הניסיון המצטבר מהשנים האחרונות מלמד כי כמעט בכל המקרים לא מתייצבים נושים לאסיפת הנושים הראשונה שנקבעת במחוזות האגף, על פי סעיף 26 לפקודת פשיטת הרגל נוסח חדש התש"ם – 1980 ,בעניינם של פושטי רגל.
זימון לכל אסיפה כזאת על ידי המחוז הרלבנטי מצריך הערכות מיוחדת שנדרשת לקיום הישיבה, הקצאה של זמן ומקום לקיומה. בנוסף ניתן לכך פומבי בפרסומים הנעשים על ידנו בעיתונות היומית וברשומות, הליך הכרוך בהוצאות .
על פי האמור בסעיף ,מטרת האסיפה הינה לשקול את האפשרות לקבל פשרה או הסדר, האם ראוי להכריז על חייב פושט רגל או הפטר ומה דרך הטיפול בנכסי החייב בכלל.
בכל האמור להצעת הסדר ופשרה, הניסיון מלמד כי בשלב כה מוקדם של אסיפת הנושים הראשונה , החייבים בדרך כלל לא מעלים הצעות כאלה.
השאלה האם ראוי להכריז על חייב כפושט רגל או להמליץ על הפטר ,מוכרעת בסופו של יום על פי חוות דעת של הכונס הרשמי המוגשת לבית המשפט עובר לדיון שמתקיים בעניין בביהמ"ש ולאחר שניתן צו הכינוס,כאשר בכל מקרה שמורה לנושים הזכות להתייצב בדיון ולהביע את עמדתם.
אשר להכרעה בדרך הטיפול בנכסי החייב, אי הגעתם של הנושים לאסיפה שנקבעת אינה מאפשרת דיון מחוץ לכותלי בית המשפט גם בשאלה זו ועל כן זו מוצאת את פתרונה במידת הצורך בהליכים הננקטים בבית המשפט בהתאם להוראות הדין.
סעיף 26 לפקודה מאפשר לכונס הרשמי להחליט שלא לקיים אסיפת נושים ראשונה אם הוא סבור כי בנסיבות העניין אין בכך משום תועלת להליכי פשיטת הרגל.
על פי תקנה 60 לתקנות פשיטת הרגל ההחלטה שלא לקיים אסיפת נושים תינתן בכתב לפי טופס 19 המופיע בתוספת וזו תוגש לבית המשפט.
מאחר וכאמור ניסיון החיים מלמד כי ברובם ככללם של המקרים לא מגיעים נושים לאסיפה, מתבקש מטעמים של יעילות וחסכון במשאבים, כי הכלל צריך להפוך ליוצא מן הכלל ולהיפך. דהיינו שהכלל יהיה שלא לקיים אסיפת נושים ראשונה והמקרים בהם תקוים אסיפה כזאת יהיו היוצאים מן הכלל. ראוי לציין כי ככל שיש למי מהנושים עמדה בעניין זה או אחר הרלבנטי לחייב, עדיין נתונה לו ההזדמנות להביא אותה להכרעה בביהמ"ש המוסמך , במעמד הדיון שנקבע להכרזת החייב כפושט רגל.
קביעה גורפת כאמור מצריכה תיקון חקיקה ואולם עד אז וגם במצב הקיים, על מנת לייעל את טיפולנו בתיקי הכונס הרשמי, מתבקש כי אין לקיים אסיפת נושים ראשונה מקום בו אכן מסתבר כי בנסיבות העניין לא תהיה בכך תועלת להליכי פשיטת הרגל.
הודעה כמתחייב מהוראות תקנה 60 יכולה להינתן לביהמ"ש כבר בתגובה שניתנת לבקשת צו הכינוס, כאשר עולה מעיון בתיק אגב הצורך במתן תגובה לבקשת צו הכינוס ,כי אכן לא תהיה תועלת בקיום האסיפה וכי זימון וקיום של אסיפה של נושים כאמור יגרמו להוצאות מיותרות.
מקום בו מדובר בבקשת נושה וצו הכינוס ניתן ללא מעורבות הכונס הרשמי , תינתן הודעה לביהמ"ש על אי קיום אסיפת הנושים לפי טופס 19 בהזדמנות הראשונה.
מאחר שבאופן הזה הכלל הפך ליוצא מן הכלל, ראוי שככל שיתבקש על ידי מי מהנושים או החייב (למשל לצורך הצעת פשרה או הסדר) קיום של אסיפת נושים בכל אופן, שזו תקבע בהקדם האפשרי והנושים יזומנו על ידי הכונס הרשמי לאסיפה.
תחולת ההנחיה הנה לבקשות לצווי כינוס שיוגשו לאחר י"ב באלול תשס"ט 1.9.09
שלמה שחר
הכונס הרשמי