ביהמ"ש (עת"מ 473/07) דחה את הבקשה וקבע כי:

במסגרת המאבק בהלבנת ההון הסדיר החוק גם את רישומם של נותני שירותי מטבע ואת הפיקוח על עמידתם בחובות שהוטלו עליהם בחוק.

סמכות הרשם להתלות רישיון במצב דברים שבו טרם נקבעה אשמתו של אדם ועומדת לזכותו חזקת החפות הינה בעלת תוצאות קשות נוכח הפגיעה בזכות יסוד חשובה של חופש העיסוק.

המטרה שעמדה ביסוד הסדר זה הינה הצורך להגן על הציבור, במיוחד כאשר במדובר במקצועות רגישים המחייבים פיקוח ואמון מוגברים דוגמת העיסוק של נותני שירותי מטבע לציבור.

עפ"י הוראות החוק, משעה שהמשטרה פתחה בחקירה כנגד תאגיד הנותן שירותי מטבע או בעל השליטה ונושא משרה בו, רשאי הרשם להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים הפליליים.

שק"ד בהפעלת סמכות ההתליה של הרישום ייעשה ע"י בחינה מדוקדקת של מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה, מטרת ההתליה בנסיבות המקרה, ומדתיות השימוש באמצעי ההתליה.

השאלה היא אם, בנסיבות המקרה, הרשם הפעיל את שק"ד בסבירות, במקצועיות ובזהירות הראויים. רשות מנהלית רשאית להסתמך בהחלטתה על עצם הגשת כתב האישום. במקרה הנדון, מדובר בכתב אישום מתוקן שהוגש לאחר שבקשתה של העותרת לביטול כתב האישום (הראשון) נדחתה. מכאן, שמדובר בראיה מנהלית בעלת משקל גבוה יותר, שעברה לא רק את מבחן התביעה אלא אף את המבחן המקדמי של ביהמ"ש בהליך הפלילי.