קרן המטבע הבינלאומית IMF פרסמה את המלצותיה בהקשר לישראל

הדו"ח הממוקד הוכן כרקע להתייעצות התקופתית שמתקיימת עם חברי הארגון ומתבסס על המידע הנתון בידי חברי הצוות, במסגרתו, הודגשה רגישותם של סניפי בנקים ישראלים בחו"ל לסיכון של הלבנת הון וחשיבות מדיניות הבנק בהקשר לפעולות כלל-עולמיות, להבדיל מפעולות המתבצעות בבנקים מקומיים. בהקשר זה, מציין הדו"ח כי הרגולטורים הישראלים ורשויות אכיפת החוק זיהו פעולות זרות של כמה מהבנקים הגדולים ככאלה שאינן עומדות בכפיפה אחת עם חוק איסור הלבנת הון והצווים הנגזרים ממנו. כמענה לכך ננקטו תגובות הממחישות את הצורך בחיזוק מערכת ניהול סיכוני הלבנת הון בסניפים הזרים.

בנוסף, מעלה הדו"ח שתי המלצות עיקריות: האחת- הכנת סקירה ע"י בנק ישראל בנושא התאמת מערכת הבקרה הפנימית של הבנקים הישראלים למדיניות איסור הלבנת ההון העולמית. השנייה – הערכה עצמית מטעם הרשויות בנוגע למשטר הלבנת ההון, וזאת אל מול ההמלצות והמתודולוגיות המתוקנות של ארגון ה- FATF. בחינת בנק ישראל את נהלי הבנקים תקבע באם פיקוח של הנהלת הבנק וחבר המנהלים אפקטיבי דיו על מנת להבטיח התאמה עם דרישות החקיקה המקומית ואף תבחן באם הליקויים המצוינים אינם נרחבים יותר. לשם בחינה עצמית זו, תוגדר מהות ההתאמה בין דרישות החקיקה והרגולציה והטמעתן אל מול המלצות ה FATF המעודכנות.     

תם כנס האיחוד האירופי בבריסל בנושא מימון טרור

ועידת האיחוד האירופי שהתקיימה במהלך חודש מרץ 2006 עסקה בנושא מימון טרור והוצגו בה מסמכים עקרוניים לעניין המאבק הכלל עולמי בנוגע לנושא זה.

המסמך הראשון שהציגו חברי הועידה עוסק במניעה ובמאבק נגד מימון טרור, ומונה אמות מידה לשיפור החלפת מידע בין רשויות מקבילות ובסקטור הפרטי, לחיזוק השקיפות בעיקר בקרב גופים פרטיים ומלכ"רים ולהגברת המעקב אחר עסקאות פיננסיות במערכת הכלכלית הפורמאלית ומחוצה לה. בין יתר דרכי ההתמודדות כנגד מימון טרור מודגשות פעולות של הקפאת נכסים, התמקצעות עובדים ברשויות הרלוונטיות ובסקטור הפרטי, מחקר ביטחוני מקיף וכן נקיטת פעולות משותפות אל מול מדינות העולם השלישי.

המסמך השני שהוצג בכנס עוסק במניעת דרכי גישה למקורות פיננסיים מפעילי טרור ובניצול מקסימאלי של מודיעין פיננסי בנושא. שימת דגש מיוחדת ניתנה לרגישות לניצולם של ארגוני צדקה ומלכ"רים ( Non Profit Organisations- NPOs ) למטרות מימון טרור ומוצגת המלצתה של הועדה להתנהלות אל מול ארגונים אלה: פיקוח, שקיפות ומתן דין וחשבון לפעילותם של מלכ"רים הינן מילות המפתח במאבק.

בנוסף הובאו פרקטיקות מומלצות לשיתוף פעולה רב-תחומי מירבי ( כלכלי, משפטי, פנים וחוץ, אוצר, גופי מודיעין ומודיעין כלכלי, משטרה, פרקליטות, רשויות המכס והמיסים, בנקים ורגולטורים ).

מצ"ב שני המסמכים:

1. Communication from the Commission to the council and the European Parliament –

On the Prevention of and Fight against Terrorist Financing through measures to improve the exchange of information, to strengthen transparency and enhance the tracebility of financial transactions.

2. Commission Communication to the Council, the European Parliament and the European Economic and Social Committee-

The Prevention of and Fight against Terrorist Financing through enhanced national level coordination and greater transparency of the non – profit sector.

נותן שירותי מטבע הורשע בעבירה של הלבנת הון ובמתן שירותי מטבע ללא רישום

ביהמ"ש המחוזי בי-ם  (כבוד השופט משה רביד) הרשיע נותן שירותי מטבע בעבירה של הלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון, בצירוף סעיף 7 לחוק וסעיף 6(א)(2) לצו נותני שירותי מטבע.

בנוסף הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו, במתן שירותי מטבע ללא רישום, עבירה לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק.

בית המשפט קבע, כי הנאשם עסק, בין היתר, בהמרת מטבע ובהחלפת שטרות כסף בסכומים מעיל 50,000 ש"ח, מבלי שהעביר דיווחים לרשות בדבר הפעולות דלעיל, בידעו, כי בהיותו נותן שירותי מטבע, חלה עליו חובת הדיווח בגין פעולות אלה.

 כבוד השופט לא קיבל את טענת הנאשם כי לא ידע על החובה לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון, ובפסק הדין  מציין כבוד השופט כי "אין חולק כי הובא לידיעת הנאשם קיומן של חובות כלפי הרשות לאיסור הלבנת הון אך הוא לא מצא דחיפות בבירור פשרן, היה  על הנאשם לכל הפחות לבדוק המצב לאשורו".

כאמור, לא הועילה לנאשם הטענה שלא ידע והוא הורשע על בסיס העובדה שלא טרח לברר מה חובותיו כנותן שירותי מטבע.

  (תפ 394/04 מ"י נ' מאיר כהן) 

הוטלו עיצומים על חברות נאמנות של הבנקים

ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים לעניין איסור הלבנת הון נתנה ביום ה-25 בדצמבר את החלטותיה בעניינן של שלוש חברות לנאמנות של תאגידים בנקאיים.

