תחום הקהילה

התפתחות

מאז הוחל בפיתוח הנושא של גישור ויישוב סכסוכים בקהילה, ניכר גידול משמעותי בהיקף הידע, המודעות והעניין בתחום בקרב יזמים מהקהילות, רשויות, משרד ממשלה וארגונים חברתיים. כן ניכר גידול בבקשות לקבל סיוע ולווי מקצועי של המרכז הארצי בתהליכי ההקמה של המרכזים.

בתקופה זו הפיק המרכז הארצי חומרי הדרכה מקצועיים, מהסייעים בתהליך ההקמה והתפעול של מרכזים לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה. במהלך 2001 הפעיל המרכז השתלמות לפורום ארצי של יזמים ופעילים, העוסקים בהקמה והפעלה של מרכזי גישור. בהמשך להשתלמות התגבש גרעין של פעילים אשר חשים מחויבים לנושא ומבקשים לפעול לפיתוחו.

להמשך תהליך זה יסייעו ממצאי הערכה, אותה מקיים המרכז באמצעות דר'הלנה דה סביליה ממכללת עמק יזרעאל, לבחינת תהליך ההקמה של מרכז הגישור הקהילתי בהסכמה בעפולה.

במקביל לפעילות זו התגבשו שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גורמים מקצועיים וחברתיים, שנרתמו אף הם לפיתוח תחום הגישור ויישוב הסכסוכים בקהילה בישראל. דוגמה לכך הם ארגון שתי"ל- "שירות למתן תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי" - מיסודה של הקרן החדשה לישראל , וג'וניט ישראל. כמו כן נוצרו קשרים בין מרכזי גישור פרטיים ולמוסדות להשכלה גבוהה שבקרבתם. מכללת עמק יזרעאל , באמצעות ד"ר הלנה דה סביליה, היא המוסד החלוץ בתחום זה.

דגמים שונים של מרכזים

למרכזי הגישור שהוקמו, כמו גם לאלה המצויים בשלבי הקמה, מאפיינים שונים ומגוונים. המושפעים מנסיבות שונות, כאופי היישוב וגודלו, מאפייני הקהילה , סוגי הסכסוכים ואופיים, היבטים תרבותיים, התשתיות הקהילתיות והמקצועיות הקיימות,המשאבים המקצועיים והכספיים והתמיכה מצד הממסד והגורמים המקומיים. גורם משפיע נוסף הוא ההנהלות הציבוריות. המעצבות את מדיניות המרכזים בהתאם לרוח הקהילה- למשל, בעניין גביית התשלום. 

הניסיון בארץ מלמד, שגם למקור היוזמה להקמת המרכז יש השפעה על התהליך ועל אופי הפרוייקט. כך למשל, היוזמה בגוש שגב מפעילים בקהילה;בכרמיאל-מהרשות; בעפולה - מהמתנ"ס ומפעילים בקהילה; בזכרון יעקב - מגורם פרטי,ובחיפה מאנשי מקצוע מתחום הגישור. מגוון המרכזים מזמן אפשרות להעמיק את הלימוד והתובנות ולגבש דגנים שונים של דפוסי פעילות. כך, למשל, הניסיון מלמד כי יוזמות שמקורן בממסד וברשות נוטות לשלב ולשתף גורמים מקצועיים ואחרים בפרויקט. מאידך, יוזמות אלה מתקדמות לעיתים איטיות וגם מתקשות "לפרוץ" את גבולות הרשות ולשתף את הציבור בקהילה. לעומת זאת, תהליכים שמקורם בקהילה נתפשים כניטרליים, אך מתקשים למצות את המשאבים המקצועיים ולבנות שותפיות ממשיות עם הממסד. הדרך שהוכחה כיעילה היא השילוב בין שני התהליכים - יוזמה מתוך הקהילה, החוברת ליוזמה מצד הממסד המקומי.

תקציבים

ברחבי העולם הולך וגדל חלקם של המדינה והממסד המקומי בתקצוב המרכזים לגישור וליישוב  סכסוכים בקהילה- זאת בנוסף למימון המגיע מארגונים חברתיים, מקרנות ומתרומות של גורמים פרטיים, גם בארץ השאיפה היא להגיע  למערך משולב של תקצוב ממשלתי, השתתפות של  הממסד המקומי וסיוע של גורמים חברתיים, ציבוריים ופרטיים. מערך משולב זה יסייע גם להרחיב את ההשתתפות והמחויבות של גורמים רבים ככל האפשר בהטמעת הנושא. בישראל מתבטאת ההשתתפות הממשלתית בסיוע המקצועי, הניתן על ידי המרכז הארצי לגישור. מכיוון שהנושא בחיתוליו , קיים גם הקושי  לגייס כספים מארגונים ציבוריים, חברתיים ופרטיים.

התקציבים מגיעים כיום למרכזים הישראליים בעיקר מהגורמים המקומיים השונים, והם לרוב מצומצמים ומזדמנים. חלק הארי של הפעילות מתבצע בידי פעילים מתנדבים. היעדר תקציב - ולו לשלב הראשוני של ההקמה- מקשה על בניית התהליכים המורכבים ממילא, ומציב קשיים להעמדת התשתיות המקצועיות.

לנוכח הגידול במודעות ובהיקף הפעילות, ולאור פעילות ההסברה של המרכז הארצי לגישור, ברה לאחרונה נכונותם של ארגונים ציבוריים וחברתיים לבחון אפשרות להעניק סיוע למרכזי גישור בקהילה. כן אושר ב- 2002 הקצבה ממשלתית ראשונה, באמצעות משרד העבודה והרווחה, להקמת מרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה באחת הערים בארץ. בכך יש ביטוי להגברת המעורבות והתמיכה של הממסד בנושא, החיונית להצלחתו.

המגמות לעתיד

תפישת המרכז הארצי היא, שאבטח האיכות בתחום הגישור והיישוב הסכסוכים בקהילה איננה עשויה חד - פעמית, כי אם תהליך דנמי ומתמשך של למידה, ניתוח,הערכה ותכנון מערכתי של המרכיבים השונים. מרכיבים אלה כוללים פיתוח כוח אדם ותוכניות הכשרה, גיבוש אמות מידה והפעלת תהליכי הערכה ופיתוח של חומרים מקצועיים . במרכיבים אלה מתמקד גם סדר היום של המרכז הארצי. בשנת  2003 יפעיל המרכז הארצי תוכנית מורחבת לפיתוח מנהיגות של יזמים ופעילים בתחום הגישור ויישוב סכסוכים בקהילה, יחד עם הג'ונייט וארגונים מקצועיים נוספים. תוכניות המרכז הארצי בתחום כוללות גם פיתוח תוכני הכשרה למגשרים בקהילה, הפעלת תהליך לגיבוש אמות מידה לפעילות, הרחבה והעמקה של ההערכה המתבצעת והמשך הפיתוח של דגמים למרכזים לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה החרדית , במגזר הערבי ובקמפוסים של מוסדות אקדמיים. יעד נוסף של המרכז הארצי המתמקד בהמשך הפעילות לשילוב גורמים מקצועיים, ארגונים חברתיים וגופי ידע, לרבות מוסדות אקדמיים, אשר יכולים לתרום ולהיתרם מפיתוי והתמקצעות של התחום.