מהי הלבנת הון?   הלבנת הון הנו תהליך בו מוטמעים ומוסתרים כספים או רכוש שמקורם בפשיעה אל תוך המערכת הפיננסית, זאת כדי שניתן יהיה לעשות בהם שימוש לגיטימי ללא חשש מרשויות האכיפה.

עד כמה עמוקה ומסוכנת הבעיה?   היקף ההון המופק מפשיעה חמורה לבדה מוערך בכ- 3% עד 5% מן התוצר הכלל עולמי. על פי הערכות מגלגלים ארגוני הפשיעה מיליארדי ש"ח שמקורם בסחר בסמים, הימורים בלתי חוקיים, "תעשיית המין", סחיטת דמי חסות וכד'. הגברת כוחם הכלכלי של גורמים פליליים מהווה סכנה מוחשית ליציבות הכלכלה והמשטר.

מדוע ישנה חשיבות כה רבה למלחמה בהלבנת הון?   כמעט תמיד תאוות הבצע היא זו אשר מדרבנת את העבריין לביצוע העבירה, הרעיון העומד בבסיס המאבק הבינלאומי בהלבנת הון, אליו הצטרפה ישראל, הינו לצמצם למינימום את המוטיבציה לביצוע העבירה, זאת בכך שנמנע מהעבריין את האפשרות להשתמש ולהחזיק בכסף שמקורו בפשע או לנסות להסתיר את מקורו הבלתי חוקי.

מהם העקרונות המרכזיים של משטר הלבנת הון?   על פי הכללים הבינלאומיים שנקבעו נדרש הסקטור הפיננסי הפרטי אף הוא ליטול חלק במאבק כנגד הלבנת הון ומימון טרור, ובמסגרת זו הוטלו עליו החובות הבאים: 1. החובה של המוסד הפיננסי להכיר את לקוחו ((Know Your Customer, המוסד הפיננסי נדרש לא רק לזיהוי מלא ואפקטיבי של הלקוח, ושל הנהנה האמיתי, כי אם גם להכיר את הלקוח ואת טיב עסקיו. 2. חובות דיווח של המוסדות הפיננסיים לרשות מוסמכת על פעולות בלתי רגילות המעוררת חשד להלבנת הון. בחלק מן המדינות נקבעו אף חובות דווח על פעולות רגילות ושגרתיות כגון הפקדות מזומן מעל 10,000$. 3. הקמת יחידות למודיעין פיננסי (FIU-Financial Intelligence Unit)המחליפות ביניהן מידע בנוגע לחשדות להלבנת הון ומימון טרור. בישראל יחידה זו הינה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. 4. חילוטו של רכוש המעורב בפעילות הלבנת הון ומימון טרור

מהו תפקידה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור?   תפקידה של הרשות הינו לנהל את מאגר המידע הכולל את הדיווחים מן הסקטור הפרטי. על הרשות לעבד מידע זה, לנתחו ולהעבירו רק למי שהוסמך לקבלו על פי הוראות החוק. מצד אחד הרשות מסייעת לרשויות החקירה בארץ ובעולם בחשיפת עבירות של הלבנת הון ומימון טרור, תוך שימוש במידע ובידע הייחודיים הנמצאים בידיה. מצד שני הרשות מהווה חיץ בין רשויות החקירה לבין הסקטור הפיננסי באופן המעודד שמירה על פרטיות המידע שבידיה.

מהו ארגון FATF?   ארגון ה- FATF (Financial Action Task Force on Money Laundering) הינו ארגון בינלאומי שהוקם על ידי ה G8 שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות במישור הלאומי והבינלאומי, כדי להיאבק בהלבנת ההון ובמימון הטרור.מאז הקמתו ב- 1989 מוביל ארגון ה-FATF את המאמץ באימוץ ויישום של אמצעים שימנעו את השימוש שעושים עבריינים במערכות הפיננסיות. הארגון פרסם בשנת 1990 40 המלצות אשר מהוות את המסגרת המחייבת למאבק בהלבנת ההון, בשנת 2001 8 המלצות נוספות בנושא המאבק במימון טרור, והמלצה נוספת תשיעית בשנת 2004.

מה הקשר בין מימון טרור להלבנת הון?   ההסלמה שחלה בפיגועי הטרור ברחבי העולם בשנים האחרונות, העלתה על סדר היום הבין-לאומי את הצורך בדרכי לוחמה אפקטיביות ומתוחכמות נגד ארגוני טרור. בעקבות מתקפת הטרור על ארה"ב ב-11 לספטמבר 2001 הרחיב ארגון FATF את ייעודו מעבר להלבנת הון גם למאמץ הגלובלי כנגד מימון הטרור. ארגוני הטרור הם ארגוני פשיעה לכל דבר, והגם שהמניע לקיומם אינו השגת רווחים, הם משתמשים בכל הטכניקות המוכרות של הלבנת הון כדי להסתיר את מקור הכספים שהם מגייסים, את זהות החברים בארגון הטרור, ואת יעדו של הכסף. מכיוון שכך, החליטה הקהילה הבינלאומית להחיל את כל הכללים שנקבעו לצורך המאבק כנגד הלבנת ההון גם למלחמה כנגד מימון הטרור. כדי להגשים מטרה זו, הוציא ארגון FATF סטנדרטים בינלאומיים חדשים במאבק בטרור בדמותם של 9 המלצות, אשר נוספו ל- 40 ההמלצות שכבר פורסמו בנושאי הלבנת הון, וקרא לכל המדינות לאמץ וליישם אותן. ההמלצות כוללות בין היתר אמצעים שונים שנועדו למנוע מטרוריסטים ותומכיהם את הגישה למערכת הפיננסית הבינלאומית ולעשות בה שימוש, בתחומים בהם נקבע יש סיכון מיוחד למימון טרור – העברות אלקטרוניות, עמותות צדקה, פעילות בינלאומית פיננסית שהיא חוץ בנקאית, ופעילותם של בלדרים.

