|
המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים פועל להקמת מרכזים מקצועיים לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה. בשלב זה מדובר במספר מצומצם של מרכזים שיהוו דגם למרכזים שיוקמו בעתיד בפרישה ארצית. כיום פועלים בישראל שישה מרכזים - בגוש שגב, בעפולה, בחיפה, בזכרון יעקב, ברמת השרון ובמבשרת ציון ומרכזים נוספים מצויים בשלבי הקמה שונים. במקביל להקמת מרכזי גישור בקהילות גיאוגרפיות, פועל המרכז הארצי גם לפיתוח הגישור בקהילות תרבותיות: בקרב העולים, במגזר הערבי, במגזר החרדי וכן ביישובים מעורבים. המרכז הארצי גם פועל לפיתוח הגישור במגזרים בעלי צרכים ייחודיים, בשלב זה בקרב אוכלוסייה עם מוגבלויות.
מרכזי הגישור בקהילה פועלים כארגונים מקצועיים לתחום הגישור ויישוב סכסוכים בהסכמה. יחודם הוא בכך שהם מוקמים ומנוהלים על ידי קהילה גיאוגרפית, תרבותית או מגזרית, והם מתבססים על מגשרים ופעילים מתוכה. המרכזים נותנים שירותי גישור לציבור, באופן זמין ונגיש, תוך דגש על התערבות מוקדמת ומניעה. במקביל, פועלים המרכזים להטמעת הגישור כתרבות של שיח ויישוב סכסוכים בדרך של הסכמה, בקרב הציבור ובני הנוער במערכת החינוך. המרכזים פועלים במסגרת מערך מקומי משולב, בזיקה ובשיתוף פעולה עם יתר הגורמים בקהילה ובהם, הרשות המקומית, המשטרה, גורמי חינוך ורווחה, המתנ"סים וגורמים נוספים.
מאז הוצג רעיון הגישור ויישוב הסכסוכים בקהילה, בארה"ב במהלך שנות ה-60, התפתח תחום זה והגיע להישגים מרשימים. בארצות רבות גדל מספרם של המרכזים והתרחבו מעגל הפעילים ומגוון השירותים. בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה, בניו זילנד, באנגליה, במדינות חבר העמים ועוד, פועלים מאות מרכזים, שהפכו לחלק בלתי נפרד ממערך ניהול הסכסוכים ויישובם. המרכזים מטפלים בהצלחה ניכרת בכל סוגי הסכסוכים שעל סדר יומה של הקהילה, לרבות סכסוכים מורכבים שבתחומי המדיניות הציבורית וסכסוכים חברתיים על רקע של אפליה, גזענות, מוגבלות וזכויות הפרט.
בצד תרומתם לפתרון בעיות בקהילה, למרכזים יש כיום תפקיד חשוב בהגברת המעורבות וההשתתפות של הציבור ביישוב סכסוכים וניכרת גם השפעתם על על מקבלי ההחלטות ועל המדיניות הציבורית, ברמה המקומית והמדינתית.
בישראל, פועל המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, לפיתוח התורה, לגיבוש אמות המידה המקצועיות וכן למתן ליווי מקצועי בתהליכי ההקמה והתפעול של מרכזים לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה.
|