עובדות המקרה מעלות כי הנאשם הנו סוחר בכלי רכב משומשים. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום הונה הנאשם קוני כלי רכב, להם הציע כלי רכב למכירה, ע"י זיוף מדי הדרך  ("ספידומטר" בלעז ) וע"י התחזות ומרמה ביחס לבעלויות על הרכב (להלן: " כלי הרכב").

הנאשם רכש את כלי הרכב כשהם עתירי קילומטראז' מחברות אשר להן ציי רכב.  על מנת להסתיר העובדה כי כלי הרכב היו בבעלות חברות שלהן ציי מכוניות, נהג הנאשם להעביר הבעלות על שמו או על שם אחרים. לשם העברת הבעלות על שם אחרים, השתמש הנאשם ברישיונות נהיגה של אותם אחרים, שלא ברשות ותוך שהוא מתחזה לאותם אחרים. מיד לאחר מכן ביקש הנאשם ממשרד הרישוי כפל רישיון וזאת מאחר ובכפל רישיון מופיע אך ורק הבעלים בהווה של כלי הרכב בלא שום אזכור לשם הבעלים הקודם. בדרך זו הסתיר הנאשם  מקוני הרכב את העובדה שבעליו הקודמים של הרכב היתה חברה שלה ציי רכב. על מנת להסתיר את העובדה  כי המדובר בכלי רכב עתירי קילומטראז', זייף הנאשם את מדי האוץ (ספידומטר) ע"י הפחתת מספר הק"מ המופיע במדי האוץ עד לכדי רבע מהמספר האמיתי. כן יצר הנאשם מצג כי הרכבים בבעלות פרטית מיד ראשונה בקילומטרז' נמוך שזויף על ידו.

לעניין הלבנת ההון, הרי שאת עיקר התקבולים ממכירת הרכבים במרמה וזיוף הפקיד הנאשם בשני חשבונות בנק שנרשמו על שם אחיו, בהם היה הנאשם מיופה כוח וזאת לשם הסוואת היות הכספים  פרות מעשי עבירה וכן לשם הסתרת פעילותו העסקית  מרשויות המס. נטען כי הנאשם אף עשה שימוש בכספי העבירות, המהוות "רכוש אסור" כהגדרתו בחוק ושאותם הפקיד בחשבונו של אחיו, לשם רכישת כלי רכב נוספים, לשם המשך ביצוע מעשי זיוף ומרמה, אך לא בהעדר רמת ההוכחה הדרושה, לא הורשע בכך הנאשם.

בנוסף, התקשר הנאשם, בשם אחיו ובשימוש בייפוי כוח קונסולארי, בהסכם לרכישת דירה עבורה שילם הנאשם, בין היתר, מכספי העבירות אותם הפקיד בחשבונות של אחיו ומכספים שמקורם בחשבונות אלו, אליהם הופקדו כספי העבירות, ואשר הוכתמו בכספי העבירות, ומהווה עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק.

כטענה מקדמית טענה ההגנה כי השימוש בסעיפי הלבנת ההון כנגד הנאשם נעשו שלא בהתאם למטרת החוק, שנחקק על מנת להילחם בארגוני פשיעה בין לאומיים, ולא בסוחרי רכבים מקומיים. לפיכך, שימוש בסעיף זה כנגד הנאשם יש בו סתירה לראציונאל התחיקתי של החוק ולכן אין להפעילו במקרה זה.

כב' הש' גורפינקל ציין כי :"המציאות מתפתחת בקצב מהיר ואין בידי הרשות המחוקקת האפשרות לספק מענה לכל סיטואציה חדשה . לכן,  בשעה שהרשות המחוקקת מחוקקת חוק חדש היא מעגנת בו שורה של אינטרסים נבחרים עליהם היא מעוניינת להגן. אינטרסים אלו עומדים איתנים ואינם משתנים בתדירות גבוהה. בעולם כה דינאמי ומהיר מומצאות דרכים חדשות לכרסום באותם אינטרסים המעוגנים בחוקים והמחוקק לא ראה לנגד עיניו תרחישים אלו . לכן יש להעדיף ולבחון על אילו ערכים נועד החוק להגן, אילו תופעות ביקש המחוקק למדר מהחברה באמצעות חקיקת החוק. לא מצאתי כל אינדיקציה בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000, לכך שהחוק מגביל עצמו לעבירות פשע מאורגן בינלאומי בלבד. לאור כל אלה, אין פסול בהפעלת החוק גם במקרה המתואר בכתב האישום".
לאור הוכחת העבירות מעבר לכל ספק סביר והנחת תשתית ראייתית ענפה, הורשע הנאשם, בין היתר, בביצוע 43 עבירות של הלבנת הון בניגוד לסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000.