ספטמבר 2006

I. יעדים כלליים[1]

א.      ביסוס תפיסת עולם וחקיקה של זכויות אדם לאנשים עם מוגבלות הכוללות חובות ואחריות ולא רק חסד והטבות.

ב.       מלחמה בעוני של אנשים עם מוגבלות.

ג.        הגברת מודעות ומלחמה בסטיגמה לכל סוגי המוגבלויות.

ד.       מניעת הפלייה בין אנשים עם מוגבלות וללא מוגבלות ובין מוגבלויות.

ה.      קידום שוויון באמצעות ביצוע התאמות, נגישות והעדפה מתקנת.

ו.        שימת דגש על חיים מלאים ומשתלבים בקהילה בכל תחומי החיים.

ז.        שילוב הטיפול באנשים עם מוגבלות במסגרת השירות הניתן לאוכלוסיה הכללית.

ח.      פיתוח מנהיגות צעירה ועתודות ניהול עצמי.

ט.      הגדלת רגישות וידע להיבטים של גיל, מיגדר, מוצא ואזור גיאוגרפי הנוגעים לאנשים עם מוגבלות.

י.        הבטחת הזכות לחיים וחיים במצבי סיכון.

יא.    הבטחת הזכות לשוויון בפני החוק ונגישות לצדק.

יב.     הבטחת חופש, בטחון אישי ופרטיות.

יג.      הבטחת חופש מעינויים ומאכזריות ומטיפול וענישה לא אנושיים, מהשפלה, אלימות והתעללות.

יד.     הגנה על שלמות האדם, חופש תנועה ולאומיות.

טו.    הזכות לחיים עצמאיים, להשתלבות בקהילה בסטנדרטים מותאמים של חיים, הגנה חברתית וניידות אישית.

טז.    הבטחת חופש הביטוי והבעת דעה ונגישות למידע.

יז.      הזכות לבית ולמשפחה.

יח.    הזכות לחינוך, השכלה, בריאות, שיקום, עבודה ותעסוקה.

יט.    הזכות להשתתפות בחיים ציבוריים, פוליטיים, תרבותיים, יצירה, פנאי וספורט.

כ.       הזכות להגדרה עצמית ולהחלטה עצמית.

כא.   הכרה בחשיבות החברה אזרחית וארגוני הנכים בחיים הציבוריים והמקצועיים ואנשים עם מוגבלות ובתהליכי קבלת החלטות פרטניים.

כב.   הכרה בצרכים, ובצורך בהספקת מידע, תמיכה וסיוע למשפחות ולמטפלים באנשים עם מוגבלות.

כג.    הכרה בשלטון המקומי וחשיבותו וחיזוקו כמערכת חיים מרכזית בעולמם של אנשים עם מוגבלות.

           II. אמצעים כלליים                   

כד.   השלמה ושדרוג החקיקה הישראלית בהתאם לדרישות האמנה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות.

כה.   תקצוב, יישום ואכיפה של חקיקה קיימת.

כו.     הגדרת מדדי תוצאה לשוויון ולהשתלבות בחברה,

כז.    הקמת מסד נתונים וניטור מצב האנשים עם מוגבלות בישראל.

כח.   הפעלת וועדת שרים למעקב אחר קידום השוויון והשילוב של אנשים עם מוגבלות:

כט.   קידום החלטות ממשלה ייעודיות וביצוען.

ל.       הבטחת הגנה על אוכלוסיות חסרות ישע.

לא.   שיתוף פעולה בינלאומי.

לב.   חיזוק פעילות בונה של ארגונים והשתתפות אנשים עם מוגבלות בתהליכי החלטה

III. תחומים ספציפיים

    (1) רפורמה בחינוך: מעבר מחינוך במסגרת כפויה, מודרת ומפלה לחינוך משולב ברמות מותאמות לתלמיד.

                  א. הטמעת העיקרון כי עדיפות ראשונה הנו - החינוך הרגיל.

