|
|
|
|
|
|
איסור הלבנת הון ומימון טרור
פרשת דסק צרפת
|
|
|
|
הוגש ערעור לביהמ"ש העליון בפרשת דסק צרפת של בנק הפועלים
|
|
|
|
ביום 28.1.10, פרקליטות המדינה הגישה ערעור לביהמ"ש העליון על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א, אשר זיכה, באמצע חודש ספטמבר, את מנהלת הדסק הצרפתי בבנק הפועלים, קרן ללום ואת הלקוחות הצרפתיים של הבנק, אלכסנדר ופלורנס גאווי וחברת רנקו אסוסיאטס מעבירות על פי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק").
בערעור נטען, ביהמ"ש המחוזי שגה בכך שלא קבע כי בעת בה מסרו הנאשמים מידע כוזב בנוגע לחשבון הבנק שלהם גרמו בהכרח לדיווח אוטומטי כוזב של הבנק אל הרשות לאיסור הלבנת הון, תוך שמתקיים בהם היסוד הנפשי הנדרש של מטרה לגרום לדיווח בלתי נכון. הנאשמים גם ידעו שאותם פרטים כוזבים ילוו את החשבון בכל דיווח עתידי של הבנק לרשות לאיסור הלבנת הון, ולכן גרמו בהכרח לדיווח כוזב של הבנק לרשות לאיסור הלבנת הון.
עוד נטען בערעור, כי ביהמ"ש לא היה צריך לתת משקל לעובדה שהמטרה של הנאשמים הייתה התחמקות מרשויות המס בצרפת, שכן, אין זה משפיע או גורע מקיומה של מטרה למנוע דיווח או לגרום לדיווח בלתי נכון לרשות לאיסור הלבנת הון.
לגבי קרן ללום נטען, כי הייתה מודעת לחובת "הדיווח הבלתי רגיל" וכי התקיימה בה גם מטרה שלא יהיה דיווח כנדרש בסעיף 3(ב).
טענה נוספת שהועלתה, כי ביהמ"ש קמא טעה בכך שהתייחס לעבירת אי-הדיווח על הלבנת הון כעבירה שלא טמון בה "כל פגם מוסרי ורוע". לטענת המערערת מדובר בעבירה שכרוך בה מעשה מרמה ברור וחד משמעי ושאכיפתה של עבירה זו מקדמת את האינטרס הציבורי החשוב של המאבק בפשיעה החמורה, כחלק מהצטרפותה של ישראל למאבק הבינלאומי בהלבנת הון.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|