המאבק בשוחד במסגרת אמנת ה-OECD

 

במסגרת ה - OECD

האמנה בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות  (OECD Convention on Combating Bribery of Foreign Public Officials in International Business Transactions) הינה הכלי המרכזי של ארגון ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח- Organisation for Economic Co-operation and Development) במאבק בשחיתות הבינלאומית, ומטרתה להיאבק בתופעת תשלום השוחד לעובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות. 

עיקרי האמנה: 

  • כשמה, מטרת האמנה להילחם בתופעה של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים בעת עריכת עסקאות בינלאומיות. העיקרון העומד בבסיס האמנה הוא קביעת שוחד של עובדי ציבור זרים כעבירה פלילית (סעיף 1), בעלת עונש ראוי באופן דומה לעבירה של שוחד של עובדי ציבור מקומיים (סעיף 3).
  • האמנה מגדירה באופן רחב מהי עבירת השוחד וכוללת מתן, הצעה או הבטחה מכוונים של סכום כסף או הטבה אחרת, אם באופן ישיר ואם באמצעות גורם שלישי, לעובד ציבור זר, אם עבור אותו עובד ציבור או עבור צד שלישי, על מנת שעובד הציבור יפעל או ימנע מפעולה במסגרת תפקידו במטרה להשיג או לשמר יתרון עסקי או אחר בניהול עסקאות בינלאומיות.

 

האמנה כוללת הוראות שונות בנוגע לעבירה ואכיפתה, שכוללות בין היתר:

  • קביעת העונש לעבירת השוחד הזר- שלילת חירות, סנקציות כספיות, תפיסה וחילוט (סעיף 3).
  • קביעת סמכות שיפוט של המדינה בה בוצעה העבירה (סעיף 4).
  • קביעת סטנדרטים של חשבונאות וביקורת שיאסרו טכניקות המאפשרות הסתרת מתן שוחד (סעיף 8).
  • הענקת עזרה משפטי למדינות בנושא, כולל בהליכים פליליים (סעיף 9).
  • הגדרת עבירת מתן השוחד לעובד ציבור זר כעבירה בת הסגרה בחקיקה הפנימית ובהסכמי ההסגרה בין המדינות החברות (סעיף 10).
  • פיקוח על יישום האמנה (סעיף 12).

 

הפיקוח על יישום האמנה והמסמכים הנלווים לה (המלצות אשר להן מיחסת הקבוצה תוקף משפטי מחייב) מופקד בידיה של קבוצת העבודה של הארגון לנושא מניעת שוחד בעסקאות בינלאומיות (The OECD Working Group on Bribery in International Transactions, להלן "קבוצת העבודה").

קבוצת העבודה מורכבת מנציגי המדינות החברות באמנה. בחודש דצמבר 2008 הצטרפה ישראל לקבוצת העבודה ומאז היא משתתפת באופן קבוע בדיוני הקבוצה. 

הפיקוח המתבצע על ידי קבוצת העבודה הוא נרחב וקפדני ומתבצע בשלבים (Phases) במהלכם בוחנת הקבוצה את האמצעים שנוקטת המדינה הנבדקת ליישום האמנה.

  • בשלב הראשון של הבחינה (Phase 1) מתבצעת הערכה מקיפה אודות מידת התאמתה של החקיקה הלאומית של המדינה הנבדקת מול מחויבויותיה במסגרת המסמכים המשפטיים בדבר מניעת שוחד.
  • בשלב השני של הבחינה (Phase 2) נבחנת מידת יישומן בפועל של הוראות האמנה והמסמכים המשפטיים הנלווים לה באותה מדינה.
  • • השלב השלישי של הבחינה (Phase 3) מתמקד, בין היתר, בנושא אכיפת העבירה של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
  • לאחר שמרבית המדינות החברות באמנה סיימו את שלבי הביקורת- שלב ראשון, שלב שני ושלב שלישי, גיבשה קבוצת העבודה שלב בחינהרביעי (Phase 4) בו נבדקים היבטים נוספים של היישום בפועל של האמנה, בדגש על ההתפתחויות שעברו בכל מדינה באשר למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים מזמן הבדיקה שנערכה ב-Phase 3- ובמיוחד בדגש על אכיפת העבירה של שוחד עובדי ציבור זרים. שלב בחינה זה התחיל זה מכבר וצפוי להימשך מספר שנים. במסגרת שלב זה ישראל אף תשמש בודקת כפי שהיא בדקה בעבר את דרום קוריאה וניו-זילנד.
  • בסופו של כל שלב, עורכת קבוצת העבודה דו"חות הכוללים המלצות לפעולות שונות או לשינויי חקיקה במדינות החברות באמנה.
  • הביקורת מתבצעת בשיטת ביקורת עמיתים (Peer Review), כאשר צוותי הבדיקה מורכבים מנציגים של שתי מדינות חברות באמנה ונציגי מזכירות קבוצת העבודה. כמדינה החברה באמנה, נדרשת ישראל ליטול חלק פעיל במנגנון הביקורת, על שלביו השונים, הן כמדינה נבדקת והן כמדינה בודקת.  

