גישור בתחום העסקי
הגופים העסקיים הם צדדים לסכסוכים רבים הן במישור הצרכני והן במישור העסקי. בהכירם את היתרונות הגלומים מבחינתם בהליך הגישור כמו: שמירה על מערכות יחסים עסקיות, שמירה על מוניטין, עלויות נמוכות יותר מניהול הליכים משפטיים ויעילות מבחינת זמן הטיפול בסכסוך, אך טבעי שהגופים העסקיים יעדיפו לפנות לגישור בטרם יפנו לבתי המשפט. בתהליך הטמעת הגישור בעסקים השאיפה היא לחתור אל קהילה עסקית "אחרת" שמתייחסת לפרטים ולגופים עמם היא עושה עסקים כאל שותפים לדרך ולעשייה לטווח הארוך ולא רק כאל לקוחות או שותפים חד פעמיים של מוצרים ושירותים. חשוב להטמיע את הגישור בעסקים בשלושה מישורים מרכזיים: בין העסקים לבין עצמם, בין העסקים ללקוחותיהם (צרכנים) ובתוך העסקים עצמם (גישור פנים ארגוני בין העובדים למנהלים וכו'). בדרך זו ימצו העסקים את הפוטנציאל הגלום בגישור עבורם, עבור לקוחותיהם ועבור העובדים שלהם. כחלק מהמאמץ לקדם את השימוש בגישור בעסקים, המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים מוביל בשנתיים האחרונות מהלך להטמעת תפיסת הגישור בארגונים עסקיים שתחילתו בניסוח אמנת גישור בעסקים ורתימת גופים עסקיים מרכזיים לחתימה עליה. על אמנת הגישור בעסקים רעיון אמנת הגישור בעסקים נולד מהניסיון בארה"ב שם גוף בשם CPR יזם וחיבר אמנת גישור בין גופים עסקיים מובילים במשק האמריקאי וכיום חברים באמנה למעלה מ – 4000 גופים, כגון: מוטורולה, קוקה-קולה, ג'נרל אלקטריק, מקדונלד'ס ועוד. כמו כן, הועדה לענייני צרכנות של מועצת אירופה המליצה בשנים האחרונות על שילוב הגישור בסכסוכים בין בתי עסק לצרכנים ברחבי אירופה. לגישתה, הליך הגישור מתאים ביותר לפתרון סכסוכים צרכניים באמצעות תכניות גישור העומדות בקריטריונים מקצועיים ואתיים. הגופים המצטרפים לאמנה מביעים בעצם הצטרפותם את הכרתם בעדיפות שיש ליישוב מחלוקות או סכסוכים בהסכמה באמצעות תהליך הגישור. מתוך כך הם מתחייבים לפעול במטרה לקדם ולהרחיב את השימוש בגישור על ידם ועל ידי החברים בארגונם. הגופים העסקיים ישלבו את הגישור במסלול עבודתם העסקי, לרבות התנהלותם הפנימית והחיצונית, ומתוך כך תינתן אפשרות לבאים איתם בקשרים עסקיים, ובכלל זה כלל הצרכנים, לפנות לגישור כדי ליישב מחלוקות או סכסוכים מבלי להיזקק לפניה לבתי המשפט. בדרך זו, ישתנו דפוסי ההתנהלות העסקית בעת סכסוכים ובתי המשפט יתפנו לעסוק בסכסוכים הדורשים באמת את טיפולם. בהצטרפם לאמנת הגישור, בתי העסק מתחייבים להשתמש בעוצמתם הכלכלית באופן אחראי. מעבר למחויבותם להתייחס בכבוד ללקוחותיהם, לעובדיהם ולשותפיהם העסקיים, הם מצהירים על עדיפותם לפתרון סכסוכים באמצעות ניהול משא ומתן, ערוצי תקשורת פתוחים ושקופים שישפרו את מקצועיותם ורווחיותם ויסיעו לניהול עסקיהם באופן יעיל לטווח הארוך. בידי בעלי העסקים טמונה היכולת להשפיע ולהוביל שינויים חברתיים. אמנת הגישור בעסקים היא דוגמא טובה לשילוב בין האינטרסים של בתי העסק בניהול יעיל ורווחי של עסקיהם לבין שאיפתם לתרום לשינוי תפיסתי בפתרון סכסוכים ותרבות השיח בתחום העסקי בפרט ובחברה הישראלית בכלל. באמצעות הגישור משפרים בתי העסק את תקשורתם הישירה עם הקהילה ומפחיתים את השימוש שלהם בבתי המשפט, משקיעים בבניית עסקיהם לטווח הארוך ובנוסף תורמים להורדת המתח והאלימות בחברה הישראלית.
