צדק מאחה (Restorative Justice) הוא שמה של אסכולה המציעה זוית ראיה ייחודית על המעשה הפלילי ועל התגובה הראויה לו.
הגישה מציעה להתייחס אל ההתנהגות הפלילית לא רק כאל התנהגות הסוטה מאמת המידה הנורמטיבית של החוק הפלילי אלא גם כאל התנהגות היוצרת ניגוד עניינים חריף בין מבצע העבירה ((offender לבין הנפגע ממנה (victim) - התנהגות המחוללת ביניהם סכסוך ((conflict. תוצאותיו של סכסוך זה הן פגיעות בנפגע העבירה, בקהילה ואף במבצע העבירה עצמו. מכאן, שההתנהגות הפלילית מהווה פגיעה באנשים.
מטרת הצדק המאחה היא איחוי הפגיעות (Righting Wrongs) – סיוע בריפוי והטבה של הפגיעות החומריות והלא-חומריות של המעשה הפלילי. איחוי הפגיעות מתרחש באמצעות תהליכים, שנועדו ליישב את הסכסוך בין נפגע העבירה למבצע העבירה באופן הנותן מענה מיטבי למכלול הפגיעות ולצרכים שנוצרו עקב המעשה הפלילי.
איחוי הפגיעות מתבטא בעיקר במתן מענה לצרכיו הרגשיים, החברתיים והחומריים של נפגע העבירה תוך סלילת הדרך לשילובו מחדש של מבצע העבירה בקהילה מועצמת, ובטוחה יותר, לאחר שקיבל אחריות על מעשיו. איחוי הפגיעות משמעו השגת מטרות כגון עשיית צדק והשכנת שלום.
במרכזם של תהליכי הצדק המאחה מתקיים שיח רצוני בין הצדדים המושפעים מן המעשה הפלילי - נפגע העבירה, נציגי הקהילה ומבצע העבירה. את השיח מנחה צד שלישי ניטרלי שעבר הכשרה מתאימה - מנחה תהליך צדק מאחה. במהלך השיח מזהים הצדדים את הצרכים, שהפגיעות הולידו וקובעים בהסכמה מהן הפעולות שעל מבצע העבירה ועל הקהילה לעשות על מנת לתת מענה לצרכים אלה.
על-פי גישת הצדק המאחה, מבצע העבירה הוא מי שביצע את המעשה הפלילי ומוכן לקבל אחריות על כך. האחריות של מבצע העבירה היא ישירות כלפי נפגע העבירה וכלפי הקהילה. קבלת אחריות משמעה כי מבצע העבירה מכיר בפגיעה ובהשלכותיה(קוגניטיבית ורגשית) ומוכן לעשות ככל האפשר לאיחוייה ולמזעור פגיעות אפשריות בעתיד(מחויבות התנהגותית). לפיכך, יהיה על מבצע העבירה להסכים לבצע פעולות שיש להן קשר קרוב ככל האפשר לפגיעה הספציפית שגרם המעשה הפלילי. הפעולות יכולות להיות פיצוי כספי, התנצלות, שירות למען הנפגע, שירות למען הקהילה ופעולות נוספות המותאמות לצרכים המיוחדים של הצדדים. הציפיה שמבצע העבירה יתקן את הפגיעות מניחה לכשעצמה כי הוא בעל יכולת לפעול באופן תורם. ציפיה זו מדגישה את הכוחות ואת האיכויות החיוביים שלו ובכך היא סוללת את דרכו להשתלבות מחודשת בקהילה. נטילת האחריות מצדו של מבצע העבירה משמעה גם נכונות לקחת חלק פעיל בטיפול בבעיותיו ובצרכיו.
גישת הצדק המאחה מייחדת מקום חשוב לקהילה. קהילה על פי גישת הצדק המאחה היא קבוצה של אנשים בעלי יחסי גומלין מתמשכים ומערכת תרבותית משותפת. חשיבותה של הקהילה נובעת הן מהיותה נפגעת מן המעשה הפלילי הראויה לאיחוי פגיעותיה והן בשל היותה אחראית להשכנת השלום בקרב חבריה. דהיינו: עליה לעשות למען יישוב הסכסוך שהמעשה הפלילי יצר ובכך לסייע לאיחוי הפגיעות. על הקהילה להגיש סיוע לנפגע העבירה וכן למבצעה וזאת בהתחשב בצורכיהם השונים ובמחויבויותיו של מבצע העבירה. ככלל, הסיוע לנפגע העבירה נועד להקל על המשבר שנוצר בחייו כתוצאה מהפגיעה בו, והסיוע למבצע העבירה נועד לאפשר את שילובו מחדש בקהילה.
יישום גישת הצדק המאחה
במסגרת גישת הצדק המאחה התהוותה פרקטיקה, שהתבטאה בפיתוח שלושה אבות-טיפוס של צדק מאחה: גישור נפגע העבירה-מבצע העבירה (victim-offender mediation), היוועדות (conferencing) ומעגלים (circles). שני הראשונים הם הנפוצים ביותר, ואילו זה האחרון התפתח בשלב מאוחר יותר ועל כן הוא נפוץ פחות, אם כי הוא מיישם באופן המיטבי את גישת הצדק המאחה.
גישור נפגע העבירה - מבצע העבירה הוא תהליך המאפשר ערוץ תקשורת בין נפגע העבירה ובין מבצעה. במסגרת התהליך דנים הצדדים במעשה הפלילי, בסיבותיו ובתוצאותיו וקובעים בהסכמה כיצד יש לאחות את הפגיעות האישיות והקהילתיות שהמעשה יצר. בתהליך גישור נפגע עבירה- מבצע עבירה הקהילה, אינה צד בתהליך והיא אינה מעורבת בקבלת ההחלטות הנוגעות להסכם איחוי הפגיעות. אב טיפוס זה מיישם את תפיסת הצדק המאחה באופן חלקי בלבד.
