תחום הקהילה

בהתבסס על הניסיון שנצבר בחו"ל, ומתוך ראייה של התנאים המקומיים,גובש ומוצע דגם תוכני וארגוני להקמת תוכניות בישראל. המטרה היא שהתוכניות ליישוב סכסוכים בקהילה יוקמו כיישות נפרדת ואוטונומית ויפעלו כמלכ"ר -מוסד ללא כוונת רווח. התוכנית תנוהל על ידי הנהלה ציבורית, שתייצג בצורה הולמת ומאוזנת את הקבוצות והמגזרים השונים בקהילה.

ההנהלה תגבש מדיניות ותפקח על הביצוע. היא תמנה את מנהל התוכנית, שיהיה אחראי לניהול השוטף. התוכנית תיתן שירותים ליישוב סכסוכים וגם תפעל בתחום החינוך להנחלת דפוסי משא ומתן בהסכמה. הצוות יהיה מורכב מאנשי מקצוע, חלקם מתנדבים, שייבחרו מתוך הקהילה ויוכשרו לתפקידם. התוכניות יפעלו בהתאם לכללי האתיקה ולאמות המידה המקצועיות של המרכז הארצי.

דגם מוצע של תכנים ותפקידים:

התוכניות לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה, שיוקמו בישראל, יעסקו בתחומים הבאים:

א. מתן שירותים בתחום הגישור ויישוב סכסוכים כולל:

שירותי ייעוץ בתחום יישוב הסכסוכים; גישור ויישוב סכסוכים בתיקים שהופנו על ידי גורמים שונים; גישור בפניות פרטיות; התערבות יזומה במוקדי מחלוקת למניעת סכסוכים.

המרכז הארצי ממליץ להתמקד בשלב הראשון בסכסוכים ברמת הפרט לצורך פתרונות בעיות. את הטיפול בסכסוכים בתוך ובין קבוצות מומלץ לדחות להמשך כי ההתערבות ברמת הקבוצה כרוכה ומתמקדת בטיפול ביחסים. פעילות זו מורכבת יותר, נשענת על מיומנויות שונות של המגשר וגוזלת זמן רב יותר. בכל מקרה, חשוב להבחין בין שתי הרמות מבחינת הכלים המקצועיים השונים הנדרשים לכל רמה. מוצע להרחיב את הפעילות  בהדרגה, רק כשברור, שעומדים לרשות התוכנית האפשרות והכלים המקצועיים לעשות זאת.

ב. חינוך קהילתי, כולל:

העברת ידע, יצירת מוּדעוּת, הבהרת ערכי הגישור ו"הכשרת לבבות" לשם הטמעת הגישה של גישור ויישוב סכסוכים בהסכמה.

החינוך בקהילה יכול להתבצע תוך שימוש בערוצים שונים- מפגשים, סדנאות, הרצאות והפצת חומר פרסומי כתוב וחזותי- וגם בערוצי תקשורת מקומיים: עיתונות, טלוויזיה קהילתית ופרסומים שונים. ערוצים אלה ישמשו להעברת מידע לקהילה ולציבור על רעיון הגישור ועל הכללים והיתרונות של השימוש בגישור בהשוואה להליך המשפטי. חשוב להבהיר מהו התהליך, איך הוא מתבצע, במה הוא כרוך, איך פונים, באילו נסיבות הוא רלוונטי וכדאי ולאילו תוצאות ניתן לצפות.

ג. פיתוח קהילתי, כולל:

פיתוח רשת של גורמים מקומיים בעלי עניין, שייקחו חלק בתהליך ויהיו מעורבים בו: גורמי רווחה, משטרה וחינוך, מתנ"סים, רשות מקומית, ארגונים חברתיים, ארגוני עולים, נוער, נציגי המגזר העסקי, גורמים העוסקים ביישוב סכסוכים, גורמים מַפנים וגורמים המושפעים מהסכסוכים.

כן מומלץ לפעול ליצירת קשר ושיתוף פעולה עם גורמי מפתח בקהילה: רופאים, רבנים, מורים, מנהיגי הקהילה, ועדי בתים, קבוצות אינטרסים ועוד.

ד. גישור בתוך קהילות מיוחדות:

ייזום פעולות לפיתוח מכוון של הגישור ויישומו בקבוצות אתניות שונות. המטרה היא להכיר את המסורת והצרכים של הקבוצה ולבחון בשיתוף פעולה איתה אפשרות לשלב את המורשת שלה עם כלים מקצועיים, כדי להפעיל בתוך הקבוצה מנגנון ליישוב סכסוכים שישרת את צרכיה.

ה. גישור במערכת החינוך המקומית, כולל:

הפעלת תוכניות בתוך מערכת החינוך המקומית; הפעלת תוכניות הכשרה בגישור לתלמידים; הפעלת תוכניות לחשיפה והכשרה להורים; מתן שירותים ליישוב סכסוכים בתוך מערכת החינוך; מתן שירותים ליישוב סכסוכים בין המערכת לבין גורמים בקהילה; שילוב בני נוער בהנהלת התוכנית ליישוב סכסוכים בקהילה; שילוב בני נוער כמגשרים בתוך התוכנית ליישוב סכסוכים בקהילה.