ההפרות והליקויים העיקריים – נגעו להפרות בגין הליכי זיהוי ואימות בעת פתיחת חשבון, לרבות, קבלת הצהרה על נהנה ובעל שליטה, ושמירה על מסמכי הזיהוי. כמו כן, נמצאו ליקויים בהליכי העברת הדיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון, בדיווח על פי גודל הפעולה ובדיווח על פעולות בלתי רגילות.

הועדה מצאה כי החברות לנאמנות פעלו לתיקון מהיר של הליקויים שנתגלו במהלך הביקורות.

הועדה החליטה להטיל עיצום כספי על שתי חברות לנאמנות:

500,000 ש"ח על החברה לנאמנות של בנק המזרחי, ו- 350,000 ש"ח על החברה לנאמנות של בנק איגוד. לגבי החברה לנאמנות של בנק דיסקונט הוחלט שלא להטיל עיצום כספי ולהסתפק בהתראה בכתב בלבד.

החברות לנאמנות רשאיות לערער על החלטת הוועדה בעניינן לבית משפט השלום תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ועדת שרים של האיחוד האירופי פרסמה טיוטת החלטה בנושא העברת מזומן בין מדינות

ועדת שרים של האיחוד האירופי החליטה לאמץ החלטה המטילה חובה על כל נוסע העוזב או הנכנס לגבולות האיחוד עם סכום העולה על 10,000 אירו במזומן או בהמחאות לדווח על כך לרשויות המכס בשדה התעופה.

ההחלטה מטילה חובה על המדינות החברות לשמור את המידע שהושג בעקבות החלטה זו ולהעמידו לרשות הרשויות הקשורות לנושא הלבנת הון ומימון טרור. בנוסף מחויבות המדינות החברות  ליצור נהלי ענישה אפקטיביים כנגד נוסעים שלא הצהירו כמתחייב ולדווח למועצת האיחוד על הנהלים בנושא בתום ארבע שנים מעת כניסתם לתוקף.

הפרלמנט האירופי פרסם טיוטת חקיקה בנושא העברות אלקטרוניות

בעקבות אירועי הטרור בארה"ב ובאירופה פרסם לאחרונה הפרלמנט האירופי טיוטה לחקיקה חדשה בנושא זיהוי ושמירת מסמכים של מעבירי כספים בין חשבונות בנק.

חקיקה זו מטילה שורת חובות על מוסדות בנקאיים הפועלים באיחוד. בין היתר יחויבו הם לזהות מעבירי כספים מחשבונות בתוך האיחוד אל חשבונות מחוצה לו זיהוי מלא ואפקטיבי החל מסכום של 1000 אירו. כמו כן מחייבת החקיקה החדשה את המוסד הבנקאי לתעד ולשמור מסמכים הקשורים להעברות הכספים.

יצויין כי חקיקה זו תואמת את המגמה הכלל עולמית בנושא המאבק במימון טרור כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתשעת ההמלצות של ארגון FATF.

ביהמ"ש הטיל צווי ביניים לתפיסת נכסי נאשמים בעבירות מס ועבירות הלבנת הון

בית המשפט המחוזי בי-ם נענה לבקשת המדינה להטיל צווי ביניים לתפיסת נכסי נאשמים בעבירות מס ובעבירות על חוק איסור הלבנת הון.  נגד הנאשמים בפרשה זו, המפעילים עסקי חלפנות כספים וניכיון שקים, הוגש לאחרונה כתב אישום המייחס להם עבירות של הלבנת הון ועבירות מס שונות. 

המדינה הגישה בקשה לבית המשפט ליתן צווים זמניים להקפאת חשבונות הנאשמים וצווי מניעה האוסרים על מכירת רכוש של הנאשמים, כך שבסיום ההליכים המשפטיים, אם יורשעו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם על פי חוק איסור הלבנת הון, תיוותר האפשרות של מימוש החילוט.

            הנאשמים טענו כי המדינה עושה שימוש לרעה בחוק איסור הלבנת הון, שכן עיקר כתב האישום עניינו עבירות לפי פקודת מס הכנסה. לטענת הנאשמים, פועלות רשויות מס הכנסה באיצטלה של מאבק בהון שמקורו בעבירות מקור, אשר אינן כוללות עבירות מס, על מנת לתפוס רכוש של נישומים עוד טרם נדון עניינם בבית המשפט המוסמך.

בית המשפט נענה לבקשת המדינה ליתן הצווים המבוקשים, ודחה את טענת הנאשמים כי אין לעשות שימוש בחוק איסור הלבנת הון מאחר ומרבית האישומים בכתב האישום נסובים סביב עבירות מס.  

(פ"ד דייטש, ב"ש 005095/05)

6  חודשי מאסר וחילוט של חצי מליון ש"ח בגין עבירה על חוק איסור הלבנת הון

בית המשפט המחוזי בנצרת הטיל עונש של שישה חודשי מאסר וחילוט של חצי מליון ש"ח על אזרח שהורשע בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון

בפרשה זו הורשע הנאשם בגין ביצוע פעולה ברכוש על מנת להימנע מדיווח לרשות על אף שטען כי כוונתו הייתה התחמקות ממס ולא להימנע מדיווח.

בית המשפט פסק כי עצם פיצול ההפקדות למספר הפקדות של סכומים הקטנים מרף הדיווח עליו מחויבים הבנקים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הינה עבירה על חוק איסור הלבנת הון.

הסך הכולל של הסכומים בהן נעשו הפעולות ע"י הנאשם במקרה זה עמד על 982,000 ש"ח, כך שמדובר בחילוט של למעלה ממחצית הסכום שנתפס.

 (ת"פ (נצרת) 000132/03) 

כנס בנושא הלבנת הון נערך בלשכת עורכי הדין ביום 27.10.05

בכנס שהתקיים בלשכת עו"ד בהנחיית עו"ד איילת אפיק השתתפו כ- 200 עו"ד. במסגרת כנס זה ניתנו הרצאות על ידי ד"ר שלמה כהן - ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יהודה שפר - ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד שמשון אלבק - היועץ המשפטי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד דנה עמית, היועצת המשפטית של היחב"ל במשטרה ועו"ד יעל גרוסמן.

מצ"ב הקישור לכתבה של כנס זה מאתר לשכת עו"ד

http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=28331&catId=6

עודכנו הוראות המכס בדבר דיווח על הכנסת והוצאת כספים מישראל

ביום 7.9.05 במסגרת עדכון "מדריך מכס לתייר" פורסמו הנחיות המכס לגבי חובת הדיווח על הוצאה והכנסה של כספים לישראל.

הקישור לאתר המכס:

http://www.mof.gov.il/taxes/

הורשע בעבירת הלבנת הון על אף טענתו כי הכוונה היתה התחמקות ממס

ביהמ"ש המחוזי בנצרת הרשיע אזרח שפיצל את הפקדותיו בבנק למספר הפקדות של סכומים הקטנים מרף הדיווח עליו מחויבים הבנקים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

 הנאשם מצידו טען כי מטרתו בפיצול ההפקדות הייתה הסתרת הכסף ממס הכנסה, וללא קשר לפעילות הלבנת הון. למרות זאת הרשיעה אותו השופטת לוי בעבירה לפי סעיף 3 (ב) לחוק הקובע כי עשיית פעולה ברכוש, שמטרתה סיכול חובת הדיווח של הבנק, הינה עבירה פלילית.

השופטת לוי כתבה בפסק דינה כי כדי להרשיע בעבירה זו, אין צורך שתוכח כוונה לבצע הלבנת הון, אלא כל פעולה שהעומד מאחוריה הוא ניסיון סיכול חובת דיווח לרשות, יכולה להוביל להרשעה בעבירה זו.

צו נשיאותי בארה"ב להקפאת כספים הקשורים לנשק השמדה המונית

נשיא ארה"ב חתם על צו נשיאותי המורה על הקפאת כספים של ארגונים וגופים העוסקים במסחר בחומרים היכולים לשמש להכנת נשק להשמדה המונית והמסמיך את גופי האכיפה בארה"ב לנקוט כנגדם צעדים

נחתמה אמנה חדשה (אמנת ורשה) בנושא הלבנת הון ומימון טרור ע"י מועצת אירופה

נחתמה אמנת ורשה של ה – Council of Europe בנושא הלבנה, חיפוש, תפיסה וחילוט רכוש שמקורו בפשע ובמימון טרור.

האמנה שמה דגש רב על שיתוף פעולה ותיאום בין רשויות המודיעין הפיננסיות (Financial Intelligence Unit) במדינות השונות.

סעיף 47 לאמנת ורשה החדשה, מנחה את המדינות לאמץ בחקיקה הסדרים אשר יאפשרו, בתנאים מסויימים, הקפאת נכסים ועצירת פעולות פיננסיות, הקשורות בהלבנת הון או במימון טרור, לבקשה של רשות מודיעין ממדינה זרה. 

ארגון אגמונט: ארכה של שנתיים לעדכון החקיקה בנושא מימון טרור ליחידות מודיעין פיננסי (FIU)

מליאת ארגון האגמונט אשר התכנסה לכינוס העשירי בוושינגטון בתחילת חודש יולי 05, החליטה על מתן ארכה של שנתיים לכל יחידות המודיעין הפיננסי. בתום השנתיים (ולאחר תיקוני חקיקה נדרשים) על כל החברות בארגון לקבל ולהחליף מידע גם בנושא מימון טרור.

נחתמו שישה הסכמים נוספים לשיתוף פעולה בין-לאומי

הרשות לאיסור הלבנת הון חתמה על הסכמים לשיתוף פעולה בינלאומי (MOU) עם 6 מדינות נוספות  - רוסיה, קנדה, פנמה, לוקסמבורג, פרו ודרום אפריקה

הפרלמנט האירופי: מטיילים יחוייבו להצהיר בעת חציית גבולות האיחוד האירופי על העברת מזומן

הפרלמנט האירופי אימץ בתחילת יוני 2005 דו"ח שהוגש לו ובו מוצע כי מטיילים יחוייבו להצהיר בעת חציית גבולות האיחוד האירופי, על העברת מזומן בסך 10,000 יורו

מאבק נגד מימון טרור: ארה"ב הכלילה את אגודת הצדקה "אלאחסאן" בצו הנשיאותי

ארה"ב הכלילה את אגודת הצדקה "אלאחסאן" , הנדבך המרכזי בתשתית האזרחית של "הג'יהאד האיסלאמי בפלסטין" ב"שטחים" בצו הנשיאותי 13224, המורה על הקפאת נכסיה.

משמעות צעד תקדימי זה הינה שלראשונה נכללת "אגודת צדקה" פלסטינית הפועלת ב"שטחים" בצו הנשיאותי האמריקאי, המשמש כלי מרכזי במאבק נגד מימון טרור.

 התליית רשיון של נותן שירותי מטבע במקביל להגשת כתב אישום נגדו

עתירה שהוגשה על ידי חברה העוסקת במתן שירותי מטבע, נגד רשם נותני שירותי מטבע, לאחר שהרשם הורה להתלות את רישומה ממרשם נותני שירותי מטבע נדחתה. נגד העותרים- חברת ENS, מנהל החברה ונאשמים נוספים (לרבות פקידי בנק) הוגש כתב אישום הכולל עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.

לאחר הגשת כתב האישום החליט הרשם להתלות את רישום העותרת מהמרשם (כסמכותו לפי סע' 11 ט(ד) לחוק איסור הלבנת הון) שכן כתב האישום גילה עבירות חמורות הנוגעות ללב ליבו של העיסוק במתן שירותי מטבע. בהחלטתו פירט הרשם את השיקולים השונים, הזכות לחופש העיסוק והפגיעה בחזקת החפות העומדת לנאשמים, אך קבע כי כי הסמכות שהוענקה לו נועדה להבטיח שנותן שירותי מטבע לא יסכן את הציבור בניגוד למטרת החוק איסור הלבנת הון.

חשיבות החלטת בית המשפט הינה במספר מישורים:

1. מאשרת הפעלה ראשונה של סנקציה מינהלתית חמורה ביותר, של חוק חדש שרק החל להיות מיושם

2. בקביעה כי ניתן להתלות רישום בטרם נקבעה אשמתו של אדם ועומדת לזכותו חזקת החפות ובהתליה יש משום פגיעה בזכות יסוד חשובה של חופש העיסוק. הצידוק לכך הינו בשל הצורך להגן על הציבור, במיוחד כשמדובר במקצועות רגישים המחייבים פיקוח ואמון מוגבר (שהביא בשל כך להסדרי חקיקה המאפשרת הגבלה זמנית בעיסוק בשל אישום פלילי)

3. קביעות מהותיות באשר לחוק איסור הלבנת הון  - בכלל, וחשיבות חובת הדיווח הנדרשת בחוק - בפרט (עמ' 14 ואילך לפסה"ד) 

ביהמ"ש קובע כי שיקול הדעת בהפעלת סמכות ההתליה ייעשה על ידי בחינה מדוקדקת של "מהותה חומרתה או נסיבותיה" של העבירה, מטרת ההתליה בנסיבות המקרה ומידתיות האמצעי של ההתליה (תוך שקילת שיקולים דומים לאלה המופעלים בהליכי מעצר עד תום ההליכים).

יודגש כי כתב האישום כולל עבירות חמורות, בהיקפים ניכרים על חוק איסור הלבנת הון וכן עבירה של שיבוש מהלכי משפט  - כלומר מכלול המעשים המיוחדים לעותרים הראו תמונה קשה וחמורה של הפרות חוזרות ונשנות של החוק.

כתב אישום חמור בעבירות הלבנת הון ומע"מ כנגד מיכאל קומיסרוק וחב' "ב.י.ס.ט." (31.3.05)

על פי כתב האישום הלבינו קומיסרוק והחברה כ - 13.8 מליון ש"ח, קיבלו החזרי מע"מ שלא כדין בהיקף של כ - 2.5 מליון ש"ח והוציאו חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ - 20 מיליון ש"ח.

הפרשה נחקרת במהלך השנה האחרונה ובמסגרתה אספו החוקרים ראיות רבות המצביעות על כך כי החשוד ניהל בישראל בנק חשאי ודרכו הולבנו מליוני דולרים שמקורם בחו"ל. לצורך פעולת ההלבנה פתח החשוד חברה בישראל בשם חברת "ב.י.ס.ט." ששימשה כיסוי חשבונאי וצינור להלבנת הכספים. החשוד דיווח כי החברה מפתחת ומוכרת תוכנה, אך בפועל דיווח זה נועד על מנת לאפשר לו להוציא חשבוניות מס ולנכות תשומות שלא כדין.

החוקרים הוכיחו כי בעצם פעולתו היה צריך להירשם במוסד כספי לכל דבר ועניין ולכן לא היה רשאי לנכות מס תשומות, וחשבוניות המס שהוציא הינן חשבוניות פיקטיביות שנועדו אך ורק לבצע את פעולת ההלבנה ולהסתיר מפני רשויות המס את המהות האמיתית של עסקיו.

חקירה של הלבנת הון בהיקפים של מאות מליוני דולרים בסניף בנק הפועלים (13.3.05)

היחבא"ל (היחידה לחקירת פשעים חמורים ובינ"ל) של משטרת ישראל חשפה (6.3.05) כי מאות מיליוני דולרים הולבנו על פי החשד בסניף של בנק הפועלים ברחוב הירקון בתל אביב. בחודשים האחרונים נאספו ראיות כנגד לקוחות הסניף וחלק מעובדיו. עשרות מעובדי הבנק נעצרו לחקירה (וביניהם גם מנהל הסניף) ועוד עשרות אנשי עסקים צפויים להיחקר בפרשה.

לחקירה, המנוהלת על ידי היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינ"ל של המשטרה, שותפים גם המפקח על הבנקים והרשות לאיסור הלבנת הון, והיא מלווה על ידי פרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה.

מהחקירה עולה כי מאות מיליוני דולרים הועברו ממדינות שונות בחו"ל לסניף הבנק 535, ולחברה לנאמנות של בנק הפועלים, ושם על פי החשד הולבנו. חלק מן הכסף הועבר בחזרה לחו"ל. כספים אלה חשודים ככספים שהושגו בפעילות בלתי חוקית.

החשדות העיקריים הינם לעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון ולפיו עשו הלקוחות וחלק מעובדי הסניף והחברה לנאמנות פעולות, או מסרו דיווחים כוזבים או מטעים במטרה שלא יהיה דווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פי החוק.

תיק התנועה האיסלמית – הנאשמים הורשעו בעשיית פעולה ברכוש אסור ונכסיהם חולטו (23.1.05)

ת.פ. 272/03 – מדינת ישראל נ' מחמוד בן מוחמד מחאג'נה ואח' (23.1.05)

ביום 12.1.2005 אישר בית המשפט המחוזי בחיפה את הסדר הטיעון שנחתם בין מדינת ישראל לבין הנאשמים שהיו פעילים בתנועה האסלאמית ומוסדות הקשורים לתנועה.  בבית המשפט המחוזי בחיפה נחתמה עסקת טיעון בין הפרקליטות לבין סנגוריהם של כמה מבכירי התנועה האסלאמית, ובראשם ראש הפלג הצפוני, השיח' ראיד סלאח.

הנאשמים הורשעו, בין היתר, בעשיית פעולה ברכוש אסור-  עבירה לפי סעיף 4 לחוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס - 2000.

בגזר הדין הורו על חילוט (דירות וחשבונות בנק) לפי סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס – 2000.

 בהתאם לעיסקת הטיעון יורשעו הנאשמים בהעברת כספים לקרנות לא חוקיות בחוץ לארץ ובסיוע לתושבי השטחים.

פס"ד גרמני מאשש צו המכריז על "אלאקסא" כארגון עוין (19.1.05)

התובע בפסה"ד הינו ארגון רשום ("אלאקסא") שמטרתו על פי תקנון הארגון הינו בין היתר תמיכה בתוכניות רווחה בפלסטין. הארגון אוסף תרומות ומעביר אותן כביכול לארגוני רווחה בפלסטין.

בשנת 2002 הוצא צו מיניסטריוני פנימי הקובע כי פעילות התובע תומכת ודוגלת בשימוש בכוח כאמצעי לכפייה פוליטית, דתית ואינטרסים נוספים. בנוסף, נקבע בצו שהתובע תומך בארגון חוץ מדינתי, שיזם ותמך בהתקפות על אנשים ורכוש. כמו כן, פעילויות התובע הופנו כנגד רעיון ההסכמה הבינ"ל. ארגון "אלאקסא" הוכרז כעוין ופורק.

 התובע הגיש לביהמ"ש תובענה כנגד הצו, וביהמ"ש אישר את הצו וקבע כי התובע פעל וחתר כנגד השקט בין העם הישראלי לעם הפלסטיני.

פס"ד– אין הוראה בחוק המקנה זכות להליך "עיצום כספי" קודם להגשת כתב אישום (13.1.05)

ת"פ (י-ם) 343/04 – מדינת ישראל

עובדות

הנאשמים עוסקים בהמרת מטבע וניכיון שיקים. המדובר בשירות חיוני לציבור שהינו חוקי וכשר למהדרין. החוק, אשר בא לחדש בהטלת חובת מרשם וחובות דווח על חלפני הכספים למיניהם, הקים ועדה לעיצום כספי שהייתה מנועה מלהטיל עיצום כספי בשנה הראשונה לתחולתו של החוק ומחויבת להסתפק במשלוח אזהרה בלבד.

טענת הנאשמים היא כי לא קיבלו מעולם אזהרה כלשהי בקשר לחובות הרישום והדווח  שהוטלו עליהם ואף שחלפה שנה לתחולת החוק לא ננקט נגדם הליך של עיצום כספי כלשהוא,  שהיה בו כדי לחסום את הגשת כתב האישום בגין אותן עבירות.

הנאשמים מלינים על כך כי הועמדו לדין לפי סעיף 3(ב) לחוק במקום שיוטל עליהם עיצום כספי.

טענת הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית

הנאשמים, העומדים לדין בגין עבירות שונות, ביניהן עבירות עפ"י חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, טענו כי הגשת כתב האישום נגדם מהווה אכיפה בררנית של חוק איסור הלבנת הון ולכן עומדת להם "הגנה מן הצדק".

החלטת ביהמ"ש

ביהמ"ש דחה את הבקשה וקבע:

אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא. כדי שביהמ"ש יתערב ברמת האכיפה של חוק זה או אחר, צריך שהרשויות המוסמכות יתנערו לחלוטין מחובתן לאכוף את החוק או יימנעו ממילוי חובתן באופן בלתי-סביר.

מבחנה של ההגנה מן הצדק שבהתקיימותה מוסמך ביהמ"ש לבטל אישום פלילי - הוא מבחן ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות - התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם. טענה בדבר אכיפה סלקטיבית שאינה עניינית או הנעשית ממניעים פסולים זקוקה להוכחה או, למצער, להוכחה לכאורה. במקרה דנן, הנאשמים לא ביססו את טענותיהם לאכיפה בררנית בראיות ולא עמדו בנטל המוטל על הטוען לכך.

כמו כן, מהוראות סעיפים 14 ו-15 לחוק איסור הלבנת הון עולה כי לוועדה המוקמת עפ"י החוק יש שיקול דעת להחליט אם מדובר במקרה המצדיק הפעלת המנגנון של הטלת עיצום כספי חלף העמדה לדין. אין הוראה בחוק לפיה לאדם זכות מוקנית לעבור הליך של "עיצום כספי" קודם להגשת כתב אישום נגדו.

ביום 29.12.04 התקבלה בכנסת הצעת חוק איסור מימון טרור– התשס"ה–2004 (30.12.04)

החוק ייכנס לתוקף בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו.

חקיקת החוק מהווה ציון דרך בהצטרפות ישראל למאמץ הבינלאומי כנגד מימון הטרור, גם כזה שאינו מכוון כנגד ישראל. הרעיון העומד בבסיס העקרונות הבינלאומיים הוא כי על כל מדינה מוטלת החובה להלחם במימון טרור גם אם פעולת הטרור לא נעשית בשטחה, וגם אם גיוס הכספים נעשה ככספי צדקה לגיטימיים המועברים לידי ארגוני הטרור.

הצעת החוק שגובשה במשרד המשפטים ושנדונה באריכות בועדת החוקה (16 ישיבות) מאזנת בין הצורך להלחם בתופעת מימון הטרור לבין השמירה על זכויות הפרט, הפרטיות , הקניין, וחיי המסחר התקינים.

 החוק נותן בידי רשויות הביטחון כלים נוספים על אלו הקיימים היום לפגיעה במקורות המימון שלו:

·                     נקבע בו במפורש כי תגמול עבור מעשה טרור (לדוגמא תגמול משפחות מחבלים מתאבדים) מהווה עבירה.

·                     נקבע בחוק מנגנון להכרזה על ארגוני טרור גם כשאין להם זיקה לישראל

·                     העונש על עבירת מימון טרור הועלה משלוש שנים על פי החקיקה הקיימת היום ל - 7-10 שנים.

·                     בנוסף, נקבעה עבירה חדשה לפיה אם אדם אשר ביצע פעולה פיננסית אולם חשד שמדובר במימון טרור ולא דווח על כך -דינו מאסר שנה.

·                     מוסד פיננסי (בנק או חלפן) שידווח לרשות לאיסור הלבנת הון לא יועמד לדין בעבירה זו.

·                     שמה של הרשות לאיסור הלבנת הון שונה ל"הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור"

·                     ניתנו בחוק סמכויות לתפיסה מינהלית של כספים החשודים ככספי טרור

·                     נקבעה אפשרות לחילוט אזרחי (ללא הרשעה פלילית) של כספים החשודים ככספים המעורבים בטרור בינלאומי

רקע

ההסלמה שחלה בפיגועי הטרור ברחבי העולם בשנים האחרונות, העלתה על סדר היום הבינלאומי את הצורך ליישם דרכי התמודדות  אפקטיביות יותר כנגד ארגוני טרור. דגש מיוחד ניתן, בהקשר זה, להתמודדות עם הפן הכלכלי של התופעה: מימון טרור והעברת כספים לצורך פעילות טרור. ב- 1999 התקבלה אמנת האומות המאוחדות נגד מימון טרור –  THE INTERNATIONAL CONVENTION FOR THE SUPPRESSION OF FINANCING TERRORISM, שהגדירה עבירה של מימון טרור, וכן קבעה, בין השאר, כי על המדינות לנקוט אמצעים לצורך זיהוי, גילוי, הקפאה או תפיסה של כספים המשמשים או מיועדים לשמש לביצוע מעשי טרור. אמנה זו נחתמה ואושררה על ידי מדינת ישראל ביום 19 בדצמבר 2002.

תיאור הפרקים המוצעים בחוק

הפרק הראשון מגדיר את המונחים המופיעים בחוק ביניהם הגדרת "מעשה טרור". הגדרת "מעשה טרור" בחוק מאופיינת בכך שהיא מגדירה כמעשה טרור כל עבירה אשר נעשתה על מנת להשפיע על עניין מדיני אידיאולוגי או דתי במטרה לעורר פחד או כדי לכפות על גורם שלטוני לבצע מעשה או להימנע ממנו והכל תוך פגיעה מהותית בגופו של אדם או בחירותו או פגיעה חמורה ברכוש או בתשתיות. הגדרה זו תואמת להגדרה המודרנית ביותר של מעשה טרור (החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מס' 566 מיום 08/10/04) בכך שהיא איננה מקנה כל משקל למניע של המבצע ובכך פוסלת למעשה את הפרדוקס הפוליטי לפיו אדם המוגדר במדינה א' טרוריסט, מוגדר במדינה ב' "לוחם חירות", כאשר הכול מותנה בפרספקטיבה של המתבונן.

החוק מגדיר את המונח "ארגון טרור" ומציע לקבוע מסלול נוסף, על המסלולים הקיימים בפקודת למניעת טרור ותקנות ההגנה, של הכרזה על ארגון "כארגון העוסק בטרור " וזאת, על סמך מידע שנתקבל ממדינה אחרת, כי חבר בני אדם הוא ארגון העוסק בטרור, כאשר לוועדת שרים יש יסוד סביר להניח כי אותו אדם זר או אותו חבר בני אדם זר עוסקים בטרור. פרוש הדבר כי על פי החוק הזה ניתן להכריז רק על אדם זר שאינו תושב או אזרח ישראלי כעוסק בטרור או ארגון זר שמרכז עסקיו אינו בישראל כעוסקים בטרור.

על פי החקיקה הקיימת קיימים שני מסלולים להכרזה על ארגון כארגון טרור: האחד- מכוח תקנות ההגנה, לפיהן רשאי שר הביטחון להכריז על התאחדות כ"התאחדות בלתי מותרת" והשני - מכוח פקודת מניעת טרור, לפיה רשאית הממשלה להכריז על ארגון כ"ארגון טרוריסטי".

הפרק השני עוסק בהכרזה על אדם זר שהוא פעיל טרור או על ארגון זר שהוא ארגון טרור בשל קביעה מחוץ לישראל. בפרק ישנה התייחסות לוועדה המייעצת לממשלה, הרכבה, סמכותה ובאילו מצבים תתבטל הכרזה. נקבע כי הוועדה המייעצת תקיים ביקורת תקופתית בנוגע להכרזות שנתקבלו לפי פרק זה אחת לארבע שנים.

הפרק השלישי  מגדיר את עבירת מימון טרור. העבירה חלה על מגוון רחב של פעולות מימון טרור כגון פעולה במטרה לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, תגמול בעבור ביצוע של מעשה טרור או מתן עזרה לפעילות של ארגון טרור מוכרז. כאן גם הכוונה לתשלום בדיעבד על מעשי טרור למשפחות טרוריסטים. העונש על העושה אחד מאלה הוא 10 שנות מאסר.

לצד העבירה החמורה חוקקה עבירה מופחתת בחומרתה אשר חלה על כל אדם המבצע פעולה ברכוש טרור כהגדרתו בחוק.

מעבר לכך, מוטלת חובת דיווח על מוסדות פיננסים ועל אנשים פרטיים  באם התעורר אצלם חשד סביר כי בוצעה עבירה של מימון טרור.  אי דיווח יביא לעונש של שנת מאסר או קנס גבוה.

הפרק הרביעי עוסק בחילוט רכוש לאחר הרשעה בהליך פלילי. במצב עניינים  זה לבית המשפט מסורה הסמכות לחלט את כל הנכסים של העבריין אשר היו קשורים לעבירה גם אם הרכוש לא נמצא בשליטתו או חזקתו. הפרק החמישי עוסק בהגנות העומדות לצד שלישי.

 הפרק השישי  בהצעת החוק עוסק בחילוט רכוש בהליך אזרחי שלא בעקבות הליך פלילי לעניין ארגון טרור או מעשה טרור שאין להם זיקה לישראל. לבית המשפט המחוזי הסמכות לצוות על חלוט רכוש בהליך אזרחי בין אם הורשע אדם ובין אם לא בעבירה לפי הצעת החוק. ניתן לדוגמה לחלט רכוש של ארגון טרור מוכרז או רכוש הקשור למעשה טרור שאין לו זיקה לישראל. החידוש הבולט בפרק זה היא הקביעה שלצורך חילוט אזרחי די בהוכחת העבירה ברמה האזרחית.

בפרק השמיני של החוק נקבעו ההסדרים באשר לסעדים הזמניים. במסגרת פרק זה נכללת אפשרות לביצוע תפיסה מנהלית, תוך ביצוע הבחנה בין סעד זמני לסיכול מעשה טרור, לבין סעד זמני כאשר אין ראיה לכך שמדובר בסיכול. במצב של סיכול מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל, ניתן להגיש לבית המשפט ראיות חסויות.

החוק מקבל ומיישם את התפיסה העקרונית שמשטר הלבנת ההון אשר יצר תשתית המורכבת מכללי הכר את הלקוח ודיווחים על פעילות פיננסית מתאים גם על מנת לסייע באיתור וחשיפה של פעילות פיננסית למימון טרור, לפיכך נקבע כי לצווים הקובעים את החובות על הסקטור הפיננסי לצורך הלבנת הון יוספו הוראות לצורך ביצוע חוק איסור מימון טרור, הרשות לאיסור הלבנת הון הפכה להיות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור והרשות תהיה רשאית להעביר מידע, לרבות מידע מעובד גם לצורך יישומו של חוק איסור מימון טרור.

*** את החוק ניתן לראות באתר זה בתפריט: חומר משפטי - חוקים וכן בתפריט: מימון טרור

קנסות הוטלו על חלפני כספים שהפרו חוק איסור הלבנת הון (7.12.04)

ועדת העיצומים של אגף שוק ההון במשרד האוצר הטילה קנסות בגובה 210 אלף ₪ על 8 נותני שירותי מטבע (חלפנים) בגין אי דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון ואי רישום בהתאם להוראות החוק והצו, על עיסקאות בהיקף שבין 67 אלף ש"ח ל - 22 מליון ש"ח.

עיצום כספי בסף 100 אלף ₪ הוטל על בנק יורו-טרייד (1.11.04)

ביום 1.10.04 הוגשה לוועדה להטלת עיצום כספי לעניין תאגידים בנקאיים בקשה להטיל על בנק יורוטרייד עיצום כספי בשל הפרה לכאורה של הוראות לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, הוראות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א- 2001 , והוראות תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים של הפרת דיווח של תאגידים בנקאיים והגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק מאגר המידע), התשס"ב- 2002.

הוועדה קבעה כי הבנק הפר את הוראות החוק ואת הוראות הצו.

בשל הפרות אלו, החליטה הוועדה להטיל על הבנק עיצום כספי בסך 100,000 ₪. 

עתירה לבקשת רישום כנותן שירותי מטבע - נדחתה (24.10.04)

עת"מ 418/04 דור אדן חן בע"מ נ' רשם נותני שירותי מטבע

העותרת הגישה בקשה לרישום במרשם נותני שירותי מטבע בהתאם לסעיף 11ד לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (להלן: החוק), בכדי לאפשר לה לעסוק במתן שירותי מטבע. המשיב החליט, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 11ה(ב) לחוק, לדחות את ההחלטה בבקשת העותרת עד לסיום ההליכים הפליליים המתנהלים נגד בעל השליטה בעותרת ומנהלה - מר בנימין רביזדה (להלן: מר רביזדה).

פסה"ד -בנסיבות מסוימות, מחייב הצורך להגן על הציבור, נקיטת אמצעים שונים נגד נאשמים בפלילים אף בטרם הוכחה אשמתם.

לאור הסכנה העלולה להיגרם לציבור מפעילות בלתי חוקית במסגרת נתינת שירותי מטבע, ולנוכח האישומים החמורים המיוחסים למר רביזדה ובכללן עבירות הנוגעות במישרין לעיסוק במתן שירותי מטבע, אין כל מקום להתערב בהחלטת המשיב לעכב את ההכרעה בעניינה של העותרת עד לסיום ההליכים הנדונים.

העתירה נדחתה. 

 שימוש פסול במידע שנמסר לבנק לפי חוק איסור הלבנת הון – אין בו די להוות ראיה קבילה (9.9.04)

הבנק הבינלאומי הראשון חשף מידע שקיבל על נהנה בחשבון במסגרת בקשת עיקול המתנהלת בבימ"ש, וכי על פני הדברים נראה כי לבנק עניין מיוחד באותו תיק. המידע על הנהנה בחשבון נמסר לבנק במסגרת מילוי חובות הלקוח עפ"י ס' 7 לחוק איסור הלבנת הון והצו הבנקאי.

ניתן צו עיקול זמני ונטען כי הצו מבוסס על מסמכים שהושגו תוך פגיעה בחוק איסור הלבנת הון הקובע חובת סודיות וכן תוך פגיעה בחוק הגנת הפרטיות.

הכלל האוסר לקבל ראיות שהושגו בדרך לא-חוקית, המכונה "פירות העץ המורעל" לא חלה במשפט ארצינו. אך עדיין קיימת העילה המשפטית הפוסלת את הצגתן של ראיות שהושגו בדרך פסולה: ראיות שהושגו תוך הפרות של חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. נטען כי על ביהמ"ש לשים את עצמו עפ"י הלכת מרגליות נ' בנק משכן, דה נובו באותו יום שבו ניתן צו העיקול תוך התעלמות מהראיות הפסולות. בראיה לאחרו זו נטען כי יש לקבוע שמתן צו העיקול היה בלתי ראוי ועל כן הצו בטל. 

ביום ה- 23.5.04 התקיים דיון בפני השופט עדי אזר ז"ל בבקשה לפסול את המסמך שצורף לבקשת העיקול ואשר נמסר לבנק במסגרת חוק איסור הלבנת הון. בהחלטת השופט אזר ז"ל בבית המשפט המחוזי בתך אביב (ב.ש.א 009010/04) נקבע  כי יש ראיות שאי הקבילות שלהן היא כה משמעותית עד כדי כך שאסור לעשות בהן שימוש במסגרת בקשה לעיקול. הטפסים שמולאו לפי חוק איסור הלבנת הון שנמסרו לבנק למטרת החוק הינם בגדר מסמכים שאינם קבילים

הוטלו עיצומים כספיים ברשות לניירות ערך עד שלושים אלף שקל (9.9.04)

חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 אפשר את הקמתן של וועדות עיצומים, שבסמכותן להטיל עיצומים כספיים כבדים חברי בורסה ועל חברות ניהול תיקים, שהפרו את החובות המוטלות עליהם במסגרת החוק והצווים.

הועדה הרשות ניירות ערך הטילה עיצום כספי בסך 30 אלף שקל על חבר הבורסה מוריץ את טוכלר ועיצום בגובה של 26 אלף שקל על חברות ניהול התיקים גיים-פרגון ונשואה זנקס. 

עיצומים אלו הוטלו בשל הפרה של הוראות צו איסור הלבנת הון בנוגע לחובת זיהוי לקוחות.

אימות זיהוי הלקוח הינו אחד מהעקרונות המרכזיים להגשמת תכלית הצו והחוק ואי ביצועה כראוי מהווה הפרה מהותית שלהם ויותר פרצה במעטפת ההגנה מפני הלבנת הון.

בביקורת שערכו אנשי הרשות נמצא: 

מוריץ את טוכלר - החברה לא הקפידה על רישום פרטי זיהוי לפי הוראות הצו ולא אימתה את פרטי הזיהוי של הלקוחות. כמו כן, לא החתימה את הלקוחות על הצהרת נהנה ובעל שליטה. החברה לא זיהתה את לקוחותיה פנים אל פנים, ולא שמרה מסמכי זיהוי לפי הוראות הצו. החברה לא הקפיאה פעילות בחשבונות בהם לא בוצע הליך רישום פרטי זיהוי ואימותם.

במקרה זה הועדה שקלה לחומרה את העובדה כי מדובר בהפרה מהותית של הצו וכי מדובר בהפרה שיטתית שלו אשר במסגרתה נמנעה החברה לאמת את זהותם של 150 לקוחותיה.

גיים – פרגון - החברה לא הקפידה על רישום פרטי זיהוי של לקוחותיה ואימותם לפי הוראות הצו. החברה לא החתימה את הלקוחות על הצהרת נהנה ובעל שליטה. כמו כן, לא שמרה מסמכי זיהוי ולא הקימה מאגר מידע ממוחשב לפי הוראות הצו.

