אודות
האפוטרופוס הכללי מופקד עפ"י חוק האפוטרופוס הכללי על ניהולם של נכסים עזובים. נכס עזוב הוא נכס בתחום מדינת ישראל שלא נמצא מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו או שבעליו אינו ידוע (סעיף 1 לחוק). מתפקידו של האפוטרופוס הכללי לגלות נכסים עזובים (סעיף 5 לחוק) לנהל אותם לפי צו של בית המשפט(סעיף 6 לחוק ) או בלא צו (סעיף 7 לחוק) ולשחרר אותם לידי הזכאים להם או לידי יורשיהם.
כלל הנכסים העזובים שבידי האפוטרופוס הכללי מן המקורות השונים הם נכסי מקרקעין, מטלטלין בעלי ערך וכספים. מטלטלין בדרך כלל נמכרים, כך שהרכוש המנוהל בפועל הוא רכוש מקרקעין וכספים. בניהול האפוטרופוס הכללי מצויים כיום :
א. דירות ובתים
ב. חלקות קרקע (מגרשים, קרקע חקלאית וכו')
ג. כספים
הדירות מנוהלת על ידי קבלן חיצוני בפיקוח שלנו. חלקות הקרקע מנוהלות, במישרין, על ידי מפקחים במשרדנו. והכספים מושקעים בשוק ההון על פי החלטות של ועדת השקעות אשר הוקמה ופועלת לפי סעיף 10 לחוק בהרכב האפוטרופוס הכללי, נציג משרד האוצר ונציג בנק ישראל.
במסגרת הניהול מבצע האפוטרופוס הכללי כל פעולה הדרושה לשמירת הנכסים ולאחזקתם השוטפת. אנו דואגים לרישום הזכויות, לתשלום המסים מבצעים מעקב אחר שינויים תכנוניים, נוקטים צעדים משפטיים ובמידת הצורך ובכפוף לאישור בית המשפט, מבצעים בנכסים עסקאות של מכירה, נמכרים נכסים שאינם נושאים פירות.
סוגי נכסים המנוהלים ע" האפוטרופוס הכללי
- נכסים עזובים "רגילים" – נכסים שהגיעו לידי האפוטרופוס הכללי במסגרת פעולותיו השוטפות לגילוי רכוש עזוב. פעולות אלה הן יזומות, כגון – פנייה לקבלת מידע מרשויות המס או מבנקים או סבילות, כגון- קבלת מידע על רכוש עזוב מהציבור או מהמשטרה.
- נכסי הממונה המנדטורי על רכוש האויב – עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החרימה ממשלת המנדט נכסים בארץ ישראל (מקרקעין וכספים) של תושבים או אזרחים של מדינות שהיו תחת השלטון הנאצי. לאחר מלחמת העולם הוחל בתהליך של שחרור הרכוש לבעליו. עם הקמת המדינה הועבר הרכוש שלא שוחרר למשרד האוצר של ממשלת ישראל והחל משנת 1968 הועבר הרכוש לניהולו של האפוטרופוס הכללי.
- נכסים שהיו בניהולו של הממונה הירדני על רכוש האויב – לאחר מלחמת השחרור הוקנו נכסים של יהודים באזורי הגדה המערבית שמחוץ לתחומי השיפוט של מדינת ישראל ל"ממונה" ירדני על רכוש האויב. בשנת 1967 הוקנו נכסים אלה לרשויות המימשל הצבאי ובשנת 1970 הוקנו אותם נכסים שהיו בגבולות השיפוט של ירושלים המורחבת לאפוטרופוס הכללי.
