ביום 27 ביוני 1997 מינה שר המשפטים, מר צחי הנגבי, את הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה.

הוועדה מונתה במטרה לערוך בחינה מקפת של הדין הישראלי בשאלות הנוגעות לזכויות הילד, מעמדו המשפטי ורווחתו, לאור האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד אשר ישראל הצטרפה אליה בשנת 1991.

בראשות הוועדה מונתה לכהן השופטת סביונה רוטלוי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב. עו"ד תמר מורג שימשה סגנית יו"ר הוועדה ועו"ד תמר פלד-אמיר שימשה מרכזת הוועדה.

בעבודת הוועדה לקחו חלק כ – 70 מומחים ואנשי מקצוע ממגוון רחב של תחומים וביניהם מיטב המומחים בארץ מתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית, החינוך, הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה והקרימינולוגיה. אלו לקחו חלק במליאת הוועדה ובשש ועדות משנה שעסקו בתחומים הבאים: חינוך, משפחה, הקטין בהליך הפלילי, רצף ההגנה על ילדים, השמה חוץ ביתית של ילדים וייצוג נפרד של ילדים בהליכים אזרחיים.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד מ- 1989 הינה המסמך הבינלאומי הראשון מסוגו והמקיף ביותר, המעגן בתוכו קשת רחבה של זכויות הנתונות לילדים.

  האמנה נחתמה על ידי מרבית מדינות העולם ועל כן מיצגת הסכמה בינלאומית רחבה ביותר.

בצד המכלול הרחב של זכויות ילדים המעוגנות בה קובעת האמנה עקרונות יסוד לחקיקה בתחום זה. על פי האמנה, יש להתאים חקיקה הנוגעת לילדים לארבעה עקרונות מרכזיים והם:

א. עיקרון טובת הילד - שקילת טובת הילד בכל החלטה הנוגעת לעניינו

ב.  עיקרון השוויון - על פיו יש להבטיח שוויון בין ילדים

ג. עיקרון ההישרדות וההתפתחות - המכיר במרכיבים הייחודים של ילדים כבני אדם הנתונים בתהליך של התפתחות.

ד. עיקרון ההשתתפות המכיר בזכותם של ילדים להביע עמדתם ולהשפיע בקבלת החלטות בעניינים הנוגעים להם.

בכך מבטאת האמנה תהליך עמוק של שינוי בחשיבה על ילדים, הכרה בילדים כבני אדם פעילים, וכמי שעומדת להם זכות אמיתית להישמע ולהשפיע על החלטות הנוגעות לגורלם ולעתידם.

כן הושם דגש במסגרת האמנה על התאמת מכלול החקיקה לכשרים המתפתחים של ילדים, ובכך מבטאת האמנה הכרה באופי המשתנה של ילדים ובצורך לקבוע הסדרים משפטיים הנותנים ביטוי להבדלים, שבין ילדים בני גיל שונה.

מדינת ישראל חתמה על האמנה ואשררה אותה, והחל בשנת 1991 נכנסה האמנה לתוקף  ביחס לישראל.

יישום הוראות האמנה בחקיקה הוא העומד בבסיס כתב המינוי של הוועדה ומהווה את יעדה המרכזי.