ולכל זה, אנחנו, הגופים העסקיים, החברות והמפעלים צריכים שותפים:

את המגשרים, מרכזי הגישור ועמותת מגשרי-ישראל; מערכת בתי-המשפט משרד המשפטים והמרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים; עורכי הדין, היועצים המשפטיים ולשכת עורכי הדין.

(המגשרים.) כל הסופרלטיבים והכתרים שנקשור להליך הגישור, מתמצים בסופו של דבר ותלויים בפועל, במגשרים.

מדובר הרבה על הגישור כמקצוע, על תקנות, על רשימת מגשרים וכוחות השוק, ומיהו מגשר טוב; איש העסקים, עוה"ד, הפסיכולוג, המומחה המקצועי.

צריך שיהיה בו, במגשר, מהכל. שיוכל לצאת מתחומי המקצוע המסורתי ולאמץ תובנות כישורים ומיומנויות נלוות, שבשילוב עם אישיותו וניסיונו יתגבשו לכלל השלם, הראוי שיהיה במגשר מקצועי.

מגילת זכויות למגושרים, קוד אתי, הכשרות והסמכות למגשרים, הם תנאים הכרחיים להצלחת הגישור העסקי.

מערכת בתי-המשפט ומשרד המשפטים. מכם הייתי מבקשת להתייחס לגישור כמוצר שיש להשקיע בשווקו כדי שיניב רווחים. קל לי להציע זאת, כי במידה רבה אני מתפרצת לדלת פתוחה. המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים אכן פועל לשיווקו של הגישור במידה ראויה להערכה: ביוזמה, בתכנים, בנעימות העשייה ושיתוף הפעולה. מערכת בתי המשפט עושה מצידה מאמצים להפנות תיקים מתאימים לגישור. יש לעודד ולהגביר מגמות אלה בדרכים נוספות.

הגישור הוא אמצעי ולא מטרה. העמקת שיווקו לכוונים נוספים יאפשר חסכון:

·  בעלויות למערכת המשפטית,

·  בעלויות הנובעות מהסטת משאבים יצרניים לניהול משפטים,

·  ובעלויות שנגרמות כתוצאה משבירת הסכמים.

ולא פחות חשוב –

הדרך הגישורית תתרום לחברה, להתנהלותה ולתרבותה.

תרומתם של עוה"ד והיועצים המשפטיים נובעת מהקשר המיוחד שיש להם עם הלקוח – המגושר בפוטנציה.

הם אלה הנפגשים ראשונים עם הלקוח, הסכסוך וההתלבטויות, היכולים לנווט את הלקוח בראיה המקצועית של הסכסוך ושל השלכותיו, ולבחור יחד אתו - את דרך הפעולה העונה על האינטרסים שלו – של הלקוח - בצורה מייטבית.

שותף חשוב נוסף יש לאמנה ולגישור בעסקים. שותף שבולט בהעדרו. הממשלה. הממשלה כגוף עסקי. אין בארץ ישות עסקית גדולה יותר בכל היבט שהוא – כלקוח או כספק מהממשלה. אני מקווה שהעדרות הממשלה מרשימת החותמים היא זמנית בלבד.

למגושרים ולמגושרים בפוטנציה. (...בעצם לכולנו) בחרתי לצטט ממחברות האוקטבו של קפקא: "לאדם רצון חופשי,... הוא חופשי בכך שיש בידו לבחור את אופן ההילוך והדרך של החיים האלה". ובאותה נשימה – להזכיר את הליך הגישור, הליך המאפשר להרחיב את יכולת הבחירה, ומתוך כך את מימוש החופש.

לסיום, אני רוצה לנצל מעמד זה להבעת תודה והערכה לכל אלה שהפכו את האמנה מרעיון למעשה, שהתגייסו וגייסו לעשייה המשותפת, שהשקיעו עבודה, מחשבה ויכולות גישוריות בניסוח האמנה – ניסוח שיביא לידי ביטוי מעשי את ההכרה ביתרונות הגישור, ובד בבד יאפשר למירב הגופים העסקיים לצרף חתימתם.

וכשאני בודקת – למי להפנות התודה והערכה, מי במבורכים ומי במברכים, אני מעט מתבלבלת. ולא בכדי.

המגשרים, מערכת בתי-המשפט ומשרד המשפטים, עורכי הדין והיועצים המשפטיים, הארגונים העסקיים והמגושרים.

לכל אחד התפקיד, האחריות והתרומה שהייתה ועוד תהייה.

ובכל זאת – ברכה מיוחדת לאלה שיזמו ודחפו – הגופים והאנשים –

במרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים, עמותת מגשרי ישראל, המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין, והנהלת בתי המשפט.

תודה !

נאומו של יו"ר המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, ד"ר פרץ סגל בטקס החתימה על אמנת הגישור בעסקים

  כבוד נשיא המדינה, כבוד נשיא בית המשפט העליון, כבוד שר המשפטים, חברתנו לצוות חיבור האמנה גב' צביה שמולאביץ - באת כוח התאחדות התעשיינים, מורי ורבותי

בתאור טקס החתימה על האמנה בימי נחמיה נאמר כי הוא כלל שלושה מרכיבים: 'ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים ועל החתום שרינו לויינו כהנינו.'  הראשון, ההסכמה - בלשון הכתוב כריתת האמנה; השני, הוא ניסוחה בכתב והשלישי החתימה עליה במעמד ראשי העם.