בתהליך ההיוועדות, בנוסף למבצע העבירה ונפגע העבירה, קיימת מעורבות פעילה של קהילות התמיכה שלהם בחיפוש אחר איחוי ובעיצוב פתרון לסכסוך שיצר המעשה הפלילי. הייצוג של הקהילה הנפגעת בתהליך הוא חלקי משום שהוא בא לידי ביטוי רק באמצעות קהילות התמיכה. ייחודו של התהליך הוא גם בהשתתפותם של אנשי מקצוע (עובדים סוציאלים, קציני מבחן, או גורמים טיפוליים אחרים) ואנשי אכיפת החוק. אלה האחרונים מביאים לידיעת מבצע העבירה ותומכיו את האפשרויות העומדות בפניו לאיחוי הפגיעות, ולידיעת נפגע העבירה ותומכיו את האפשרויות העומדות בפניו לקבל סיוע מן הקהילה. קהילות התמיכה ואנשי המקצוע מייצגים את הקהילה האחראית. מבחינה תפיסתית, תכנית איחוי פגיעות משקפת מערכת איזונים בין הצרכים של נפגע העבירה, מבצע העבירה והקהילה. ההיוועדות מקורה במנהגי הילידים בניו-זילנד, המאוּרים. הם ביקשו ליישב מצבי משבר שקטינים היו מעורבים בהם במסגרת תהליך המכנס את הקטין מבצע העבירה, את משפחתו הגרעינית והמורחבת ואת חבריהם יחד עם הנפגעים ממעשיו ותומכיהם. מטרת התהליך הייתה לגבש תכנית מוסכמת לאיחוי הפגיעות שיצר מעשהו הפלילי של הקטין ולהשבת השלום לקהילה. אב-טיפוס זה הותאם לנסיבות שונות והביא ליצירת מודלים שונים של היוועדות שבהם קטינים מבצעי עבירה מתכנסים ל"קבוצת דיון משפחתית" (קד"מ). מודלים אלה הוחלו לאחרונה במקומות שונים בעולם (באוסטרליה, באנגליה, בארצות הברית ובקנדה) גם לגבי בגירים מבצעי עבירה, באמצעות כינוס "קבוצת דיון קהילתית" (קד"ק).
המעגל הוא בבחינת יישומה המיטבי של גישת הצדק המאחה. בתהליך משתתפים הצדדים הישירים, קהילות התמיכה שלהם, אנשי מקצוע, וכן פתוחה ההשתתפות בפני כל אדם מן הקהילה שיש לו עניין בכך ורוצה לתרום לתהליך ולעצמו. כל אחד מחברי הקהילה נתפס כמי שהמעשה הפלילי נוגע לו, כמי שנפגע ממנו וכמי שבכוחו לעשות לאיחוי הפגיעות. המעגל מהווה מנוף לבניית קהילה ולחיזוק הקשרים בתוכה. מעגלים התקיימו בקרב תרבויות ילידים שונות ברחבי העולם, ובכלל זה בקרב הילידים האינדיאנים בצפון ארצות הברית ובקנדה. במסגרת זאת גובשה תגובה למעשה הפלילי באמצעות מפגשים שכינסו יחדיו את נפגע העבירה, מבצע העבירה ואת בני הקהילה המעונינים לקחת חלק בתהליך, בהנחיית מנהיג השבט או אחד מנכבדיו. אב- טיפוס זה הותאם לתנאים ולנסיבות שונות והביא ליצירת מודלים שונים, בכלל זה מעגלי גזר דין, ועדות צדק לנוער, מעגלי ריפוי .
מדובר אם כך, בתהליכים מובנים במסגרתם מתכנסים הצדדים המושפעים מן המעשה הפלילי- נפגע העבירה, מבצע העבירה ובמקרים המתאימים אנשים נוספים וחברי הקהילה- במרחב בטוח ובאקלים מכבד,במטרה לנהל שיח רצוני על המעשה הפלילי, השלכותיו וסיבותיו ולהגיע להסכמה על הדרך המיטבית לאיחוי הפגיעות ולטיפול בגורמים למעשה הפלילי. התהליכים מונחים על ידי מנחה תהליך צדק מאחה.
ככלל, תהליכי הצדק המאחה נערכים במסגרת רשמית של תכניות צדק מאחה אשר מנוהלות על ידי גופים מקצועיים ואוטונומיים. תכניות צדק מאחה יכולות להיות פרי יוזמה של מסגרות שונות: עמותות עצמאיות, מרכזי גישור בקהילה, גופים ממשלתיים ואחרים
קיום תהליכי הצדק המאחה, מותנה בכמה תנאים מהותיים. בין התנאים המהותיים נמנים: הסכמה על העובדות שבבסיס המעשה הפלילי מצד מבצע העבירה, השתתפות רצונית בתהליך, בכל שלביו, של כל הנוגעים בדבר, ובראש ובראשונה נפגע העבירה ומבצע העבירה, סודיות וחיסיון של תהליכי הצדק המאחה וניטרליות של התכניות ושל מנחי תהליכי צדק מאחה. תנאים אלה מהווים בסיס לפיתוח סטנדרטים שמנחי תהליכי צדק מאחה ותכניות חייבים לעמוד בהם. סטנדרטים אלה הם פועל יוצא של דיאלוג מתמשך בין אנשי מקצוע בפורומים שונים בעולם בהתבסס על עקרונות היסוד של גישת הצדק המאחה.