מהי עבירת מקור?   חוק איסור הלבנת הון חל על פעולות בכספים או רכוש שהופקו במישרין או בעקיפין מעבירה שהוגדרה בחוק כעבירת מקור, או ששימשו לביצועה של אותה עבירת מקור או אפשרו אותה וכן על פעולות ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח או שיהיה דיווח בלתי נכון לרשות. רשימה סגורה של עבירות המקור מצויה בתוספת הראשונה לחוק. הרשימה כוללת עבירות רבות המאפיינות פשיעה חמורה לרבות אלימות, עבירות רכוש, סמים וטרור. בנוסף על אלה כלולות ברשימת עבירות המקור גם עבירות על חוק ניירות ערך, עבירת המירמה ועבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד.

האם עבירת מס היא עבירת מקור?   עבירות על פקודת מס הכנסה אינן כלולות ברשימת עבירות המקור, זאת בשונה ממדינות רבות בעולם. עם זאת נכללו מספר עבירות מס כעבירות מקור: עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה - 1975, שנעברו בנסיבות מחמירות, ועבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו- 212 לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט - 1979.

מהו אופי הדיווחים המועברים לרשות ע"י המוסדות הפיננסיים?   הדווחים הם משני סוגים: דווחים רגילים: דיווחים שוטפים המדווחים על פעולות המוגדרות על פי סכום או סוג הפעולה לדוגמא: העברה בנקאית בינ"ל בסכום הגבוה ממיליון ₪, או כל פעולה של משיכה או הפקדה במזומן בסכום הגבוה מ -50,000 ₪. דווחים בלתי רגילים: דיווח על פעולה בלתי רגילה, כלומר על פעולות שנראו למוסד הפיננסי כחורגות ממהלך העסקים הרגיל של הלקוח, ושעל כן מעוררת חשד, אף אם אין ידיעה או חשד לזיקה בין הפעילות לבין עבירת מקור.

מהן ההגנות שלהם זוכה מעביר דיווח לרשות?   מוסדות פיננסים וכל עובדיהם יהיו מוגנים מאחריות פלילית או אזרחית בשל הפרה של כל איסור גילוי מידע מכוח חוזה, חוק, תקנה או הוראה מנהלית, וזאת אם דיווחו בתום לב על חשדם לרשות לאיסור הלבנת הון גם אם לא ידעו את מהות העבירה הפלילית והאם התרחשה בפועל או לא. חשוב להדגיש כי חל איסור על המוסד הפיננסי או על עובדיו לדווח ללקוח כי קיים חשד נגדו שדווח או שאמור להיות מדווח לרשות.

האם הרשות לאיסור הלבנת הון הינה גוף בעל סמכויות חקירה?   לא. בשל הרצון להגן על הפרטיות ועל סודיות המידע השוטף המדווח לרשות, הרשות איננה בעלת סמכויות חקירה, אלא תפקידה לסייע לרשויות החקירה באיתור מידע שיהא בו כדי לבסס חשדות להלבנת הון ומימון טרור.

אילו גורמים חשופים למידע המועבר לרשות?   ככלל, הרשות משמשת כחיץ בין הסקטור הפיננסי הפרטי לבין רשויות האכיפה, דבר המקל על המוסדות הפיננסיים השונים לשתף פעולה עם הרשות, ביודעם שהשימוש במידע המועבר על ידם נעשה באופן מדוד ושקול לאחר החלטה של גורמים מקצועיים ומשפטיים מנוסים הבודקים כל מקרה לגופו, והוא איננו חשוף בפני רשויות האכיפה באופן גורף לשם כל חקירה או דרישה אלא אך ורק בהתאם להוראות החוק.

מהן מדינות בסיכון?   רשימת המדינות בסיכון גבוה של ארגון FATF, או בשמה הקודם הרשימה השחורה, היא רשימה של כל המדינות שאינן משתפות פעולה בתחום הלבנת הון ומימון טרור –Non Cooperative and Territories) NCCT). גופים פיננסיים בישראל ומחוצה לה, מחויבים לנהוג זהירות יתר בכל הנוגע לקשריהם העסקיים ולעבודתם בכלל עם ארגונים ומדינות הנחשבים לבעלי סיכון גבוה.ביוני 2002 הוחלט על הוצאת מדינת ישראל מהרשימה של מדינות אשר אינן משתפות פעולה בתחום המלחמה בהלבנת הון על ידי ארגון ה-FATF ובספטמבר 2003 החליט הארגון להפסיק סופית את הפיקוח על ישראל בתחום הלבנת ההון.