                  ב.  הנגשת מערכת החינוך לתלמידים, הורים ומורים.

                  ג. הבטחת יישום "חוק שילוב" לרבות הגדרת "סל שילוב" כולל לתלמיד עם מוגבלות.

                  ד. מעבר מוועדת השמה לוועדת זכאויות ומתן מעמד מרכזי לרצון התלמיד והמשפחה.

                  ה. דגש על הוראה, חינוך והכשרה מקצועית ולא על טיפול רפואי – בחינוך המיוחד.

                  ו. הכשרת מורים בחינוך הרגיל (אוניברסיטה מכללות) בתחום ההתאמות וכלל המורים

                       במודל זכויות אדם.

                  ז.  הרחבת השילוב של ילדים עם מוגבלות בחינוך הלא פורמאלי.

                 ח.  הכשרת מנהיגות צעירה במודל זכויות אדם.

                 ט. הפעלת תכנית חינוך כוללת ל "קבלת השונה" במערכת החינוך, החל מגן הילדים.

                 י.  הגברת ההכשרה המקצועית וההשכלה האקדמית בקרב אנשים עם מוגבלות.

יא.    הקמת מרכזי מו"פ לשיפור השתלבות תלמידים עם מוגבלות.

                 יב. טיפול בממשק שלטון מרכזי – שלטון מקומי.

                 יג. השתלבות אנשים עם מוגבלות בתכניות מחקר, הוראה והכשרה.

(2) רפורמה בהשכלה הגבוהה

              א. הנגשת המוסדות האקדמיים לכל סוגי המוגבלויות.

              ב.  השתלבות סטודנטים עם מוגבלות בתכניות מחקר, הוראה והכשרה.

              ג. הכללת נושא זכויות אדם, בכלל, ושל אנשים עם מוגבלות, בפרט,  בכל תכניות הלימודים

                  והמחקר.

              ג.  ביסוס לימודי מוגבלות ונגישות ומחקר בתחום.

(3) רפורמה בתעסוקה: הגדלת מספר האנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הפתוח, מעבר מתעסוקה בלתי רלוונטית, ללא תמורה ראויה ומודרת - לתעסוקה מכבדת, מפרנסת ועומדת בקריטריונים של זכויות אדם.

                      אמצעים:

א.      הבטחת מנגנון של הקצאת קצבאות שיצור תמריץ של אנשים ליציאה לעבודה.

     - באחריות הביטוח הלאומי.

ב.       הטמעה והרחבה של תעסוקה נתמכת לאלה שאינם יכולים להשתלב כעובדים מלאים ועצמאיים בשוק הפתוח – באחריות משרד הרווחה, הבריאות, הביטחון.

ג.        חקיקת חוק זכויות עובדים עם יכולת השתכרות מופחתת בתעסוקה מוגנת ונתמכת

      - באחריות נציבות השוויון ומשרד התמ"ת[2] .

ד.       ייצוג הולם בשירות המדינה באמצעות משרות ייעודיות.

- באחריות נציבות שירות המדינה וכ"א ממשרדי הממשלה.

ה.       הגברת ייצוג הולם בשירות הציבורי והפרטי ויזמות עיסקית.

              - באחריות משרד התמ"ת .

ו.         העדפה מתקנת במכרזי מדינה לחברות המעסיקות אנשים עם מוגבלות.

- באחריות משרד האוצר.

ז.        יישום תקנות שכר מינימום מותאם.

- באחריות משרד התמ"ת .

ח.      יישום תקנות למימון התאמות למעסיקים בשוק הפתוח.

- באחריות משרד התמ"ת.

                 ט.    עידוד מעסיקים.

- באחריות משרד התמ"ת.

                  י.   העמקת ההשכלה וההכשרה המקצועית.

                           - באחריות משרד החינוך, רווחה, בריאות, בטחון – רגולטור: משרד התמ"ת.

