הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים ערכה במהלך חודש ספטמבר 2009 סקר מקיף בנושא הגנת המידע האישי בישראל ומודעות הציבור לחשיבות הנושא.

במסגרת הסקר, שבוצע ע"י מכון "שילוב - MillwardBrown", רואיינו טלפונית 529 גברים ונשים בגילאי 18+ , במדגם כלל ארצי, אקראי ומייצג של כל אוכלוסיית המדינה.

תמצית ממצאים ומסקנות:

·         קיימת תפיסה בציבור הישראלי שהמידע האישי שלו אינו מוגן כראוי:

§         70% מהציבור סבורים כי המידע האישי בישראל אינו מוגן כראוי.

§         במקביל, 58% מהציבור סבורים כי החקיקה בישראל אינה מסוגלת להתמודד עם התגברות העברת המידע האישי בין גופים שונים, וזאת לעומת 34% הסוברים כי היא מתאימה.

§         כמחצית מהציבור מדווחים כי הם מוטרדים מהאופן בו מגינים גופים ציבוריים ופרטיים על מידע פרטי לגבי אנשים.

§         לגבי 13 גופים נבחן, האם הציבור בוטח בהם שישתמשו במידע אודותיו רק למטרות למענן הוא נמצא אצלן. לגבי רוב הגופים כמחצית מהציבור אינו בוטח בהם בנושא, כשחוסר הביטחון העיקרי הוא לגבי חברות סקרים (62%) עמותות וארגונים שלא למטרת רווח (57%) וחברות ביטוח (54%). הביטחון הגדול ביותר הוא ברופאים ונותני שירותים רפואיים.

§         50% מהציבור מדווחים, שכאשר הם מוסרים פרטים לגוף כלשהו הם תמיד שואלים לשם מה הם נדרשים. 27% נוספים בד"כ שואלים.

·         רוב הציבור (79%) סבור שמודעות הציבור לתחום ההגנה על מידע אישי נמוכה.

§         64% מהציבור מאשרים כי ידוע להם שמי שאוסף עליהם מידע צריך לזהות עצמו, ולהציג את מטרת השימוש במידע, כדי שיוכל לשמור אותו במאגר מידע.

§         81% מהציבור סבורים כי נדרשת הסכמתם לשם שימוש במידע אודותיהם.

§         76% מהציבור סבורים כי החוק בישראל מאפשר להם לתבוע בהליך משפטי פיצויים בשל הפרת חוק הגנת הפרטיות.

§         44% מהציבור סבורים כי ישנה הוראה חוקית המאפשרת להם לעיין במידע אודותיהם שנמצא בידי אחר.

·         העברת מידע באמצעות האינטרנט אינה נתפסת כבטוחה. למרות זאת, שיעור בלתי מבוטל משתמשים באינטרנט לצרכים אלו:

§         69% מהציבור מודאגים מהשארת מידע אישי באינטרנט.

§         רק 22% מהציבור סבורים כי העברת מידע על ידם באמצעות האינטרנט בטוחה יחסית, 70% אינם סבורים כך.

§         עם זאת, רק 8% מהציבור בודקים תמיד מהי מדיניות שמירת הפרטיות של האתר אליו גלשו, ו – 18% מהציבור בודקים בד"כ. 20% מהציבור בודקים לעיתים רחוקות ו – 42% מהציבור כלל לא בודקים.

§         57% מהציבור שמעו על כלים/ טכנולוגיות המגבילים או מונעים איסוף מידע מהמחשב האישי ע"י גורמים זרים.

§         ל - 35% מהציבור (כ – 60% מהמודעים לכלים) יצא להשתמש בכלים אלו.

§         עיקר החסמים לשימוש בכלים אלו הם חסמים טכניים – חוסר מודעות לאופן התקנתם וחוסר מודעות לאופן השימוש בהם.

הסקר נערך במסגרת פרוייקט ה- twinning שמקיימת הרשות בימים אלו בשיתוף עם האיחוד האירופי והרשות להגנת מידע אישי המקבילה בספרד. הפרויקט, שתקציבו 1,000,000 € , נועד לשיפור האכיפה של חקיקת הפרטיות הישראלית, באמצעות התאמת כלי העבודה הרגולטוריים של הרשות בנושא הגנת מידע אישי לכאלה המקובלים באירופה ובשאר העולם. יעד נוסף של הפרויקט הוא העלאת מודעות בנושא הגנת מידע אישי במאגרי מידע בישראל במוסדות השלטון, בקרב בעלי מאגרי מידע ובקרב הציבור בכללותו.  

הסקר נערך במתאר דומה למתאר הסקרים בנושא שנערכים באירופה, על מנת לאפשר השוואה בין המצב בישראל למצב באירופה. מנתוני השוואה שערכה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע בין תוצאות סקר זה לתוצאות הסקרים המקבילים באירופה עולה, שהמודעות לנושא גדולה יותר באירופה, ושמידת הביטחון של האזרחים בגופים המחזיקים במידע האישי שלהם נמוכה בישראל לעומת אירופה. ראויה לציון מיוחד העובדה, שבאירופה מידת הביטחון של האזרחים בגופי מדינה כגון רשויות המס, המשטרה והרשויות המקומיות בתחום הגנת מידע אישי גבוהה יותר משמעותית לעומת ישראל. המגזר הרפואי בשני המקומות זוכה לאמינות גבוהה.

עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע: "תוצאות הסקר מעידות על כך שנושא הגנת מידע אישי מטריד מאוד את הציבור הישראלי, ושיש מקום להגביר את האכיפה והמודעות בנושא – תהליך שהרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שוקדת עליו מיום הקמתה. אני מודאג מכך שהציבור תופס את גופי המדינה ככאלו שלא מגינים על המידע האישי של אזרחי המדינה ועל משרדי הממשלה להקדיש יותר משאבים להגנה והעלאת מודעות".