יעדו של התחום הינו לפתח חשיבה לצד עשייה אסטרטגית במרכז הארצי. ליעד השלכות על אופן עבודת המרכז הפנימית ואופן עבודתו מול גורמים חיצוניים.
v עבודת המרכז הפנימית נעשתה בשני כיוונים בשנת 2003:
1. פיתוח ראיה אסטרטגית רחבה על בסיס מטרותיו ההיסטוריות של המרכז תוך בחינת הכיוונים העתידים ההולמים למרכז. על מנת לפתח יעדים אסטרטגיים, התקיים תהליך פנים ארגוני במהלך השנה להגדרת חזון וייעוד המרכז. התהליך התקיים בשיתוף כל חברי הצוות מתוך ההנחה שתהליך מסוג זה יחזק את "בעלות" הצוות על התכנון ובדרך זו יגברו הסיכויים ליישום החזון בפעילויות המרכז. התהליך רוכז על ידי צפנת פלג בקר וכלל עבודה במליאת צוות המרכז, בצוותים קטנים ובמסגרת סדנאות. התהליך עודד את ראיית המכנה המשותף בין התחומים השונים, שיתופי פעולה פנים ארגוניים וחיזק את יעילות עבודת הצוות.
מדוע חזון?
o החזון מהוה בסיס לאסטרטגיית המרכז ולהגדרת מטרותיו.
o החזון יוצר זהות מוסכמת למרכז.
o החזון מסייע לבחינת התנהלות המרכז ויישום מטרותיו היום יומיות.
o תהליך בניית החזון אפשר לחברי הצוות לדון בסוגיות מרכזיות הנוגעות לקידום הגישור בישראל.
o החזון מפתח יכולת הסתגלות לסביבה הדינמית והמשתנית.
יכולת ההסתגלות לסביבה דינמית חיוני במיוחד להחדרת הגישור לתודעה הציבורית בישראל כיום, בשנים בהן הוא נמצא בראשית דרכו. סוגיות מהותיות שעלו לדיון במהלך התהליך כללו: תפקידו של המרכז; האם הוא גורם מוביל ומה משמעות הובלתו; אופי הקשר של המרכז עם הגופים השונים הפועלים בתחום; מטרות המרכז כיום לעומת מטרות המרכז עם הקמתו; מחויבות המרכז ליצירת היצע מול יצירת ביקוש לגישור; יצירת שינוי בתפיסה מול קידום התנהגות בקרב קהלי היעד ועוד. הדיונים תרמו לחידוד החשיבה ולהתמקדות בכיוונים המתאימים ביותר תוך ניתוח מטרות הקמת המרכז והתנאים בהם המרכז מתנהל כיום, לרבות החוזקים, ההזדמנויות, החולשות והאיומים (ניתוחSWOT).
2. תחילת יצירת מנגנון שיטתי פנים ארגוני להטמעת החזון והאסטרטגיה בעבודת המרכז בתחומים השונים בהם הוא פועל. המטרה היא להביא לבחינה שיטתית יום יומית של פעילות המרכז על מנת לוודא יישום ממוקד, יעיל ואפקטיבי של החזון והאסטרטגיה. בחינה מסוג זה מתאפשרת בעבודת הצוות בוועדות השונות במרכז וראוי לפתחה למסגרות פנים ארגוניות מובנות המעודדות תהליכי רפלקציה ולמידה.
שני הכיוונים משלימים זה את זה ושילובם קריטי ליישום מקסימלי של החזון והאסטרטגיה. על כן, יש להדגיש את חשיבות פיתוח מנגנוני ההטמעה המוזכרים בסעיף 2 לעיל. מנגנונים אלה יבטיחו כי החשיבה והתוכניות שפותחו בסעיף 1 לעיל לא יהפכו לתוכניות מגרה אלא ייושמו בפועל על ידי צוות המרכז. אופן השילוב הראוי שבין פיתוח אסטרטגי ליישומו הוא באמצעות תמיכה חיצונית בקבלת החלטות אסטרטגיות (שלב 1) בשילוב מנגנוני בחינה שוטפת של פעילויות המרכז לאור החלטות אלה בריכוז גורם פנימי (שלב 2).
|
חזון
צוות המרכז הארצי מאמין כי השימוש בגישור וביישוב סכסוכים בהסכמה יתרום לקידום ערכי סובלנות, פתיחות ודמוקרטיה בחברה הישראלית.
על כן,
צוות המרכז שואף להביא לכך שפרטים, ארגונים ומוסדות ציבור בישראל יכירו את הגישור ומנגנונים ליישוב סכסוכים בהסכמה (מיס"ב), יבחנו אותם כמקור ראשון ליישוב סכסוכים ויבחרו להשתמש בהם במקרים ההולמים. |
להלן תקציר הניתוח האסטרטגי:
עבודת הצוות בנושא הייעוד טרם הושלמה פורמלית, אך התימה המרכזית שמה דגש על קידום השימוש בגישור. בשלב הנוכחי של החדרת הגישור והמיס"ב, יש חשיבות מכרעת להגברת השימוש בגישור בקרב גורמים שונים ובקרב הקהל הרחב.