 

היערכות הרשויות בישראל במסגרת זו כוללת בין השאר, את הצעדים הבאים:

  1. מענה לשאלונים מקיפים מטעם ה-OECD בנושא שוחד בעסקאות בינלאומיות.
  2. הצגת תמונה כוללת של המצב המשפטי בישראל בנושא מניעת השחיתות והשוחד והיבטים רלוונטיים אחרים.
  3. קידום שינויי חקיקה על מנת להתאים את מצב החקיקה בישראל לדרישות האמנה למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים.
  4. פעולות רב מערכתיות ליישום האמנה והמסמכים המשפטיים בקרב גורמים מהמגזר הציבורי והפרטי.  

 

  • בחודש מרץ 2009 סיימה ישראל בהצלחה את שלב הביקורת הראשון (Phase 1) וקבוצת העבודה ציינה כי ככלל המארג המשפטי בישראל תואם את דרישות האמנה והמסמכים המשפטיים הנלווים לה.
  • בחודש דצמבר 2009 סיימה ישראל בהצלחה גם את שלב הביקורת השני (Phase 2) קבוצת העבודה ציינה בדו"ח שפרסמה בעקבות שלב זה, את הערכתה לצעדים שננקטו על ידי ישראל, ובכללם פרסום הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לגבי חקירה ואכיפה של עבירת מתן השוחד לעובדי ציבור זרים, חוזר נציבות שירות המדינה בנוגע לחובות דיווח של עובדי ציבור על חשדות לגבי העבירה, החלת חובה על דיפלומטים ישראלים לדווח על חשדות לשוחד שמגיעים לידיעתם והכללת התייחסות לעבירה במסגרת בקשות והצהרות שדורשת חברת "אשרא" המספקת ביטוחי אשראי לייצוא. 

 

בדו"ח הביקורת השני פורסמו גם מספר המלצות לחיזוק המאבק בשוחד בעסקאות בינלאומיות בישראל. בין ההמלצות:

החמרת הענישה בגין העבירה, תגבור המנגנונים הקיימים למתן עזרה משפטית למדינות זרות, קביעת דיווח לרשויות האכיפה או ליועץ המשפטי לממשלה על ידי הצנזורה על חשדות שמגיעים לידיעתה בנוגע לעבירה, הבהרה כי חוקי המס אוסרים באופן מפורש ניכוי תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים כהוצאה ביצירת הכנסה, והעלאת המודעות לאמנה ולעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר.
 
  • בחודש יוני 2015 סיימה ישראל בהצלחה את שלב הביקורת השלישי (Phase 3) . במסגרת הליך הביקורת, הועברו לצוות הבודקים מענה על שאלונים מפורטים וחומרים רבים, בהם חקיקה, פסיקה והנחיות. בפברואר 2015 ערך צוות הבודקים ביקור בן מספר ימים בישראל (on site visit), במהלכו נפגשו הבודקים עם גורמים רבים מהסקטור הציבורי ומהסקטור הפרטי. שיאו של הליך הביקורת היה בשימוע שנערך לישראל ביוני 2015 בפני מליאת קבוצת העבודה למאבק בשוחד זר, בסופו פורסם הדו"ח המסכם את ממצאי הביקורת ואת המלצות הארגון. באופן כללי, קבוצת העבודה ציינה כי היא מעודדת מהמאמצים שנעשו מצד הרשויות בישראל לקידום המאבק בעבירת השוחד הזר באופן נמרץ יותר, וכי תמשיך לעקוב מקרוב אחר פירותיהם של מאמצים אלה.
 

בדו"ח הביקורת השלישי נקבעו גם 27 המלצות (Recommendations) ו-11 נושאים נוספים למעקב (Follow up).

 ביוני 2016 הציגה ישראל דו"ח מעקב בעל-פה ובכתב על אודות הפעולות הננקטות על ידה ליישום. ביוני 2017 יהיה על ישראל להגיש דו"ח רשמי בכתב בנוגע ליישום כלל ההמלצות על ידי ישראל ומאמצי אכיפת עבירת השוחד הזר.

 

למידע נוסף: