בנוסף לכך, ניתן צו לחילוט רכוש בסך 3,275,000 ₪, סכום המהווה סך של כ- 50% מהרכוש שהוקפא. כל אלה, בגין עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, יחד עם סעיף 7 לאותו החוק ובשילוב הצו הבנקאי, צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי דיווח וניהול רשומים של תאגידים בנקאיים) התשס"א-2001.

השופטת המלומדת, ד"ר עדנה קפלן- הגלר , מציינת בגזר הדין כי בין השנים 2001 עד 2003, פעלו הנאשמים בחשבונות הבנק אותם פתחו בהתאם להוראות אשר קיבלו מאחרים, אזרחי ותושבי ארה"ב. פעולת הנאשמים - מבלי שהצהירו כי הבעלים והנהנים, הלכה למעשה ,אינם הם- עצמם וללא נגיעה ממשית לחשבון. זאת ועוד, שהחשבונות בארץ היוו למעשה רק תחנת מעבר לכספים ואמצעי להלבנתם.

עוד הדגיש בית המשפט : "חוק הלבנת ההון מהווה פרק חדש בחקיקה ישראלית חדשה. אותה חקיקה חדשה, אשר עניינה, הלכה למעשה, חקיקה של משפט פלילי בינלאומי על ידי מדינת ישראל. חקיקה, אשר באה לפרוש רשת צפופה בפני מי המהין לעבור עבירות אשר עניינן בהלבנת כספים למטרות שונות, בעבירות אי דיווח, אי תשלום מס, "כביסת" כספים שחורים והלבנתם ב"מכבסה" למטרות פשע, טרור, סם וכו'"...

כידוע, הצו הבנקאי, צו איסור הלבנת ההון ( חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים ) מטיל על התאגיד הבנקאי חובות זיהוי שונות באשר לצדדים הרלוונטים, לרבות זיהוי הנהנה בחשבון.

סעיף 4 לצו קובע, כי על המבקש לפתוח חשבון בנק להצהיר באם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור אחר. סעיף 3(ב) לחוק קובע כעבירה מסירת מידע כוזב, לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח במטרה כי יהיה דיווח לפי סעיף 7, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לרשות המוסמכת.

להלן גזר הדין