ו. הכשרה מקצועית, כולל:

גיוס מגשרים ומתן הכשרה מקצועית בגישור בקהילה, לרבות תוכניות להעשרה והשתלמויות. ההכשרה תבוצע על ידי גוף מכשיר, בהתאם לאמות המידה המקצועיות של המרכז הארצי. פעולות ההכשרה נועדו גם ללמד את מנהיגי הקהילה ומקבלי ההחלטות כיצד להסתייע בשירותי גישור בעבודתם וכן להכשיר את הגורמים המפנים תוך התמקדות בסוגיות כגון: אילו תיקים מתאימים, כיצד מגדירים סכסוכים, מתי להפנות ומהם נוהלי דיווח.

פעילות ההכשרה כוללת גם ימי עיון וסדנאות, אשר מכוונים לציבור הרחב ומיועדים ליצור מודעות לתוכנית ולהגביר את השימוש ביישוב סכסוכים בהסכמה.

ז. התערבות מונעת במוקדי מחלוקת:

התערבות יזומה ומוקדמת במוקדי מחלוקת היא חלק חשוב בפעילות התוכנית בתחום המניעה. הנעת הצדדים להגיע להסדר מונעת הסלמה והתלקחות הסכסוך לכדי עימות.

הצוות המקצועי של התוכנית

הצוות יתבסס על מגשרים מקצועיים שעברו הכשרה מתאימה. בהתקשרות בין התוכנית למגשרים המתנדבים יש להבטיח, שלא ייווצר ניגוד עניינים בין עבודתם בתוכנית לבין שירותי גישור פרטיים שהם נותנים ולכן מומלץ שלא יעסקו בתחומים זהים במסגרת התוכנית הקהילתית ובאופן פרטי.

תקציב

המרכז הארצי מצדד בגביית תשלום מהצדדים עבור שירותי גישור, גם כמקור הכנסה וגם לשם שמירה על דימוי השירות והגברת מחויבות של הצדדים. גובה הסכום והמדיניות הגבייה ייקבעו על ידי הנהלת התוכנית, על-פי הנסיבות בקהילה. מצד שני, הנהלת התוכנית צריכה למצוא מענה לצדדים שאינם יכולים לשלם, כדי שהשירות יהיה זמין לכל. מוצע גם לגבות תשלום תמורת סדנאות, השתלמויות, ימי עיון ופעילויות נוספות שהתוכנית מפעילה.

התוכניות ליישוב סכסוכים בקהילה יפעלו לגייס מקורות מימון נוספים.כדי לשמור על האופי האוטונומי של התוכנית. מוצע להימנע מלקבל תרומות מגורמים, העשויים להיות בעלי עניין, או מגורמים, המשתמשים בשירותים של התוכנית.

דרך אפשרית נוספת לגייס משאבים היא ייזום אמנה עם ארגונים, מוסדות, מקומות עבודה וגופים מקומיים אחרים, שישתמשו בשירותי התוכנית וישתתפו במימון הפעלתה.

בניית אמון כבסיס לפעולה

המעורבות הקהילתית חשובה לבניית אמון והיא בסיס לשיתוף פעולה בין התוכנית לקהילה. לכן, חשוב להשקיע בהפצה ובשקיפות של המידע, ביצירת מוּדעוּת, בהבהרת התהליכים  ובהקמת הנהלה ציבורית, שתייצג את הקהילה ותפעל למענה.

התוכנית תוקם כגוף אוטונומי, מקצועי ובעל זהות ייחודית, ופעילותה תהיה מבוססת על עקרונות של נטרול לחצים (המופעלים מכוח סמכות, הענקת משאבים כו') וזהות א-פוליטית של הצוות.

תוכנית לגישור ויישוב סכסוכים בקהילה - צעדים להקמה

ועדת היגוי- הגדרת חזון, בדיקת צרכים, מינוי הנהלה.

הנהלה- יעדים, מדינויות, אסטרטגיה, תוכנית אופרטיבית.

הכשרה- מיון ובחירת מגשרים, הכשרת מגשרים, הכשרה לגופים מפנים, מקבלי החלטות חשיפה של הציבור.

שיווק- תשתית להפעלה- מבנה, כוח עזר, מזכירות מערך קבלת פניות מערך מקצועי.

הפעלת התוכנית

הערכת פעילות 

תפקידי ועדת ההיגוי

• ליכוד בעלי עניין רבים ככל האפשר סביב הרעיון: "אבות העיר", גורמים מקצועיים, גופים סטטוטוריים, מתנדבים, קבוצות אינטרסים, נציגי הציבור, קבוצות תרבותיות וקבוצות אתניות.
• בדיקת צרכים בשיתוף פעולה עם הגורמים השונים.
• הגדרה משותפת של החזון.
• בניית קונצנזוס, שיתוף, מעורבות ומחויבות של הגורמים המקומיים.

מגשרים

המגשרים ייבחרו מתוך הקהילה וייצגו אותה, אך ייעשה גם שימוש במגשרים נייטרלים מחוץ לקהילה, לפי הצורך.עיקרון נוסף הוא "הבאת" הגישור לקהילה: קיום מפגשים ופעילויות במקומות ובשעות הנוחים לצדדים, כדי להגביר את הזמינות והנגישות של השירות ואת הרלוונטיות של התוכנית לקהילה.