הרקע להקמת היחידה

היחידה הוקמה על פי החלטת ממשלה על מנת להתאים את היערכות המדינה לשינויים שחלו בעשור האחרון בתחום הבינלאומי, ולאפשר היערכות נאותה של המדינה להתמודד אל מול ההתפתחויות הניכרות שחלו במשפט והאכיפה הבינלאומית

מדינת ישראל, כמדינות אחרות כיום – חשופה ישירות להשלכות המשפט הבינלאומי בקשת רחבה של  נושאים. בנוסף, המדינה חתומה כיום על אלפי הסכמים בינלאומיים הגוררים מחויבויות ספציפיות. בשנים האחרונות ישנה התגברות משמעותית בכמות ההתקשרויות הבינלאומיות שהמדינה מבצעת, כאשר ההערכה הינה כי יש למדינה מאות התקשרויות חדשות מדי שנה. ההסכמים הבינלאומיים להם שותפה המדינה נעים מאמנות בינלאומיות רב-צדדיות עד להסכמים בעלי אופי מסחרי פרטי. ההתקשרויות גוררות במקרים רבים מחויבויות משמעותית ביותר של המדינה – בין לגבי מדיניות, שינויי חקיקה, או אחרת, וכן הכפפה במקרים רבים לגופי שיפוט או מנגנוני יישוב סכסוכים אחרים בינלאומיים. כמות התקשרויות אלה כנראה עוד תגבר עקב הצטרפות ישראל לארגון הסחר העולמי, וקשריה המתהדקים עם הקהילה האירופית, המזרח הרחוק, דרום אמריקה, ושכניה הערבים.  

ההתפתחות במישור הבינלאומי מוצאת ביטויה אף בכל הנוגע לעריכת סעיפים בדבר דרכים ליישוב הסכסוכים אשר כרוכים בהסכם הבינלאומי. יש חשיבות עצומה למהות המנגנון שיטפל בסכסוך, ורמת מחויבות המדינה לאמץ את החלטת המנגנון.  בעבר מדינות היו מסרבות, כמעט כעניין שבשגרה, להכפיף עצמן במסגרת הסכם בינלאומי למנגנון ישוב סכסוכים מוסכם. בעשר השנים האחרונות מצב זה השתנה דרמטית, כאשר מדינה מתקדמת המסרבת קטגורית לדון במנגנון יישוב סכסוכים היא בגדר חריג. לאור שינוי זה, אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחות במודלים מוצעים לדרכי ישוב סכסוכים אותם מאמצות מדינות שונות במקרים שונים. מנגנונים אלו נעים ממנגנוני גישור ובוררויות שונים, למנגנונים בינלאומיים מעין שיפוטיים המחייבים ישירות את המדינה כחלק ממשפטה המדינתי. כבר כיום מדינת ישראל חתומה על הסכמים בינלאומיים רבים המכפיפים אותה למנגנוני גישור או בוררות זרים, וחשופה לתביעות  בינלאומיות במגוון רב של נושאים.

ההתפתחות הרבה במשפט הבינלאומי והשלכותיו הישירות על המדינות, והתגברות האכיפה הבינלאומית בתחומים האזרחיים והפליליים, הכריחו את המדינות להתמודד עם נושא זה. בשנים האחרונות הוקמו יחידות דוגמת היחידה הישראלית במדינות רבות. יחידות אלה מתמחות בייעוץ במשפט בינלאומי, בעריכת הסכמים בינלאומיים, יישוב סכסוכים בינלאומיים, וייצוג המדינות בפורומים בינלאומיים. היחידות הוקמו בעקבות ההכרה כי נדרשת היערכות חדשה של המדינות לנושא של טיפול במשפט הבינלאומי והשלכותיו, ניהול משא ומתן בנושאים אלה, וייצוג המדינה בסכסוכים בהם מעורב גורם זר. הטיפול בנושאים דורש הכרה יסודית של שיטות משפט זרות, משפט בינלאומי, דרכי יישוב סכסוכים, ניסיון במשא ומתן בינלאומי, ידיעת שפות זרות, ויכולת לנהל התדיינות בוררות או פישור בהליכים בינלאומיים.

מטרות היחידה