 לפני שהצדדים לאמנה יגשו לחתום במעמד ראשי המדינה על הנוסח שבפניכם, ראינו לנכון להשלים את המרכיב הראשון – את תפיסת הצוות שחיבר אותה, שהיתה לי הזכות לעמוד בראשו, ולהציג  את עיקריה.

למונח 'אמנה' כפל משמעות: האחד, ההבטחה שביסוד הסכמת הצדדים לה – כמשמעו של המונח המקביל באנגלית pledge , השני אמון ובטחון במסר שלה.

 האמנה כוללת בהתאמה לכך בחלק הראשון, את אמונת הצדדים בכוחו של תהליך ההידברות בגישור. שאם יאזינו ברצון חופשי באמצעות מגשר האחד לצרכי ורצונות האחר, גם בעלי מחלוקת או ריב יוכלו להגיע, במקרים רבים, למציאת הסכמה על הדרך ליישוב הסכסוך. כן מאמינים הצדדים לאמנה, כי הגישור הוא הליך יעיל וחסכוני שמבלי לפגוע בזכות הגישה לצדק, יכול להביא לפתרון מוסכם בלא צורך בהכרעה ביניהם.

בחלק השני של האמנה מצהירים הצדדים על הבטחתם לנקוט בצעדים שיביאו לכך שהגישור יהיה חלק מהתנהלותם העסקית הפנימית והחיצונית. כדי להביא לשימוש בגישור במקרים המתאימים, עליהם לפעול בביתם פנימה להנחלת תפיסת הגישור ולהסביר את האפשרויות שהוא נותן. כן עליהם לאפשר מראש, באמצעות תניות חוזיות, לפני מי שנמצאים עמם בסכסוך לבוא עמם בדברים בגישור, מבלי שהם ידרשו לפנות בתחילה להליך שכרוך בו הפעלת  כוח. ההכרה בערכי הגישור ובכוחו בפעילות העסקית והצרכנית, היא תנאי לאמון ביכולת הגישור לשמש תהליך הוגן ויעיל ליישוב סכסוכים.

 על רקע ההכרה שהגישור אינו אך מכשיר יעיל לפתרון סכסוכים אלא גם מסר חברתי ותרבותי, האמנה אינה כוללת, כפי שנעשה באמנות במדינות אחרות, שילוב מנגנונים נוספים ליישוב סכסוכים בהסכמה. אנו מאמינים שכלים אלה, כמו הערכה מקדמית של הסכסוך על ידי צד שלישי נייטראלי, צריכים לפעול מסביב לגישור, שכן הגישור הוא שנותן את מירב האפשרויות להגיע לפתרון מקיף וכולל לסכסוך ולתוצאותיו, מתוך שיתוף פעולה בין אישי.

לאמנה מתלווה מגילת זכויות למשתתפים בהליכי גישור מכוחה, כמצויין לקראת סיום האמנה. מגילת הזכויות קובעת את אמות המידה המקצועיות והאתיות להליכי הגישור, היא באה להבטיח את זכויות המשתתפים בגישור, שהוא יתקיים בצורה נייטראלית, בהגינות, בהעדר משוא פנים ומילוי החובות המקצועיות של המגשר,  בפרט באחריותו לשמירת החסיון והסודיות. כן מבטיחה המגילה כי שירותי הגישור יונגשו ביעילות ובשקיפות. 

כדי שדברים אלה יתממשו באופן שלם חותמים על האמנה זה בצד זה האירגונים העסקיים הגדולים במשק והגופים המובילים שיתנו שירותי הגישור. לאחר החתימה על האמנה יוכלו להצטרף אליה גופים נוספים שיקבלו אותה על עצמם, והחברים לאמנה יציינו זאת במסמכיהם באמצעות הלוגו שנמצא בראש האמנה.

 לפי שאסיים בדברי ברכה לקראת צאת האמנה לדרך, ברצוני להודות לחברים בצוות שחיברו אותה: עו"ד שי סגל, עו"ד מיכאל צור, גב' צביה שמולביץ, עו"ד עופר יוחננוף, עו"ד עינב ברכה, עו"ד יוסי הלוי, עו"ד רונן שוורץ וע"ד יעל פוקס לוי, שריכזה את עבודת הצוות במקצועיות וביסודיות רבים ביותר. 

במדרש ההלכה על הפסוק: 'ועשית הישר והטוב' נאמר' זה משא ומתן.' המדרש מפרש את הדברים: ' מלמד, שכל מי שנושא ונותן באמונה רוח הבריות נוחה הימנו ומעלין עליו כאילו קיים את התורה כולה.'  אנן מקווים כי אמנת הגישור תביא לכך שרוח הבריות בישראל תהיה נוחה גם כלפי מי שהוא צד למחלוקת, וישאפו לקיים את דברי הכתוב 'האמת והשלום אהבו.'