Events of october 2000- Decision
ההחלטה של היועמ"ש- בערבית
מצ"ב הדו"ח המלא