                  יא.  ניטור התקדמות ההשתלבות דרך שילוב בסקרים ובמפקדים כלליים וייעודיים.

                           - באחריות משרד התמ"ת, למ"ס.

  (4) הבטחת נגישות מבנים, תשתיות, סביבה, תחבורה, טכנולוגיות ושירות:

א.      יישום פרק התחבורה הציבורית בחוק השוויון.

ב.       התקנת תקנות מכוח חוק השוויון.

ג.        הקמה ותפעול מערך אכיפה ויישום פרק הנגישות במשרדי הממשלה, בשירות הציבורי והפרטי.

ד.       היערכות בתחום מקצועות הנגישות (מבנים, תשתיות וסביבה, שירות וטכנולוגיה).

ה.      הסדרת הקריטריונים לזכאות לתג נכה ולאכיפת האיסור בחניית נכים.

ו.        הסברה לציבור ושינוי עמדות.

ז.        הטמעת מושגי הנגישות בתכניות הלימוד האקדמיות UNIVERSAL DESIGN

(5) שיקום והשתלבות בחיים בקהילה:

     א. חקיקת פרק הדיור בחוק השוויון.

     ב. ביטול הבחנה והפלייה בלתי עניינית בין נכויות לצורך מענקים וזכויות.

     ג.  תגבור הדיור הציבורי לנכים במגזרים מרובי הפלייה.

     ד. מעקב אחר ביצוע חוק שיקום נכי נפש בקהילה.

               ה. חקיקת חוק ביטוח שיקום ממלכתי.

     ו. בניית מערך ניטור על התערבויות הניתנות לאנשים עם מוגבלות.

     ז. בניית מסד נתונים לעיצוב מדיניות.

     ח. השתלבות מלאה ותורמת לחיים המוניציפאליים.

     ט. השתלבות מלאה ותורמת לחיים הפוליטיים והציבוריים.

(6) בריאות:

א.      הסדרת עדכון סל טכנולוגיות מסייעות ותרופות פסיכיאטריות.

ב.       עדכון הקריטריונים לזכאות לקצבה ואיגום הוועדות הרפואיות ל- one stop center.

ג.        השלמת הרפורמה הביטוחית בתחום בריאות הנפש.

ד.       תכנית רפואה מונעת לאנשים עם מוגבלות.

ה.      הבטחת השיקום הרפואי והפארא רפואי.

       ו.    בניית מערך ניטור על התערבויות הניתנות לאנשים עם מוגבלות.

       ז.  בניית מסד נתונים לעיצוב מדיניות.

(7) אוכלוסיות מיוחדות:

                א. הקמת מערך פיקוח כוללני על הרכוש והטיפול בחוסים במסגרת האפוטרופוס הכללי.

                ב.  הבטחת זכויותיהם של בני קיבוצים עם מוגבלות[3].

                ג.  יישום הרפורמה המבנית והביטוחית לנכי נפש והבטחת ייצוג משפטי.

                ד. אל מיסוד בתחום אנשים עם מוגבלות שכלית.

                ה. מניעת התעללות בקשישים חסרי ישע.

                ו.  שוויון בהבטחת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות במגזר הערבי.

                ז. הסדרת מומחיות בתחום האבחון, הטיפול והשיקום של אנשים עם לקויות למידה.

                ח. הגברת המודעות  והידע על צרכים מיוחדים של אנשים עם מוגבלות הקשורים לגיל, מגדר, מוצא

                   ואזור גיאוגרפי.

(8) מידע וידע:

א.הקמת מסד נתונים כמותי על אנשים עם מוגבלות בישראל.

ב.הקמת פורטל מידע ממלכתי הנוגע לזכויות, שירותים, אמצעים ועוד.

ג.קידום הידע, מחקר ופיתוח בתחום זכויות אדם ונגישות באמצעות האקדמיה והמגזר העסקי.

[1] מבוסס על פרקי אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, 2006

[2] יוזמת נציבות השוויון

[3] יישום דו"ח וועדת דולב