הגופים העסקיים הם צדדים לסכסוכים רבים הן במישור הצרכני והן במישור העסקי. בהכירם את היתרונות הגלומים מבחינתם בהליך הגישור כמו: שמירה על מערכות יחסים עסקיות, שמירה על מוניטין, עלויות נמוכות יותר מניהול הליכים משפטיים ויעילות מבחינת זמן הטיפול בסכסוך, אך טבעי שהגופים העסקיים יעדיפו לפנות לגישור בטרם יפנו לבתי המשפט.
בתהליך הטמעת הגישור בעסקים השאיפה היא לחתור אל קהילה עסקית "אחרת" שמתייחסת לפרטים ולגופים עמם היא עושה עסקים כאל שותפים לדרך ולעשייה לטווח הארוך ולא רק כאל לקוחות או שותפים חד פעמיים של מוצרים ושירותים. חשוב להטמיע את הגישור בעסקים בשלושה מישורים מרכזיים: בין העסקים לבין עצמם, בין העסקים ללקוחותיהם (צרכנים) ובתוך העסקים עצמם (גישור פנים ארגוני בין העובדים למנהלים וכו'). בדרך זו ימצו העסקים את הפוטנציאל הגלום בגישור עבורם, עבור לקוחותיהם ועבור העובדים שלהם.
כחלק מהמאמץ לקדם את השימוש בגישור בעסקים, המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים מוביל בשנתיים האחרונות מהלך להטמעת תפיסת הגישור בארגונים עסקיים שתחילתו בניסוח אמנת גישור בעסקים ורתימת גופים עסקיים מרכזיים לחתימה עליה.
על אמנת הגישור בעסקים
רעיון אמנת הגישור בעסקים נולד מהניסיון בארה"ב שם גוף בשם CPR יזם וחיבר אמנת גישור בין גופים עסקיים מובילים במשק האמריקאי וכיום חברים באמנה למעלה מ – 4000 גופים, כגון: מוטורולה, קוקה-קולה, ג'נרל אלקטריק, מקדונלד'ס ועוד. כמו כן, הועדה לענייני צרכנות של מועצת אירופה המליצה בשנים האחרונות על שילוב הגישור בסכסוכים בין בתי עסק לצרכנים ברחבי אירופה. לגישתה, הליך הגישור מתאים ביותר לפתרון סכסוכים צרכניים באמצעות תכניות גישור העומדות בקריטריונים מקצועיים ואתיים.
הגופים המצטרפים לאמנה מביעים בעצם הצטרפותם את הכרתם בעדיפות שיש ליישוב מחלוקות או סכסוכים בהסכמה באמצעות תהליך הגישור. מתוך כך הם מתחייבים לפעול במטרה לקדם ולהרחיב את השימוש בגישור על ידם ועל ידי החברים בארגונם. הגופים העסקיים ישלבו את הגישור במסלול עבודתם העסקי, לרבות התנהלותם הפנימית והחיצונית, ומתוך כך תינתן אפשרות לבאים איתם בקשרים עסקיים, ובכלל זה כלל הצרכנים, לפנות לגישור כדי ליישב מחלוקות או סכסוכים מבלי להיזקק לפניה לבתי המשפט. בדרך זו, ישתנו דפוסי ההתנהלות העסקית בעת סכסוכים ובתי המשפט יתפנו לעסוק בסכסוכים הדורשים באמת את טיפולם.
בהצטרפם לאמנת הגישור, בתי העסק מתחייבים להשתמש בעוצמתם הכלכלית באופן אחראי. מעבר למחויבותם להתייחס בכבוד ללקוחותיהם, לעובדיהם ולשותפיהם העסקיים, הם מצהירים על עדיפותם לפתרון סכסוכים באמצעות ניהול משא ומתן, ערוצי תקשורת פתוחים ושקופים שישפרו את מקצועיותם ורווחיותם ויסיעו לניהול עסקיהם באופן יעיל לטווח הארוך.
בידי בעלי העסקים טמונה היכולת להשפיע ולהוביל שינויים חברתיים. אמנת הגישור בעסקים היא דוגמא טובה לשילוב בין האינטרסים של בתי העסק בניהול יעיל ורווחי של עסקיהם לבין שאיפתם לתרום לשינוי תפיסתי בפתרון סכסוכים ותרבות השיח בתחום העסקי בפרט ובחברה הישראלית בכלל. באמצעות הגישור משפרים בתי העסק את תקשורתם הישירה עם הקהילה ומפחיתים את השימוש שלהם בבתי המשפט, משקיעים בבניית עסקיהם לטווח הארוך ובנוסף תורמים להורדת המתח והאלימות בחברה הישראלית.
