יעדי המרכז
המרכז מבקש לעודד ולסייע לבתי המשפט להפנות תיקים מתאימים לגישור למגשרים בעלי כישורים וניסיון. על כן, המרכז מתמקד ביעדים הבאים:
-
פיתוח ידע בנושא גישור ומנגנונים נוספים ליישוב סכסוכים בהסכמה (מיס"ב) בבתי המשפט.
-
ייזום תכניות ניסיוניות (פיילוט) לשם הטמעת השימוש בגישור ומיס"ב בבתי המשפט.
-
הגברת המודעות לגישור ולמיס"ב בקרב שופטים, מזכירים משפטיים, עורכי דין ובעלי דין
פעילויות המרכז
1. דו"ח הועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט
בשנת 2003 יזם המרכז הארצי לגישור את הקמתה של הועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, בראשות השופטת מיכל רובינשטיין.
במסגרת דיוניה, שמעה הועדה עדויות מהגורמים המקצועיים במערכת בתי המשפט, וכן מנציגי לשכת עורכי הדין, מגשרים, עורכי דין, אנשי אקדמיה ואנשי מקצועי במשרד המשפטים.
הועדה סקרה את התפתחות הגישור בבתי המשפט בארץ ואת הסיבות לאי התפתחותו המספקת של הגישור בשנים האחרונות, וכן בחנה מודלים של תוכניות גישור המתנהלות בעולם, מהם ביקשה ללמוד לצורך הפעלת תוכנית מתאימה בבתי המשפט בארץ.
ביולי 2006 פורסם דו"ח הועדה. הועדה המליצה כי יש לפעול לקידום שילובו של הגישור בבתי המשפט. לגישור פוטנציאל להגביר את שביעות הרצון של בעלי הדין הן מהתהליך של יישוב הסכסוך והן מהפתרון המהותי לסכסוך, ושילובו בבתי המשפט עשוי לחזק את האמון הציבורי במערכת בתי המשפט. הגברת השימוש בגישור עשויה לעודד ולקדם חברה סובלנית יותר, המכירה באפשרות ליישב את סכסוכיה מתוך הידברות והבנת צרכיו של הזולת.
מהעדויות ששמעה הועדה התגלו שתי בעיות מרכזיות הקשורות להטמעת הגישור בבתי המשפט בארץ כמנגנון נפוץ ומקובל ליישוב סכסוכים לצד ההתדיינות המשפטית. האחת, העדר היענות מספקת של בעלי הדין לפנות לגישור, והשנייה, אי שביעות רצון בעלי הדין ועורכי הדין מרמת המקצועיות של המגשרים.
כדי להתמודד עם בעיות אלה ולהגדיל את שיעור הפניה לגישור, המליצה הועדה על הפעלת תוכנית ניסיונית בה יתייצבו בעלי הדין בישיבת מידע, ההיכרות ותיאום (להלן – ישיבת מהו"ת) המנוהלת בידי מגשר, ובה יבחנו בעלי הדין, יחד עם מגשר, את התאמת הגישור ליישוב הסכסוך.
הועדה המליצה כי התוכנית תנוהל ותופעל על ידי המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים.
עיקרי התוכנית המוצעת על ידי הועדה
(א) ישיבת המהו"ת תיערך סמוך לאחר הגשת כתבי הטענות בתובענה.
(ב) הישיבה תנוהל על ידי מגשר מתוך מאגר מגשרים שיוקם לצורך התוכנית, ללא תשלום.
(ג) בישיבת המהו"ת יסביר המגשר לצדדים את עקרונותיו של הליך הגישור ומטרתו. הצדדים יציגו בתמצית את מהות הסכסוך ויבחנו, ביחד עם המגשר, את התאמת הגישור לסכסוך ואת האופן בו יוכל הגישור לסייע ליישוב הסכסוך. בישיבת המהו"ת תהיה לצדדים הזדמנות להכיר את המגשר. התרשמות בלתי אמצעית מאישיותו של המגשר ומן האופן בו הוא מנהל את הישיבה עשויה להיות חשובה בכל הקשור להחלטת בעלי הדין לפנות לגישור.
(ד) תוכנה של ישיבת המהו"ת יישאר חסוי בפני בית המשפט.
(ה) בתום הישיבה יחליטו בעלי הדין אם ברצונם לפנות לגישור אם לאו. החליטו כי אינם רוצים להמשיך לגישור, יוחזר התיק לבית המשפט להמשך הדיון.
(ו) הסכימו בעלי הדין להעביר את הסכסוך ביניהם לגישור, אם יתנהל הגישור בפני מגשר מתוך מאגר המגשרים של התוכנית, לא יעלה שכר טרחת המגשר על סך של 300 ₪ לשעה מכל צד בתוספת מע"מ.
(ז) התוכנית תחול על תובענות אזרחיות שסכומם או שווי נושאן עולה על 50,000 ₪, למעט תובענות בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בהן רשות להתגונן ותובענות שעילתן בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.
(ח) בשלב הראשון של הפיילוט הוא יופעל בבית משפט השלום בתל-אביב; בית משפט שלום במחוז המרכז (ראשון לציון) ובית משפט השלום בירושלים. לאחר מכן תיבחן האפשרות להפעיל את התוכנית גם בבית הדין לעבודה ובבית המשפט המחוזי.
(ט) התוכנית תלווה בהערכה בכל שלביה.
(י) לצורך הפעלת התוכנית יפורסמו תקנות סדר דין – תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון), התשס"ו 2006, שנוסחן מובא בנספח לדין וחשבון.
2. תכנית להתנסות מודרכת (פרקטיקום) בגישור
בימים אלה מסתיים המחזור השלושה עשר של התכנית להתנסות מודרכת בגישור.