הערעורים הוגשו בגין החלטה של הוועדה לעיצום כספי, להטיל עיצומים כספיים על החברה בסך 130 אלף שקלים ועל הגב' פדילה עיצום כספי בסך 60 אלף שקלים, בגין הפרת הוראות החוק והוראות צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותן שירותי מטבע), תשס"ב-2000.

לגבי החברה נמצאו פעולות בהיקפים של קרוב ל-49 מליון שקלים אשר לא דווחו ולגבי הגב' פדילה סכום של קרוב ל-2 מליון שקלים. כמו כן, נקבע כי החברה וגב' פדילה לא דאגו לרישום של פרטי זיהוי מקבל השירות ולא שמרו על מסמכים כנדרש. בנוסף נקבע, כי הגב' פדילה נתנה שירותי מטבע מבלי שהייתה רשומה כדין.

בית המשפט דחה את הערעורים, בנמקו כי אין הוא שם עצמו במקום הוועדה ואין הוא שוקל את שיקוליה, בעוד המערערות אינן טוענת כי החלטות הוועדה נגועות באיזה מן הפגמים אשר יכולים לשמש כבסיס להתערבות ביהמ"ש בהחלטות הוועדה.

לעניין גובה העיצום הכספי, קבע בית המשפט, כי קיים מתחם רחב אשר כולו עומד בקריטריונים של סבירות, וכל עוד קביעת הוועדה על גובה העיצום הכספי נכנסת בתוך מתחם הסבירות, אין מקום להתערב בה.

פסק הדין בעניין ערעור על החלטת ועדת העיצומים

23.7.08