במהלך השנים הראשונות של תהליך החדרת הגישור בארץ, כולל חמש שנות הפעילות הראשונות של המרכז הארצי, הושם דגש על התמקצעות הגישור. פעילויות המרכז עסקו בפיתוח ידע: איסוף ופרסום מידע על הנעשה בעולם ובחינת אפשרות התאמתו לישראל; גיבוש אמות מידה מקצועיות וכללי אתיקה לעוסקים בתחום; קידום חקיקה; בניית מודלים להכשרה בגישור כולל התוכנית להתנסות מודרכת- פרקטיקום ופיתוח כישורי מגשרים. פעילויות אלה תרמו להגברת ההיצע: במגשרים ובתוכניות הגישור ולשיפור המקצועיות בתחום.
במטרה להבטיח המשך תהליך החדרה מוצלח של הגישור, חשוב ליצור איזון בין ההיצע המקצועי לבין הביקוש לגישור. המשכת פיתוח ההיצע- מקצועיות המגשרים ומסלולי ההכשרה תבטיח בנייה ומיצוב תחום מקצועי הדורש מומחיות ופיתוח מקצועי. יחד עם זאת, על מנת להבטיח המשך חדירה מוצלח של הגישור, יש לפעול ליצירת סנכרון בין שני המרכיבים: ההיצע והביקוש. בשלב הנוכחי של החדרה, לאחר מספר שנים בהם הושם דגש על היצע, חשוב להגביר את הביקוש לגישור בקרב הציבור הרחב. דגש מיוחד ראוי לשים בבניית הביקוש לגישור טרם פנייה לבתי משפט. בשלב זה, בו טמון פוטנציאל הגידול המשמעותי בביקוש לגישור.
בשנה האחרונה, עסקנו בהעמקת המודעות לגישור ולמיס"ב כאמצעי להעלאת הביקוש. הגדלנו את כמות חומרי השיווק, פיתחנו חומרי שיווק המיועדים לקהלי יעד מוגדרים, פיתחנו מצגות, יזמנו מפגשים ושיתופי פעולה והצגנו את תחום הגישור ופעילות המרכז באירועים שונים.
מודעות הציבור לגישור, תגביר את השימוש בתהליך, תתרום להטמעה של ערכי הדברות ואף תחזק את מקצועיותם של המגשרים שהתנסותם בתהליך תגבר ותאפשר להם צבירת ניסיון והעמקת למידתם את התהליך. יש להדגיש שמרכיבי ההיצע והביקוש תלויים זה בזה: רמת ביקוש הציבור לגישור תלויה בטיב המגשרים ואיכות תהליכי הגישור בעוד שהיצע המגשרים ומקצועיותו תלוי ברמות הביקוש לגישור. כיום המצב עדין בלתי מאוזן. קיים בסיס איכותי של גורמים מקצועיים ותוכניות גישור מתקדמות (שעדיין נמצאים בתהליכי שיפור והתמקצעות) בעוד שרמת המודעות לאפשרות השימוש בגישור בקרב הציבור מינימלית ואינה מביאה לשימוש שוטף בגישור (בטרם פניה לבתי משפט ולאחר תביעה). כן, נראה כי גם במקרים בהם יש מודעות, אין זרימה של נפח סכסוכים משמעותי לערוץ הגישורי מסיבות שונות ומורכבות שאנו מנסים לתת עליהן מענה במרכז הארצי.
|
v אמצעים מרכזיים ליצירת מודעות ולהגברת הביקוש הם "צמתי הכרעה" ויצירת שיתופי פעולה עם מובילי דעת קהל/ סוכני שינוי. בהתאם לחשיבה זו, הפעילות האסטרטגית מול גורמי חוץ החלה השנה בשני מישורים: איתור צמתי הכרעה בהם אנשים מתלבטים כיצד לנהל את הסכסוך בו הם מעורבים ורקימת שיתופי פעולה עם מוסדות
v אמצעים מרכזיים ליצירת מודעות ולהגברת הביקוש הם "צמתי הכרעה" ויצירת שיתופי פעולה עם מובילי דעת קהל/ סוכני שינוי. בהתאם לחשיבה זו, הפעילות האסטרטגית מול גורמי חוץ החלה השנה בשני מישורים: איתור צמתי הכרעה בהם אנשים מתלבטים כיצד לנהל את הסכסוך בו הם מעורבים ורקימת שיתופי פעולה עם מוסדות ציבור, ארגונים פרטיים, מלכר"ים, מובילי דעת קהל ועוד. שיתוף הפעולה עם גורמי חוץ ממנף את קידום הגישור תוך איגום משאבים. במסגרת שיתופי הפעולה, הופצו חומרי שיווק, ננקטו פעולות הסברה ושיווק, התקיימו מפגשים, הוצגו מצגות ואותרו סוכני שינוי. אנו נמצאים בעיצומם של תהליכים אלה וחשוב שאלה ימשיכו באופן סדיר במטרה להמשיך ולאתר את ההזדמנויות הקיימות בשוק ולקדם בעזרתן את הטמעת הגישור. השימוש בהזדמנויות אלה יגביר את המודעות לגישור תוך שילוב כוחות מקסימלי של כל הגורמים השונים הפועלים בשטח. במסגרת מאמצים אלה, החלו מהלכים לשיתופי פעולה ולהגברת המודעות לגישור ולמיס"ב במסגרת הפרקטיקום- חניכים, מדריכים והצדדים המעורבים בסכסוך; מרכזי גישור; מגשרים; עמותת מגשרי ישראל; עמותת הלב; המרכז לגישור בעסקים- מרכזי טיפוח יזמות (מט"י); שירות ייעוץ לצרכן (שי"ל); נעמ"ת; ויצ"ו, אקדמיה; גופים עסקיים שחתמו על האמנה בעסקים, ארגונים פרטיים ועמותות שונות.