במקרה הראשון, מצאו מפקחי הרשות, כי חברת דיילקום בע"מ, העוסקת במתן שירותי חיוג אוטומטי לגופים שונים, עשתה שימוש בפנקס הבוחרים הארצי והמקומי שקיבלה במהלך מתן שירותים למפלגות ומועמדים לרשויות המקומיות לצורך טיוב מאגר המידע שלה, ושימוש חוזר במידע ללקוחות אחרים שלה, וזאת בניגוד לחוק הגנת הפרטיות וחוק הבחירות. עוד נמצא, כי בבקשת רישום מאגר המידע שהגישה דיילקום הוצג מידע שאינו נכון לגבי מקורות המידע שבמאגר המידע שלה.

רשם מאגרי המידע, שסמכויותיו נמצאות ברמו"ט, החליט לדחות את בקשת רישום מאגר המידע ולאסור על דיילקום לעשות כל שימוש במאגר המידע שלה, והורה לבער כל עותק ממנו. בנוסף הוטלו על דיילקום קנסות בסך 4,000 ₪ בגין שתי הפרות: שימוש בפנקס הבוחרים שלא למטרה לשמה נמסר הפנקס (סעיף 8(ב) לחוק הגנת הפרטיות), ומסירת פרטים לא נכונים בבקשת רישום (סעיף 9 לחוק).

במקרה נוסף, הטילה רמו"ט קנס מינהלי בסך 3,000 ₪ על האגודה השיתופית קריית חיים בגין הפרת סעיף 8(ב) לחוק הגנת הפרטיות. האגודה עשתה שימוש בפנקס הבוחרים של עיריית חיפה על מנת לעדכן את רשימת חברי האגודה השיתופית. לרשימה שנלקחה מפנקס הבוחרים נוסף גם מידע אודות התמיכה הפוליטית של הבוחרים.

במקרה זה האגודה ניסתה לטעון, כי היות והפנקס הועבר בהדפסה על נייר, אין בכך הפרה של החוק. עמדת רמו"ט הבהירה, כי גם אם המידע בו נעשה שימוש נגזר ממאגר המידע המקורי בדרך שכשלעצמה אינה יוצרת מאגר מידע, השימוש עדיין מוגבל למטרה "לשמה הוקם המאגר".

עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע ורשם מאגרי מידע: "מקרה דיילקום מדגיש את הבעייתיות של מיקור חוץ של מידע מוגן פרטיות. בשני המקרים הופר עקרון 'צמידות המטרה' – החובה לעשות שימוש במידע אך ורק למטרה למענה התקבל, שהוא עקרון יסוד בהגנת הפרטיות. אנו נמשיך ונפתח את השימוש במכשיר של סנקציות כלכליות על מי שעושה שימוש בלתי חוקי במידע אישי, שכן זהו כלי אפקטיבי ביותר לטיפול בתופעה".