- נכסים עזובים שהתקבלו מגופים הקשורים בסוכנות היהודית – בשנת 1980 נערך הסדר בין חברת הכשרת הישוב לבין האפוטרופוס הכללי לפיו הועברו לניהולו של האפוטרופוס הכללי נכסים של נעדרים שהיו בידי חברת הכשרת הישוב. בשנת 1983 החל הליך פירוק של חברת קהילת ציון אמריקאית שנוהלה קודם לכן על ידי קרן היסוד. אנשים אשר רכשו קרקע באמצעות חברה זו ולא קיבלו את חלקותיהם עד אותה שנה, הפכו לנושים של החברה. הואיל וחלק ניכר של אותם רוכשים היה במעמד של "נעדרים", הועברו זכויות התביעה שלהם כלפי החברה אל האפוטרופוס הכללי.
- נכסים עזובים שהתקבלו מדווחי הבנקים – הבנקים מדווחים למשרדנו אחת לשנה על חשבונות בנקים בלא תנועה (רדומים). התקבלו דיווחים מן הבנקים לאחר בדיקת הנתונים והליך גילוי ניתנים צווי ניהול והכספים מועברים למשרדינו, כספים לגביהם לא נתקבלו צווי ניהול נותרים בידי הבנקים.
איתור בעלים
במסגרת הטיפול בנכסים עזובים אנו מבצעים פעולות לאיתור בעלי הרכוש. פעולות אלה כוללות פנייה למאגרי מידע, כגון – מרשם האוכלוסין, פנייה לגורמי הרשות המקומית בה נמצא הנכס, פניה לבנק לגבי כספים ועוד. מעבר לפעולות אלה ולאור ההיקף הגדול של הרכוש המנוהל על ידינו, אין באפשרותנו לבצע חקירות אינדיווידואליות לגבי גורלו של כל בעל רכוש. אכן, גורלו של בעל הרכוש אינו ידוע לנו ופרטים על כך מתבררים לנו רק כאשר פונה בעל הרכוש או יורשיו בדרישה לקבל את הרכוש לידיו. משום כך קיימת חשיבות רבה למודעות הציבור לגבי עצם קיומו של רכוש עזוב בידי האפוטרופוס הכללי ואפשרות הפנייה אלינו לבירור פרטים אודותיו. כדי להגביר את מודעות הציבור ולהניע אותו לפנות אלינו, פורסמה ברבים, רשימה של כ- 17,000 שמות של בעלי רכוש המנוהל על ידינו.
שחרור
לפי החוק, תקופת הניהול נמשכת עד שיגיע בעל הנכס ויוכיח, להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי, זכותו בנכס (סעיף 15 א). התייצב בעל הנכס או יורשיו החוקיים והוכיח את זכותו, משוחרר הנכס מניהולנו לידיו. ההחלטה לשחרר נכס נעשית לאחר שנוכחנו לדעת על יסוד בדיקה והצלבת נתונים הידועים לנו שהפונה הוא הבעלים של הרכוש (ולא, לדוגמה, אדם אחר הנושא שם זהה או דומה) ואם מדובר ביורשים, שהפונה הוא היורש החוקי של הבעלים האמיתי. בשחרור נכסים אנו מקפידים לקבל הוכחות מספיקות באשר לזכות הבעלים או היורשים כדי למנוע ניסיונות להשתלט, שלא כדין, על נכסים עזובים, תופעה שלצערנו קיימת וחוזרת על עצמה.
לפי החוק ניתן, לאחר חלוף 15 שנות ניהול ובכפוף לאישור בית המשפט, להעביר לקניין המדינה נכס עזוב שאין הצדקה בהמשך ניהולו (סעיף 15 ג). מדובר בהעברת הבעלות בנכס למדינה ומשעה שתהליך זה מתבצע, חדל האפוטרופוס הכללי לנהל אותו. עם זאת, לפי החוק, המדינה אחראית כלפי בעל הנכס, בלא הגבלה של זמן, להחזיר את הנכס לבעליו או לשלם לו את שוויו (סעיף 15 ד). בשנים האחרונות נעשה שימוש בסמכות זו והועברו לקניין המדינה 49 פריטי מקרקעין וכן כספים מ- 70 תיקים בסכום של כ- 17.5 מליון ש"ח. יש לזכור כי העברת נכסים לקניין המדינה הינה פעולה הכרוכה בבדיקה מיוחדת של כל תיק לגבי קיומם של התנאים המצדיקים שימוש בסמכות זו והיא טעונה אישור של בית המשפט.
