אף על פי כן, לשר המשפטים, קיים שיקול דעת מלא שלא להמליץ על מתן חנינה במקרים מסוימים.
בדרך כלל, בטרם תועבר המלצת שר המשפטים לנשיא המדינה, תתקבל חוות דעת אודות מבקש החנינה מן הועדה הפועלת בצה"ל הממליצה על מתן חנינה לבעלי עבר פלילי מתקופת טרום גיוסם (להלן : "ועדת קצין חינוך ראשי").*
*(לפי הוראת קבע אכ"א 33/03/05 – נוהל המלצת צה"ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי)
בקשת החייל תובא בפני ועדת קצין חינוך ראשי אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
-
לחובת מבקש החנינה רישום פלילי בעבירות שנעברו טרם הגיוס.
-
מבקש החנינה עתיד לסיים שירות חובה בן 18 חודשים לפחות.
-
בקשת החנינה מוגשת בין שישה חודשים ועד שלושה חודשים לפני מועד השחרור מצה"ל. (וזאת בכפוף לחריגים שיאושרו על ידי ועדת קצין חינוך ראשי)
לפיכך חייל בשירות סדיר המבקש כי תקוצר תקופת ההתיישנות או המחיקה, צריך לפנות בבקשת חנינה דרך מערך הת"ש ביחידתו, על פי הנחיית קצינת הת"ש, ובמקביל לשלוח את בקשתו ללשכת נשיא המדינה.
מערך הת"ש ביחידה יעביר את הבקשה לקצינת חובה במרכז לשירות הפרט** וזו תעביר אותה למדור החנינות ועיון בעונש בפרקליטות הצבאית הראשית.
פרטי המרכז לשירות הפרט:
טלפון: 037375281
פקס: 03-7375403
מטכ"לי: 0304-5281
במדור החנינות ועיון בעונש ייקבע באם בקשת החנינה עומדת בקריטריונים ואם כן תידון הבקשה בועדת קצין חינוך ראשי. הודעה על מועד הדיון תינתן לחייל על ידי קצינת הפרט.
ככלל, תמליץ ועדת קצין חינוך ראשי על חנינה אם עמד החייל בתנאים הבאים:
א. בעת גיוסו היה בן 23 לכל היותר.
ב. משך השירות בפועל שנקבע לו הינו 18 חודשים לפחות.
ג. לא הורשע בבית דין צבאי.
ד. לא הורשע בבית משפט אזרחי על עבירות שביצע בתקופת שירותו.
ה. לא הורשע בדין משמעתי *** יותר משש פעמים, מהן לא יותר משלוש לאחר תום ששת חודשי שירותו הראשונים.
***הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך השירות, שבגינה לא הוטל עונש מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי.
ו. סך כל ימי הנפקדות שבגינם הורשע בדין משמעתי לא עלה על 14 ימים במשך כל תקופת שירותו.
ז. לא נדון לתקופות מחבוש שמשכן הכולל יותר מ- 35 ימים בשתי שנות שירותו הראשונות ולא יותר משבעה ימים בשנת שירותו השלישית.
יודגש כי על אף שהמלצת ועדת קצין חינוך ראשי חשובה ומעלה את הסיכוי לקבלת המלצה חיובית לחנינה משר המשפטים – שר המשפטים אינו מחויב לקבל את המלצתה. לא כל שכן נשיא המדינה, שההחלטה הסופית היא בידיו, עשוי להחליט בניגוד להמלצת הועדה ו/או בניגוד להמלצת השר.