• האחת היא יצירת פיקוח על עיסוק המתווכים במקרקעין וקביעת חובותיהם וזכויותיהם של המתווכים
• השנייה היא הסדרת ההיבטים החוזים במערכת היחסים בין המתווך ללקוח המזמין את שירותו

כיום קובע החוק איסורים שונים על מתווכים במקרקעין כגון חובת הגינות וזהירות, חובת גילו עניין אישי, איסור גילוי ידיעה ועוד. לצד חיובים אלו, קובע החוק סנקציות פליליות של שנה מאסר וקנס וזאת על אף שמהבחינה המהותית ראויים הם להוות עבירות במישור המשמעתי, בדומה לדין הקיים לגבי בעלי מקצוע אחרים כגון רופאים, שמאי מקרקעין, עורכי דין ועוד. 

הניסיון מלמד שבמקרים רבים קיים קושי לאכוף את הוראות החוק על ידי המשטרה והממונה על הגנת הצרכן. אצל רשמת מתווכים מתקבלות מדי שנה כ- 40 -60 תלונות על התנהגות פסולה, רשלנית, לא ישרה ובלתי הולמת מצד מתווכים ואף מתקבלות תלונות של מתווכים לגבי התנהגותם של מתווכים אחרים. כנגד תלונות רבות, החוק כיום  איננו מספק מענה הולם ולא ניתן לפעול כנגד אותם מתווכים.

אי לכך, בשנת 2005 החלה מחלקת יעוץ וחקיקה (אזרחי) שבמשרד המשפטים, בהתייעצות עם גורמים רלוונטיים לרבות רשמת המתווכים, לעמול על תיקון לחוק המתווכים אשר מטרתו  העיקרית היא הוספת דין משמעתי לחוק הקיים והוספת הוראות נוספות אשר המציאות למדה את הצורך בחקיקתם.

הצעת החוק מבקשת לשנות את האחריות הפלילית הקבועה כיום לגבי חלק מהחובות והאיסורים המוטלים על מתווכים לאחריות במישור המשמעתי וזאת בנוסף לרשימה של מעשים נוספים אשר יהוו גם הם עבירות משמעת. אופן הגשת תלונה כנגד מתווך במקרקעין, אופן הגשת כתב התביעה כנגדו וההליך המשמעתי שיתנהל בפני ועדת המשמעת שתמונה על ידי שר המשפטים, קבועים בחוק המוצע. חשוב להדגיש ולציין שהוראות החוק כיום, הקובעת כי לא יעסוק אדם בתווך במקרקעין ללא רישיון, תוותר  כגוררת אחריות פלילית.

הראוי להבהיר כי מטרת הוספת השיפוט המשמעתי אינה רק להביא להענשת מי שסרח, אלא גם הגנה על הציבור הנזקק לשירותיהם של מתווכים במקרקעין והגנה על כבוד המקצוע ויוקרתו. להוראותיו של החוק הקיים.

בנוסף, הצעת החוק אינה מסדירה רק את הדין המשמעתי, אלא מוסיפה גם הוראות אשר חסרות היום בחוק המתווכים במקרקעין. כך, למשל, מוצע לקבוע במפורש אפשרות של התליה מרצון של הרישיון, הוראות שונות לעניין כהונה בוועדה המייעצת לרשם המתווכים  ועוד.

2.2.10