בתוך כלל הרכוש המנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי, קיים רכוש של בעלים שכנראה ניספו בשואה. בנקודה זו יש להדגיש ולהבין כי האפוטרופוס הכללי מקבל לניהולו "נכס" (מקרקעין, כספים וכו') ובדרך כלל אין לו כל ידע, לא כל שכן מידע מוסמך, על גורל בעליו או מידע לגבי יורשיו של בעל הרכוש, מידע המגיע, אף הוא, רק עם הגשת הבקשה לשחרור הנכס. מטבע הדברים המידע האצור בתיקי האפוטרופוס הכללי מוגבל ובכל מקרה המידע מתייחס, כמוסבר, אל הנכס ולא לגורל בעליו. עם זאת ניתן, תוך בדיקה פרטנית של כל תיק, לנסות ולדלות ממנו מידע היכול להצביע על אפשרות סבירה – אך לא ודאית שבעל הנכס ניספה בשואה:
· הנכס נרכש לפני מלחמת העולם השנייה ולכל המאוחר עד תום המלחמה.
· הנכס נרכש על ידי תושב אחת המדינות שהיו תחת הכיבוש או השלטון הנאצי.
· עד היום לא היו פניות לשחרור הנכס.
נתונים אלה, ככל שהם עולים מן התיק, מצביעים על אפשרות ברמה מסוימת של סבירות, שבעל הנכס ניספה בשואה. עם זאת, נתונים אלה אינם מבססים הנחה מספקת שלבעל הנכס אין יורשים וכבר היו דברים מעולם שפנו אלינו, לאחר עשרות בשנים, יורשים של בעלי רכוש המקיים את שלושת התנאים האמורים.
הבדיקה מתבססת על נתונים המועברים למשרדינו ע"י הטוענים לזכותם ברכוש המנוהל במשרדינו פרטי בעל הרכוש מועברים למשרדינו על גבי "טופס בקשה לבירור פרטים על רכוש נעדרים". הנתונים בטופס מוצלבים ונבדקים עם הנתונים בתיקינו ובהתאם נמסרות הנחיות לשחרור הרכוש מניהולינו.
שחרור
ההחלטה לשחרר נכס נעשית לאחר שנוכחנו לדעת על יסוד בדיקה והצלבת נתונים הידועים לנו שהפונה הוא הבעלים של הרכוש ואם מדובר ביורשים, שהפונה הוא היורש החוקי של הבעלים האמיתי. טופסי בקשה לשחרור רכוש מועברים רק לאחר שנבדק ונמצא כי קיימת התאמה בין הפרטים בטופס הבדיקה לנתונים בתיקינו.
בהתאם לסעיף 36 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג 1973 מוסמך בית המשפט לחלט רכוש הקשור עם עסקות סמים אשר הושג בעבירה. האפוטרופוס הכללי בהתאם לצו בית המשפט מוסמך לתפוס חזקה ברכוש ולממשו. הרכוש המחולט (רכבים, נדל"ן, כספים), נמכר במכרז אך באמצעות האפוטרופוס הכללי בכל מה שקשור לנדל"ן (בהתאם לתקנון המכרזים למכירת מקרקעין), ואם באמצעות גורם שלישי אשר עמו יש לאפוטרופוס הכללי הסכם. כספי המכירה מופקדים בקרן מיוחדת שהוקמה לשם כך ומנוהלת במשרדנו. הכספים מחולקים לגורמים שונים בהתאם להחלטות מועצת החילוט אשר מתכנסת מספר פעמים בשנה ומחליטה על התקציב.
