1. הקלה בעונש מאסר

נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי מאסר, או להמירם בעונשים אחרים.

מחלקת החנינות מטפלת בבקשות הקלה בעונש מאסר אך ורק לאחר שנסתיימו כל ההליכים המשפטיים (כולל ערעור, בקשה למשפט חוזר, בקשה לדיון נוסף).

חשוב לציין כי מוסד החנינה אינו מהווה תחליף לערכאת ערעור, ואינו מהווה ערכאת ערעור נוספת, ולפיכך הקלה בעונש מאסר בפועל ניתנת רק במקרים חריגים ויוצאי דופן במיוחד, ורק כאשר יש שינוי משמעותי בנסיבות לאחר שבית המשפט אמר את דברו.

2. הקלה בפסילה מלנהוג

נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, ובעונשי פסילה על תנאי שהושתו בבית המשפט, להבדיל מפסילה מנהלית.

3. הקלה בקנסות כלליים

נשיא המדינה מוסמך להקל בקנסות המוטלים על ידי בית משפט במסגרת הליך פלילי בלבד, להבדיל מהליך מנהלי או מקנס המוטל על ידי רשות אחרת.

4. הקלה בקנסות תעבורה

נשיא המדינה מוסמך להקל בקנסות המוטלים בגין עבירות תעבורה, בין על ידי בית המשפט או המשטרה.

הקלה בקנסות חנייה המוטלים על ידי פקחי עייריה אינה במסגרת סמכות הנשיא אלא בסמכות הלשכה המשפטית בכל עייריה.

5. קציבת מאסר עולם

נשיא המדינה מוסמך לקצוב עונש מאסר עולם שהוטל ולהעמידו על תקופת מאסר מוגדרת.

הנוהג הוא שמעשה הקציבה יעשה אך ורק לאחר סיום כל ההליכים המשפטים (כולל בקשה לדיון נוסף ובקשה למשפט חוזר) ובחלוף שבע שנים לפחות מיום תחילת המאסר.

ביום 1.1.2002 נכנס לתוקף חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א- 2001

על פי חוק זה תוקם ועדה בראשות שופט אשר תמליץ לנשיא המדינה בנושא קציבת מאסרי עולם. בחוק נקבע מפורשות כי לא יובא עניינו של אסיר בפני הועדה בטרם חלפו שבע שנים מיום מאסרו, וכי בסמכותה לקצוב את העונש לתקופה שלא תפחת משלושים שנה.

6. קיצור תקופת התיישנות / מחיקה של רישום פלילי

נשיא המדינה מוסמך לקצר תקופות ההתיישנות ו/ או מחיקה החלות על הרשעה או על הליך שהסתיים בהחלטה ללא הרשעה.

יובהר כי לא מדובר בתיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד) או תיקים שנסגרו מאחת העילות הקבועות בחוק ( חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות או חוסר אשמה).