פטור מהפקדת ערבון בערעור על חילוט אזרחי (9.9.04)

ברע"א 4096/04 ניתן למערער פטור מהפקדת ערבון בערעור על החלטה לפי סעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון שעניינו חילוט רכוש בהליך אזרחי

רע"א 4096/04 שלמה בוטח נ' מדינת ישראל ואח'. החלטה מיום 7.9.04 מפי כבוד הרשם עודד שחם.

ארה"ב: כתב אישום נגד קרן צדקה אסלאמית שגייסה מיליונים לפעילות טרור (28.7.04)

כתב אישום הוגש נגד שבעה ראשי קרן הצדקה המוסלמית "קרן ארץ הקודש" (Holy Land Foundation for Relief and Development), שהזרימה 12.4 מיליון דולר למימון פגועי החמאס בין השנים 1995-2001.

גו'ן אשקרופט, שר המשפטים האמריקני, ציין שהקרן העבירה את הכספים לטרוריסטים של החמאס, שנהרגו או נכלאו בישראל.

מכתב האישום עולה שהקרן מימנה את טרור החמאס מאז 1988. ב-1997 אסרה ישראל על פעולת הקרן בתחומי המדינה. הקרן אספה כספים למטרות טרור במסווה של סיוע למוסלמים ולנזקקים בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בכל העולם. כתב האישום, המשתרע על-פני 42 סעיפים, כולל קשירת קשר לביצוע פשע, אספקת סיוע חומרי לארגוני טרור זרים, העלמת מס והלבנת כספים. 

ב-2001, זמן קצר לפני פיגועי ה-11 בספטמבר פשטו סוכני ה-FBI על משרדי הקרן בטקסס, עצרו את ראשיה, והחרימו מחשבים ועדויות מפלילות על פעילות הקרן. החקירה המאומצת נמשכה שלוש שנים, במטרה להוכיח שהכסף שימש למימון הטרור. עם חקיקתו של ה- "Patriot Act", לאחר פיגועי הטרור בארה"ב, נסללה הדרך להחרמת נכסיה הפיננסיים של הקרן.

ראשי החמאס בדמשק הכחישו את האישומים.

ארגון האגמונט אישר את הגדרת FIU ככוללת את נושא מימון הטרור (15.7.04)

בכנס של ארגון האגמונט (הכוללת את ראשי כל ה FIU )  הוחלט על שינוי הגדרת FIU להלן ההגדרה החדשה:

 “A central, national agency responsible for receiving, (and as permitted) requesting, analysing and disseminating to the competent authorities, disclosures of financial information:

(i)         concerning suspected proceeds of crime and potential financing of terrorism, or

(ii)        required by national legislation or regulation, in order to combat money laundering and terrorism financing.” 

על פי הגדרה זו כל FIU  חייב עתה לעסוק גם במימון טרור ובמידע לגבי פוטנציאל למימון טרור. 

בדיון שנערך עלתה השאלה כיצד לנהוג עם מדינות חברות שאינן עומדות בקריטריון זה וכיצד לנהוג עם מדינות חדשות. בעניין זה התקבלה הצעת פשרה של ישראל לפיה יערך סקר לגבי מידת ההתאמה של המדינות בשנה הבאה לאור תוצאותיו תתקבלנה החלטות. עם זאת, ראוי לציין כי רוב גדול של המדינות כבר עומדות בהגדרה החדשה. באשר למדינות חדשות הרי שאלו לא תתקבלנה, אלא אם החלו בשינוי החקיקה הנדרש – מקרי ספק יוכרעו על ידי הועדה המשפטית.

מדינות חדשות הצטרפו לארגון האגמונט בכנס שנערך בגרנסי (15.7.04)

ב - 20 ליוני נערך בג'רנסי כנס EGMONT ה-12. ארגון ה- EGMONTהינו גוף וולונטרי שמטרתו ייצור תשתית להחלפת מידע מודיעיני בין יחידות מודיעין פיננסי במדינות שונות בעולם.

המדינות החדשות שהתקבלו כחברות בארגון האגמונט הן: בליז, איי קוק, מצרים , גרוזיה, גיברלטר, גרנדה, אינדונזיה, מקדוניה, סנט קיטס ואוקראינה.

ברוב מהמדינות מדובר ביחידות אדמיניסטרטיביות. כמו כן, מדינות אלו לא מחייבות חתימה על מזכרי הבנה בכדי להחליף מידע (למעט גרוזיה).

המדינות שלא התקבלו הן: הפיליפינים בשל מצב אופרטיבי מוטל בספק, טרינידד וטובאגו.

בכנס הוחלט על הקמת ועדה חדשה  לנושא IT (טכנולוגיות מידע). כמו כן, הוחלט להסמיך את קנדה להמשיך ולהכין ניר רציני לגבי אפשרות הפיכתו של אגמונט לארגון בינ"ל בצורה ממוסדת יותר (כולל תשלום דמי חבר).

 כתב אישום בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון (11.7.04)

בבית המשפט המחוזי בת"א הוגש בתאריך 29.4.04 כתב אישום בעברות של הלבנת הון, נגד איגור פיאטוגורסקי ואולגה בורשביץ. כתב האישום (ת.פ 40117/04) הוגש ע"י פרקליטות מיסוי וכלכלה בגין עבירות לפי ס' 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם ס' 7 לחוק וס' 9 לצו הבנקאי.

הנאשמת בורשביץ, תושבת אוקריאנה, פתחה בנובמבר 1998 חשבון מט"ח שקלי בבנק הפועלים עפ"י בקשתו של חתנה פיאטוגורסקי. הפעולות בחשבון בוצעו על ידה עפ"י הנחיותיו. הנאשמת יצרה מצג לפי הכספים בחשבון הם כספיה והיא פועלת בעבור עצמה וזאת כדי להסתיר את הקשר בין חתנה לכספים.

לטענת התביעה, בתקופה שבין אוקטובר 2002 לאוקטובר 2003 הופקדו בחשבון כמיליון דולר. ביולי 2003 חתמה על הצהרה לפיה היא הנהנית היחידה בחשבון. פעולות אלו של הנאשמים היו במטרה למנוע דיווח ו/או במטרה לגרום לדיווח בלתי נכון.