שאלות נפוצות - שאלות נפוצות

שאלות ותשובות נפוצות

1. מה עושה הנציבות?

- לנציבות יש תחומי פעילות מגוונים. משימתה של הנציבות היא לקדם את השוויון עבור אנשים עם מוגבלות. היא עושה כן בדרכים שונות. ביניהן - חקיקה, האמנה הבינלאומית הרלוונטית, אכיפת כללי הנגישות, הדרכה, קידום שילוב בקהילה, ייעוץ וייצוג משפטי.

> אודות הנציבות

> עלון מידע

2. מי אתם? למי שייכת הנציבות?

- הנציבות היא גוף ממשלתי, יחידה של משרד המשפטים.

3. מה הם תחומי הפעילות של הנציבות?

- הנציבות עוסקת בתעסוקה, דיור, הפליה בביטוח, חינוך, פנאי ותחומי חיים נוספים, ונגישות במגוון תחומי החיים. הכל בקשר לאנשים עם מוגבלות, לזכויותיהם ובפרט להפליה בקשר אליהם.

4. מה יכולה הנציבות לעשות בשבילי?

- בנציבות יש מחלקה בשם "היחידה המשפטית לפניות הציבור". יחידה זו תוכל לסייע לך בהקשבה, בייעוץ, במתן מידע, ובמקרה הצורך גם במתן עזרה משפטית. זו עשויה לכלול, בין היתר, מתן מידע, חוות דעת, פנייה לגורם המפלה, או ייצוג בבתי משפט, ללא תשלום.

> ליצירת קשר עם היחידה משפטית לפניות הציבור

5. איך אני יכול ליצור אתכם קשר?

- מספר הטלפון של הנציבות הוא 02-6549-555.

- הנציבות נמצאת ברחוב בית הדפוס 12, בית השנהב, ירושלים.

- הדואר האלקטרוני של הנציבות הוא:

mugbaluyot@mishpatim.gov.il.

6. יש לי בעיות רפואיות מסוימות. האם אני "אדם עם מוגבלות" לפי החוק?

- אם הבעיה הרפואית שלך מגבילה את תפקודך באופן מהותי, באחד לפחות מתחומי החיים העיקריים, אתה נחשב לאדם עם מוגבלות.

- לא כל בעיה רפואית או לקות היא מוגבלות. אם בעייתך אינה מגבילה את תפקודך מהותית, אתה לא אדם עם מוגבלות.

- בין הלקויות העשויות להחשב מוגבלות, ישנן לקות פיסית, לרבות לקות ראיה ולקות שמיעה, לקות נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, ולרבות אוטיזם.

7. מצב הבריאות שלי הולך ומשתפר. האם אני "אדם עם מוגבלות"?

- גם לקות זמנית נחשבת מוגבלות – אם היא גורמת להגבלה מהותית בתפקוד.

8. באילו תחומים הנציבות אינה מטפלת?

- ככלל, הנציבות אינה מטפלת בקצבאות ובהנחות במיסים, למעט במקרים מיוחדים. לסיוע בנושאים אלו עליך לפנות לגופים אשר משלמים קצבאות או מעניקים את ההנחות, לפי העניין. כמו כן, אפשר לפנות ללשכה לסיוע משפטי (אזרחי) של משרד המשפטים.

נגישות

1. איך מגישים בקשה לפטור פרטני מהנגשת בניין חדש?

- התשובה המצויה בסעיף 158ו1, סעיפים קטנים ה,ו לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, ופרט 8.239 בחלק ח'1 לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970. ראו להלן.

פסקאות (ה),(ו) בסעיף 158ו' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965

[תיקון אחרון: 16/03/10].

"(ה) (1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה:

(א) ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;

(ב) הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;

(ג) לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר - עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות;

(ד) לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים - היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו;

(2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין;

(3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעכיר העתק מהבקשה לנציב;

(4) מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור;

(5) קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה.אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור;

(6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה;

(7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 152 עד 155, בשינויים המחויבים.

(ו) הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2) וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי -

(1) מקום ציבורי חדש שעתיד להיות מופעל בידי רשות ציבורית;

(2) חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה;

(3) מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי סימן ו' בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:

4) מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז)."

פרט 8.239 בחלק ח'1 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970

[תיקון אחרון: 16/12/09]

"8.239. פטור פרטני לפי סעיף 158ו1(ה) לחוק

מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, כמפורט בחלק זה, לפי הוראות סעיף 158ו1(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:

(1) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;

(2) בתוספת לבניין קיים, התאמת הנגישות עלולה לפגוע ביציבות הבניין הקיים או בחלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;

(3) מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכיאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;

(4) תוספת לבניין קיים אשר ביצוע התאמת נגישות בה מחייב שינוי יסודי במהותו של הבניין הקיים או בשירות הניתן בו; לעניין זה, "שינוי יסודי" - אחד מאלה:

(א) שינוי המונע את קיומן של הוראות שבחוק או ההוראות המפורטות בתוספת זו, באופן הפוגע פגיעה מהותית בשימוש בבניין;

(ב) שינוי אשר יגרום להורדת רמת השירות הניתן במבנה באופן משמעותי;

(ג) שינוי הפוגע באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום או של המבנה, לרבות ערכי היסטוריה, שימור, ארכיאולוגיה ואדריכלות ייחודיים;

(5) ביצוע התאמת הנגישות, למעט התאמות נגישות שעלותן אינה גבוהה, יהווה נטל כבד מדי בהתחשב בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום, לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; בפסקה זו, "התאמת נגישות שעלותה אינה גבוהה" - כל אחת מהתאמות הנגישות האמורות בפרטים 8.62, 8.79, 8.80, 8.81, 8.82, 8.90, 8.100, 8.130, 8.131(ב), 8.149, 8.152, 8.158, 8.220, 8.222, 8.224 ו-8.225".