משמעות ההחלטה היא כי בעוד שלושה חודשים לא יושתו יותר מגבלות בירוקרטיות על העברת מידע אישי אודות אירופים לישראל, וחברות ישראליות יוכלו לפתח עסקים סביב מיקור חוץ של מידע זה. גם חברות ישראליות הנדרשות למידע כזה לצורך ניהול עסקים בינלאומיים יוכלו לפעול ללא מגבלות בירוקרטיות. קביעה זו היא נדירה ביותר, ועד היום ניתנה לקנדה, שוויץ, ארגנטינה ומספר הסדרי off-shore בתעלה הבריטית בלבד (לרשימה המלאה באתר הנציבות). בכך ניתן למשק הישראלי יתרון תחרותי מול רוב העולם לביצוע פעולות מיקור חוץ בעיבוד מידע אישי ממוחשב מאירופה וכן בכל פעילות בה מעורב מידע אישי, כגון מחקרים רפואיים.

תהליך ההכרה בישראל החל בפניה של משרד המשפטים במאי 2007 אל הנציבות האירופית בבקשה שהנציבות תכיר בישראל כתואמת את הדין האירופי, וזאת בפרט לאור הקמת רמו"ט במשרד. האירופים ביצעו תהליך בדיקה מקיף של החקיקה הישראלית ואופן פעולת רמו"ט כרגולטור עצמאי בנושא פרטיות והגנת מידע אישי. את ישראל ייצג בתהליך עו"ד יורם הכהן, אשר מונה להקים את רמו"ט מספר חודשים לפני כן. הבחינה האירופית מתייחסת לשינויים צפויים בחוק הגנת הפרטיות הישראלי לביצור סמכויותיה של רמו"ט ושיפור המסגרת החוקית להגנה על מידע אישי על בסיס דו"ח ועדת שופמן משנת 2007.

לדברי ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים: "אני מברך את רמו"ט ואת יורם הכהן העומד בראשה על סיומו של תהליך יוצא מן הכלל לקבלת ההכרה האירופית. משרד המשפטים מייחס חשיבות רבה לקידום ההיבטים הבינלאומיים של הממשק שבין טכנולוגיות המידע והמשפט, ורמו"ט הוכיחה בשנה האחרונה את התועלות הרבות שצומחות למשק הישראלי מפעילות זו."

לדברי עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע:  "זהו סיום מוצלח ביותר של תהליך משמעותי שקודם על ידי רמו"ט, והאישור לא היה מתקבל לולא הקמתה של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע והפעולות הרגולטוריות המבוצעות על ידה. האישור האירופי הוא שטר אשר שובר בצידו - אנחנו נמשיך ביתר שאת בפעילות הרגולטורית המקיפה שלנו לשיפור מצב ההגנה על מידע אישי בישראל, ברמה הפיקוחית, האכיפתית והחקיקתית. מקרה זה מוכיח שהגנת מידע אישי ברמה גבוהה מספקת יתרון תחרותי, והיא בעלת חשיבות כלכלית רבה למשק."

לנוסח ההחלטה של הנציבות האירופית כפי שפורסמה ברשומות של האיחוד האירופי (אנגלית) 

לחוות הדעת של צוות סעיף 29 לדירקטיבה על תאימות ישראל לדין האירופי