בפס"ד בש 90686/07  מיום 4.3.07 קבע ביהמ"ש את העיקרים הבאים:

א.      נסיבות עובדתיות

מזה כשנה ושלושה חודשים מתנהלת חקירת משטרת ישראל – יאחב"ל, נגד המשיבים בגין חשד לביצוע עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון בסכום של 50,000,000 $.

משיב 1– המציא ערבות בנקאית בסך 1,000,000 $ וביום 25.12.2005 הוגדל סכום הערבות לכדי 4,000,000 $, על מנת לאפשר את יציאתו של המשיב לחו"ל ולהבטיח את שובו לישראל.

       משיב 2 – חתם על ערבות עצמית בסך 500,000 $.

בחודש ספטמבר 2006, לבקשת באי כוח המשיבים, התקיים הליך שימוע בפני פרקליטת המחוז.        המשיבים טרם קיבלו כל הודעה על החלטה כלשהי שניתנה בעקבות הליך זה.

ביום 24.12.2006 החליט בית המשפט להאריך את תוקפן של הערבויות ושל הצווים הנוגעים לרכוש, עד ליום 20.2.2007.

בפני ביהמ"ש בקשה ליתן סעדים זמניים ברכוש: לתפוס סכום של 4,000,000 $, ככל שהדבר נוגע למשיב 1, ולחייב את משיב 2 לרשום הערת אזהרה המתייחסת לשתי דירות שבבעלותו. הבקשה נסמכת על סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ביחד עם סעיפים 36ו(ב) ו-36ו(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

ב.       השאלות המשפטיות

1.       האם רשאית המדינה, לבקש תפיסה של רכוש בהסתמך על הוראות הפסד"פ, ולאחר מיצוי התקופות הנקובות בסעיף 35 לפקודה, לעתור להמשך תפיסת הנכסים מכוח חוק איסור הלבנת הון.

2.       האם יש מקום להיענות לבקשת המדינה לגופו של עניין, לנוכח העובדה כי טרם ניתנה החלטה באשר להמשך הטיפול בתיק זה ולכן מדובר בפגיעה במשיבים שהיא בלתי מידתית ובלתי סבירה.

ג.       ההחלטה

1.         מבחינה עקרונית: משמוצו הסמכויות הקבועות בפסד"פ, אין מניעה לבקש את תפיסת הרכוש בהתאם לסעיפים 21 ו-23 לחוק, על מנת לאפשר חילוט עתידי. הברירה נתונה בידי נציגי המדינה, אשר רשאים לבחור באחד משני הנתיבים האפשריים לשם תפיסת הרכוש משבחרו בנתיב זה או אחר, יכולים הם לעבור לנתיב המקביל, כל עוד קיימת אפשרות משפטית לעשות כן.

       חוק איסור הלבנת הון נועד להרחיב את סמכויותיהם של רשויות אכיפת החוק במלחמתם בהלבנת ההון ובהון השחור, על מנת למנוע נזקים כלכליים כבדים למשק ולחברה בישראל.

       אין כל היגיון, לפיכך, לצמצם את תקופת התפיסה, טרם הגשת כתב אישום ל-90 ימים בלבד, כאשר  ניתן  לעשות  שימוש בסמכות רחבה יותר, ככל שהדבר נוגע לתפיסת רכוש, כמפורט בסעיף 32 לפסד"פ.

2.       אכן, מדובר בהתמשכות ניכרת של הליכי החקירה ואין ספק כי בכך נגרם למשיבים עינוי דין שאין לזלזל במשקלו. עם זאת, יש מקום להיענות לבקשה ולהורות על תפיסת הסכום אשר הופקד על ידי משיב 1, בסך 4,000,000 $, תוך שימוש בסמכויות הנתונות לבית משפט זה במסגרת חוק איסור הלבנת הון.

  אשר לבקשה הנוגעת למשיב 2, אין מקום לחייב את המשיב ברישום הערת אזהרה המתייחסת לכל אחת משתי הדירות המופיעות בבקשה, שעה שאין כל קשר וזיקה בין נכסים אלה לבין חשבונות הבנק בהם  נעברה, לכאורה, העבירה המיוחסת למשיב הנ"ל . עם זאת הנני קובע כי משיב 2 לא יוכל לבצע כל עסקה בשתי דירות אלה או לשעבדן לגורם אחר, בלא קבלת אישורו של בית המשפט. כל זאת לפרק זמן של 90 ימים ממועד מתן החלטתי זו.